כניסת משתמשים
מדורים

רשימת תפוצה
רוצה לקבל חידושים, דברי תורה ועדכונים מאתר חידוש?
הזן את הדוא"ל שלך ולחץ על "הצטרף"




פעילות האתר מוקדשת לעילוי נשמתם של אליהו ביתן ז"ל ואליהו טוביאנה ז"ל



להקדשה, צור קשר כאן

מדור: שונות - כללי

סיפורים על "אור החיים הקדוש"

הכותב: DL2000, תאריך: 4/7/2012
  בס"ד

    רבים נושעו בזכות ציונו הקדוש של האור החיים
ציונו של "אור החיים" התקדש לדורות, ומידי שנה בשנה נוהגים המוני בית ישראל לעלות ולהשתטח על ציונו שבהר הזיתים, ביום ההילולא בט"ו בתמוז, וגם בשאר ימות השנה.
סיפורים מופלאים ומעשי ניסים רבים מסופרים אודות אירועים שארעו ליהודים סביב הציון הקדוש.

           סיפורי ניסים


*   במלחמת העולם השניה
 
אחד הסיפורים מתאר את שנת מלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים עמדו בשערי הארץ בשתי חזיתות, בסוריה ומצרים. אותו הזמן הכריזו בתי הדין של ירושלים לעלות לציונו של "אור החיים הקדוש" ביום ההילולא.
המוני בית ישראל הרבו בתפילה ובתחנונים על הציון כשבראשם עמדו הרה"ק מהוסטיאן והרה"ק מזעוויל זי"ע. לאחר אמירת תהילים נכרה שמחה על פני הצדיקים.
כאשר שאלו למהות השמחה ענה הרב מהוסטיאן: "הסכנה חלפה, לא תעבור חרב בארצנו". הנוכחים התפעלו ושאלו "מנין לו זאת?" השיב להם הרב שראה צורה של "הוי-ה" כסדרו כשהוא זוהר מעל הציון והבין שהסכנה חלפה. כך ענה גם הרבי מזעוויל למקורביו ואומנם יומיים לאחר מכן נגרמו לגרמנים אבידות כבדות בשתי החזיתות, בסוריה ובמצרים, ונפתחה כנגדם חזית חדשה מצד הרוסים, והמרצחים מהרו להסתלק מהאיזור וליהודי הארץ היתה הרווחה.


