מתוך אתר "שורש, גולשים לתוכן": www.shoresh.org.il
כיבוי גז ביום טוב
שאלה:
שלום,
שאלתי מתייחסת לענין כיבוי גז הבישול ביום טוב באמצעות שיטה המקובלת על רוב הפוסקים (למיטב ידיעתי) והיא גרימה למים רותחים לגלוש מעל גדות הסיר
ולכבות ע"י כך את האש.
1. האם זהו לחלוטין ענין של "גרמא" ?
2. האם ניתן להסיק מכאן שכל שימוש מכל סוג שהוא באנרגית האש עצמה לצורך כיבויה מותר ביום טוב בשל גרמא?
3. אם לא, מהם גדרות האיסור, ה"א מתי יוצא הדבר מתחום ה"גרמא" והופך להיות איסור מלאכה ביום טוב? 

בתודה ובברכה!


תשובה:
שלום רב,

ההגדרה של גרמא איננה קשורה לעניין של שימוש באש עצמה, ההגדר ההיא בדרך כלל משהו שקורה בעיכוב, קצת אחרי שעשית את המעשה ולא כתוצאה ישירה ממש של המעשה שלך. הדוגמא לכך בגמרא היא שאדם פותח ברז בבית והמים נשפכים מחוץ לבית, זה גרמא, כי הוא לא שפך את המים ממש בחוץ על הצמחים. ממילא לא השימוש באנרגית האש הוא זה קובע, אלא השאלה כמה זמן עובר מאז הפעולה שהאדם עושה לפעולת הכיבוי, אםתמצא דרך שבה האש תכבה את עצמה אחרי זמן מה באופן אוטומטי, יתכן וזה יהיה גרמא.

התשובה נתקבלה מהרב יניב חניא



מאגר גדול של שאלות ותשובות באתר שורש, בקרו אותנו