*  התרסקות האווירון
 
הובא בספר "אם הבנים שמחה" מאת המחבר הרב ניסים טרבלסי זצ"ל המעשה הבא:
יש לספר חלום אשר חלמתי ביום שבת קודש אחרי סעודת שחרית ואחרי שלמדנו קצת מפרשת השבוע כמנהגי, ובתוך הביאורים הזכרתי את דברי מורינו הרב חיים בן עטר זצוק"ל וזיע"א, מה שאמר בדבר מסויים. אחרי ברכת המזון ישנתי וחלמתי שבא אלי רב אחד מלובש יפה ומעוטף במעיל (הנקרא "ג'לאביה") כמו שלובשים חכמי מרוקו, והוא כולו היה לבן והיה יושב בישיבה ותופס בידו ספר. לא ידעתי מה שמו ועל מה מדבר. אני עמדתי לידו וכשראה אותי הרים את ראשו ואמר לי בזה הלשון ממש: "אם אתם לא תעשו תיקון בצרכניה תראו מה יקרה לכם השבוע אחרי שלושה ימים" והמשיך לקרות בספר שבידו.
אחרי זה התעוררתי משינה וראיתי שעדיין לא הגיע הזמן ללכת לבית הכנסת וחזרתי לישון. כשישנתי שנית ראיתי בחלום כאילו אני נמצא באותו מקום שראיתי בחלומי הראשון, ואותו הרב ואותו המעמד, ואני עודני עומד לידו, ושוב חזר לומר לי את אותם הדברים כדמותם וכצלמם. אני התעוררתי משנתי וסיפרתי את החלום לאשתי נ"ע, אמרתי לה שבחלום אמרו לי שהרב הזה הוא הרב חיים בן עטר זלה"ה. היא ענתה לי: אתה צריך להגיד את החלום הזה בבית הכנסת בשעת הדרשה, ותגיד להם שנחוץ להם לעשות תיקון בצרכניה, כמו שאמר לך הרב בחלום, כי יש חשש של פחד שאולי ח"ו יקרה משהו אם לא יעשו את התיקון, כי באמת בצרכניה יש תערובת של אנשים ונשים ומקום הצרכניה הוא צר מאוד וכנכנסים יחד מתערבים יחד. ואני שמעתי בקולה, ובזמן הדרשה סיפרתי לקהל את החלום, ובאמת התרגשו הרבה מזה ואמרו: תעשה תיקון שנראה לך וכולנו מסכימים למה שאתה עושה.
אז אמרתי להם שיעשו זמנים שעות בשביל הגברים ושעות בשביל הנשים, והסכימו ולמחרת עשו כנזכר.
ביום השלישי שאחר השבת ראינו אוירון טס מעל המושב בדיוק, ורץ ונפל בתוך המושב, אך לא בתוכו ממש אלא במגרש קרוב למושב, במרחק של עשרים, מיתר השיכונים של המושב, ועשה בור עמוק ורחב כמה מטרים וכל החלקים של האוירון, חלקם נשקעו באדמה, וחלקם עפו במושב וכמה חלקים נכנסו לבתים ולצריפים. וברוך ה' לא קרה שום אסון בבני אדם ולא בבהמות ולא בעופות, רק נגרם קצת נזק לזכוכיות של החלונות שעלו לממשלה כמה אלפי לירות.
ונעשו כמה ניסים למושב במקרה הזה:
היה אדם אחד באותו זמן שהתפוצץ האוירון בתוך זה המגרש ותיקן ברז מים, ובאותו הרגע אשתו קראה לו לבוא לאכול, בתחילה סירב לבוא ואמר לה עד שאפתח את המים, אך אשתו עמדה בתוקף שיבוא מיד ושמע בקולה. וכשהגיע לביתו התפוצץ האוירון באותו המקום בדיוק שהיה עומד בו על יד הברז, וניצול ממות בטוח.
היה עוד אדם זקן אחד יושב בתוך הצריף של הבת שלו והיה מדבר עם הבת שלו, ושוב יצאו הוא ובתו מהצריף ואחרי שניות נכנס לצריף גלגל של האוירון, ואילו היו בתוכו לא יודע מה היה קורה...
היה אדם נוסף עובר בתוך המושב, ועבר איזה חלק מהאוירון על ראשו ומתוך פחד ובהלה נפל למטה וקיבל מכה לא רצינית, וניצול מאסון.
והנס הגדול מכולם, ילדי בית הספר היו לומדים בתוך הבית ספר, וכהגיע זמן ההפסקה יצאו לחוץ, ואחרי שיצאו בדיוק, נכנס גלגל של האוירון בתוך הכיתה שהיתה ריקה מילדים! ועוד כמה ניסים היו. ועיקר הנס הוא שלא נפל בתוך המושב שיכל היה, חלילה, לקרות אסון אכזרי בבני אדם וברכוש. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!


*   רפואת העיניים
 
את המעשים הבאים סיפר הרה"ג רבי שלמה גשטטנר שליט"א, מו"צ ב"עדה החרדית":
מעשה ביהודי כבן 50 שסבל מסוכר בדם. הלה ביקר אצל רופאים, לקח תרופות להורדת רמת הסוכר, אך זה לא הועיל, ולא די שלא השתפר המצב אלא אף הלך והחמיר מיום ליום עד שלמרבה הצער הגיע הסוכר לעיניים, ומאז פחת מאור עיניו מיום ליום, עד שיום אחד כבר לא יכל לראות כלל, רח"ל!
הלה נכנס לדיכאון, וחדל מלצאת מביתו לרחוב, וישב כל היום בביתו. אחד מידידיו שרצה לעזור לו, ביקש ממנו כמה פעמים שיאות לנסוע לציון האור החיים הקדוש ולהתפלל שם על מצבו הלא טוב, אולי תבוא משם הישועה, אך מכיון שהלה היה מיואש ממצבו, סירב לבקשה, באשר לא האמין שעדין יש לו תקוה. אולם אותו חבר טוב לא הירפה ממנו, ולא חדל מלהפציר בו ולבקשו שיואיל לעלות לציון האור החיים.
משראה החבר שכל בקשותיו נופלים על אוזניים ערלות, החליט ועשה מעשה. יום אחד הביא עימו שני אברכים חסונים בעלי כוח, הללו נטלו את האיש בעל כורחו, הכניסו אותו לרכב והסיעו אותו לציון אור החיים הקדוש.
בהגיעם לשם נעמד החולה בסמוך לציון, פרץ בבכי מר, התפלל מקירות ליבו על מצבו הביש, ושפך שיחו לפני בורא עולם בקול רם משך כשעתיים תמימות, כשבכל רעת זולגות עיניו דמעות. תפילתו, בכייתו ודמעותיו הביאו התעוררות עצמוה בין הנוכחים שם. הוא ביקש מהקב"ה שיפתח את עיניו בזכות הצדיק, והבטיח ללמוד בכל יום מספרו של אור החיים.
בתום התפילה הלך לביתו, בתקוה שתפילתו התקבלה ומאור עיניו יוחזרו לו בקרוב. והנה זה פלא, לאחר שלושה ימים מאז ששב מציון האור החיים, נפקחו עיניו קמעה, והצליח להבחין בין יום ללילה. הוא שמח מאוד על השיפור שחל בראייתו, וקיוה להקב"ה שבקרוב יפקחו עיניו לגמרי.
לאחר כמה ימים חל שיפור נוסף, והוא כבר יכל לראות דמויות של אנשים. כעבור זמן נוסף הצליח לראות אותיות, עד שבתום שבועיים מיום ביקורו בציון האור החיים, נפקחו עיניו לגמרי, וראייתו הייתה כאחד האדם!
מאז הוא מקפיד ללמוד בכל יום בספר אור החיים על התורה, אפילו בערב פסח, ביום הכיפורים, ובמוצאי תשעה באב.
סיפור זה היכה גלים והגיע עד אל מעבר לים. יום אחד מתקשר יהודי מחו"ל אל הרב שלמה גשטטנר,  ובפיו בעיה דומה. יש לו קרוב משפחה בארץ ישראל שחשך עליו מאור עיניו וחדל מלראות. הוא ביקר אצל רופא והלה הביע את דעתו, שהוא סובל מלוקמיה ואין מה לעשות! הציע לו הרב הנ"ל לעשות כמעשה הראשון, ללכת לציון האור החיים, ולהבטיח ללמוד בכל יום בספר אור החיים.
האיש עשה כפי שיעצו לו, הלך לציון, ערך תפילה נרגשת במשך זמן רב מאוד, בהבטחה ללמוד כל יום בספר האור החיים. לאחר התפילה שב לביתו, ואט אט חל שיפור במאור עיניו, עד שראייתו חזרה אליו לגמרי. הוא הלך להיבדק אצל הרופא המטפל בו. הלה שהיה חילוני יצא מכליו מרוב התפעלות, הוא התבטא ואמר: איני מאמין למה שאני רואה, זה ניסים ונפלאות.
הסיפור השני הביא סיפור שלישי, והוא על אישה שחשך עליה מאור עיניה וחדלה מלראות. בעלה הלך לציון האור החיים, ערך תפילה נרגשת וממושכת, והתפלל לבריאות עיניה של אשתו, והבטיח ללמוד בכל יום אור החיים בשבילה. ואכן תפילתו נתקבלה במרום, ומאור עיניה של האשה שב לקדמותו כפי שהיה מלפנים. 
 
(מתוך עיתון המודיע מתאריך י"ד תמוז תשס"א)


*   פוקד עקרות
 
מספרים אודות תלמיד חכם, ר' פייבל, שלא זכה בבנים למעלה מ-20 שנה מאז נישואיו. פעם אחת בליל ההילולא של הרב חיים בן עטר זי"ע ראתה אישתו את האור החיים הקדוש בחלומה, וסיפרה האישה את החלום לבעלה, אך הוא לא התפעל מהחלום. לאחר מכן סיפרה את החלום לשכנתה, והיא יעצה לה שתלך לאדמור מבעלז, שהיה גר מרחק שני בניינים מביתם, ותספר לו את החלום ובתוך כך תבקש את בקשתה.
הלכה אותה אישה ונכנסה להרבי מבעלז, וכאשר סיפרה על כך לרבי, ציווה עליה הרב שתיסע עוד באותו היום (יום ההילולא) לציונו של האור החיים הקדוש בהר הזיתים, ותאמר שם את כל ספר התהילים ולאחר מכן לבקש שהצדיק ימליץ טוב בעדה, ותבטיח לאור החיים הקדוש שאם תלד בן זכר, תקרא את שמו על שם רבנו חיים בן עטר.
ואכן בדיוק לשנה הבאה בט"ו בתמוז, יום ההילולא, נולד להם בן וקראו אותו בשם "חיים", והוא הבן היחיד שלהם.


*   עיסקת חיינו
 
תתפלאו אולי לשמוע, אבל גם מי שנמצא בעולם החילוני יודע גם יודע כי ברכותיו של הרב ראובן אלבז שליט"א עושות רושם גדול ועצום בשמים. ואין זאת אלא שמהלכות לפניו זכויות נשגבות של זיכוי הרבים וקירוב הרחוקים, אלפים ורבבות, קרוב לארבעים שנה, בנים תועים וטועים שנהפכים לתלמידי חכמים, וודאי כי בקשותיו מהקדוש-ברוך-הוא לא שבות ריקם.
וגם אני מאלו שהנפתי ידי לתרום למען מוסדות 'אור החיים', ואודה ואתוודה כי לא הייתה כוונתי שלימה ולשם שמים, ועם כל זאת תרמתי, בעיצומה של הילולת ה"אור החיים הקדוש", "מטר" אחד וביקשתי ממרן ראש הישיבה להעתיר עלינו בתפילה שנזכה לבן זכר. הרב נתן את ברכתו החמה וב"ה, הודות להשי"ת ולשליחו הנאמן, זכינו לחבוק בן זכר, אחרי שנים של ניסיונות וייסורים, ולא עוד אלא שזכות עמדה לנו לכבד את הרב ראובן אלבז שליט"א בסנדקאות.  עשינו את עסקת חיינו.


*   שקט תעשייתי. אין עבודה. מכתב הפיטורין שנשלח אליי לפני כשלוש שנים נתן כבר את אותותיו. מלבד השעמום הנורא וחוסר המעש המשווע, הפרנסה דוחקת ונדחקת. החלטתי לעשות מעשה ולהיכנס פנימה אל הקודש - להתברך מפי הרה"ג ראובן אלבז שליט"א, במשכנו שבישיבת 'אור החיים' בירושלים - ולתרום בעין יפה לקידום צרכי הישיבה ולומדיה. ביקשתי מראש הישיבה שליט"א שיברכני למציאת מקום עבודה. הרב בירכני בחום והבטיח כי בזכות המצווה הגדולה של תרומה להחזקת מוסדות הישיבה אמצא בע"ה עבודה חדשה בקרוב ממש. וכך היה - ברוך השם, לאחר יומיים בלבד קיבלתי ריאיון עבודה וב"ה התקבלתי בתנאים מועדפים עם ברכה ופרנסה ברווח. אין לי ספק, "צדיק גוזר - והקב"ה מקיים"!
נ.א. אשדוד

 
*   לקנות דירה זה כבר לא חלום
 
החלום של זוג צעיר שמתחיל את חייו הוא לרכוש דירה משלו. לשלם שכירות זה עול לא קטן, עם המשכנתא עוד איכשהו מתנחמים. וכך, לאחר החתונה, נכספה נפשנו לגור בירושלים עיר הקודש בדירה משלנו, אך בעיה קטנה העיבה על חלומנו המתוק. אין כסף. שמענו על ניסים ונפלאות המתרחשים למי שתורם להחזקת מוסדות "אור החיים", ובפרט ביום ההילולא של "האור החיים הקדוש", והחלטנו כי גם אנו מעוניינים ב"נס", לראות את הישועה לנגד עינינו. ביום ההילולא תרמנו "מטר" לישיבה וביקשנו מהרב לברכנו ולהתפלל עלינו שנזכה לקנות דירה משלנו בירושלים. העובדה שלא היה לנו כסף לא מנעה ממני לתרום, כי האמנו בזכות הצדיק שפועלת ישועות. וכך באמת קרה. עוד באותה שנה קנינו דירת שלושה חדרים בירושלים! תשאלו אותנו איך? עד היום אנחנו לא יודעים, אבל דבר אחד ברור לנו – ברכתו של הרב אלבז עבדה!
משפחת ח., ירושלים

 
*   ישועות
 
היה זה בליל ההילולא לאדמו"ר ה"בבא סאלי", ר' ישראל אבוחצירא זיע"א. ראש הישיבה, הרה"ג ראובן אלבז שליט"א, הבטיח מעל בימת הדרשות, כי בזכות הצדיק הקדוש זיע"א, מי שיתרום "מטר" לישיבה יזכה לראות ישועות ושכל משאלות לבו יתגשמו לטובה. הייתי אז בן 27, רציתי לראות את עצמי כבר אחרי חופה וקידושין, מקים בית נאמן בישראל עם זיווגי המזומן לי מששת ימי בראשית. במוחי ריצדו המחשבות, מאיפה אשיג סכום כה גדול של "מטר"? אין לי הכנסות, אני בחור ישיבה בסך הכל. אבל הרב אמר שלא צריך לדאוג, זה לא על חשבוננו. לאחר מספר היסוסים, הרמתי את ידי הרועדת ותרמתי. הרב הרעיף ברכות חמות ולבביות, נטל את תמונתו של הבבא סאלי וחתם מאחור: "לברכה והצלחה, לחופה בקרוב, בית נאמן, בכל מכל כל. ראובן אלבז". נישקתי את ידו של הרב וחזרתי למקומי. הלב פעם בחוזקה. שמחתי שעשיתי את הצעד הזה. והלא יאומן התרחש. זה היה לקראת סוף חודש שבט. באותה השנה, בר"ח אדר (!!) נערכה הפגישה הראשונה עם אשתי המיועדת. לאחר חודש בדיוק "סגרנו וורט", ולאחר מכן אירוסין ובר"ח תמוז, נכנסו בברית הנישואין במזל טוב. ולא עוד שזכינו בזכות עצומה שאין כדוגמתה - שראש הישיבה בכבודו ובעצמו קידש אותנו ברוב ענוותנותו. ואם תשאלו מאיפה השגתי את הכסף ל"מטר", זה נס בפני עצמו. באותו שבוע שתרמתי, נפתח בחשבוני מענק שחרור מהצבא. והפלא הוא, שרק באותו שבוע ממש ניתנה לי האפשרות מהבנק להעביר את המענק לחשבוני השוטף. והסכום תאם פלאים לסכום אותו התחייבתי לתרום לישיבה. אין לי ספק כי ברכותיו של הרב ראובן אלבז שליט"א, עושות פירות מתוקים. כל שקל שנכנס לאוצר הישיבה הוא זכות עצומה, סנגור נפלא ליום הדין. ומי לא ירצה להיות שותף למפעל העשייה העצום של גדול מזכי הרבים בדורנו, שתקצר היריעה ויכלה הדיו מלספר מעשיו ולמנות פעולותיו. אשרינו שזכינו.
א.כ. בית שמש

 (מאתר של מוסדות אור החיים על שם רבי חיים בן עטר זצוק"ל)
***


______________________________
רכישת מוצרים באמינות ובזול. למחירים מדהימים לחץ כאן!
שלח לחבר | הדפס | לא ראוי
נצפה 1678 פעמים

חידושים נוספים על שונות:
דיון על החידוש
לחידוש זה נכתבו 5 תגובות
הרחב חלון תגובות
DL2000 אומר:
5/7/2012
בס"ד

רבי חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש – ט"ו תמוז ה' תק"ג

הרב הקדוש רבי חיים בן עטר זצוק"ל, נולד בשנת
ה'תנ"ו בעיר סאלי שבמרוקו לאביו רבי משה, צאצא
לאחת המשפחות הנכבדות מגולי ספרד. סבו רבי חיים
ששמו המופלא נודע בשערים, כאיש קדוש ובעל מופת, דאג
לגדל את נכדו רבי חיים בן עטר שעל שמ
להמשך התגובה לחץ כאן


DL2000 אומר:
4/7/2012
בס"ד

הציון הקדוש

סיפור מופלא עד מאד התרחש בזמן מלחמת תש"ח. באותה מלחמה שפרצה בכל גבולות ארץ ישראל נכבשה העיר העתיקה של ירושלים. נקדים ונציין, כי במשך תשע עשרה שנים הייתה ירושלים העתיקה בידי האוייב עד אשר בעזרת ה' יתברך שוחררה בכ"ח באייר תשכ"ז במלחמה קצרה שנודעה בהיסטוריה בשם "מלחמת ששת הימים".
מימדי ההרס שחוללו הירדנים ברובע היהודי
להמשך התגובה לחץ כאן


DL2000 אומר:
4/7/2012
בס"ד

סיפור יפה על "הגלות שערך אור החיים הקדוש"

(סיפור – אור החיים הקדוש על פרשת בחוקותי)

ביתו של אור החיים היה פתוח לרוחה לכל אדם, על אחת כמה וכמה לבני תורה שנהגו להיכנס לביתו בית ועד לחכמים, ולא זו בלבד אלא שלבו היה פתוח לכל נזקק וקשה לב, והיה מסייע לעניים ככל יכולתו ולמעלה מזה. רבנו היה דואג לצרכיהם של בני תורה ומדי שבוע היה נוהג לקנות עגל מ
להמשך התגובה לחץ כאן


DL2000 אומר:
4/7/2012
בס"ד

ירייה שחצתה ארצות !!!

סיפור נפלא ליומא דהילולא של רבנו חיים בן עטר, ה'אור החיים' הקדוש זיע"א – ט"ו בתמוז


שנה אחת בחודש טבת חלם רבנו חיים בן עטר זיע"א, ה"אור החיים" הקדוש, חלום, ובחלומו הוא רואה כי גזירה חמורה נגזרה על בני ישראל הדרים באחת ממדינות הים. בכה רבנו, התפלל וצם ימים רבים לביטול הגזרה המרה.
להמשך התגובה לחץ כאן


DL2000 אומר:
4/7/2012
בס"ד


מפי אריות

סיפור נפלא על רבי חיים בן עטר זצ"ל, בעל אור החיים הקדוש.

ה'אור החיים' הקדוש, עם כל גדולתו בחורה היה עוסק בארץ הולדתו, מרוקו, במלאכת הצורפות, והיה צורף זהב, כדי שלא ליהנות מכתרה של תורה. אפילו שהיה עסוק בעבודה, לא בטל יום אחד מלבא לביהמ"ד ללמוד תורה.

ועבודתו הייתה כשכיר יום אצל אחרים, ודרכו בקודש הי
להמשך התגובה לחץ כאן



חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!