close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לימוד גמרא בעזרת הכלים המודרניים

הרב יניב חניא  כ אייר, תשעז  16/05/2017

.......................

שאלה:

אמש היה לי ויכוח ארוך בבית כנסת עם בחור לגבי לימוד גמרא עם העזרים המודרניים, כמו שטיינזלץ, שוטנשטיין וכדומה. הוא טען שבימינו אין שום סיבה ללמוד אחרת ושחבל על הזמן בשבירת הראש להבין גמרא בלעדי זה... ושהם מביאים כל כך הרבה הרחבות שחבל לפספס. הייתי שמח לשמוע את דעת הרב בעניין

תשובה:

זו שאלה חשובה מאוד ואני די שמח עליה.

האמת היא שגם לי יצא לאחרונה לשמוע את האמירות הללו... וחשוב להתייחס אליהן. אני מניח שזה נובע מהשפע הגדול והעצום, ברוך השם, של ספרים חדשים בסגנונות כאלו ומכך שיש יותר ויותר ספרים שהם מאוד מפורשים ומפורטים.

אז בשלב ראשון נאמר- אם מישהו לא יודע ללמוד גמרא, אם זמנו דחוק או שאין לו מנוחת נפש, או אם הוא נתקל בקושי בהבנה והוא צריך להבין מה כתוב בצורה ברורה- הכלים הללו הם מצויינים. למי שרוצה להיכנס לעולמה של גמרא, להבין סוגיות היטב והוא מתקשה עם השלבים הראשונים או עם הארמית, זה מצויין, נפלא ופותח עולם שלם שהיה סגור לרבים.

מצד שני, תורה שבעל פה איננה רק "להבין את החומר", חשוב ועקרוני ככל שיהיה. אנחנו יודעים שבתקופות מסויימות היה איסור גדול מאוד לכתוב את התורה שבעל פה, ממש איסור חמור. למה? כי התורה שבעל פה היא דבר מתפתח, דבר שעובר מדור לדור בצורה מסויימת ומכיל הרבה מעבר ל"מילים" (כמובן שיש עוד יסודות בעניין של תורה שבעל פה שלא נכתבה, אולם אני מתייחס רק לפן הזה כרגע- הפן של העברת דברים בצורה לא ישירה...). התורה היא כמו שירה, ובשירה לא כותבים הכל, זה אחד ההבדלים המהותיים שבינה לבין פרוזה. בשירה יש רווח בין השורות שאותו צריך למלא... עוד בעניין הזה ניתן לשמוע בשיעור פרשת שבוע על פרשת בשלח.

והתורה היא כזאת, היא כתובה פעמים רבות בצורה שמחייבת דרישה, לפעמים אפילו בצורה כזו שנתקע, כדי שנהיה חייבים לדרוש. הרי כל מי שלומד משנה מבין שזה כך, שחכמים ב"כוונה" סדרו את הדברים בצורה לא פשוטה, כדי שנוכל ונצטרך להרחיב, ללמוד עוד, להתאמץ.

המאמץ הוא לא רק עניין של "דרוש וקבל שכר", כלומר- שכר על עצם המאמץ, המאמץ הוא חלק מהעניין, הוא הופך את התנאים והאמוראים לחלק ממך, כי אתה לא מבין אותם, אתה מתאמץ, אתה משתגע, אתה יוצא מדעתך ואתה חושף על ידי עולמות שלמים שלא "כתובים". הבעיה, לענ"ד, עם פירוש מפורט מידי, הוא שהוא מגביל לכתוב, הוא "מפרש אתהמילים" ולכן ממילא דוחה את המאמץ.

אולם לא רק זאת... פעמים רבות הקושי בהבנת הגמרא מפתח את הצורך להבין יותר וממילא לראות יותר דעות, יותר הסברים. באופן פרדוקסלי, אולי, פעמים רבות אנשים קטנים כמונו מוסיפים הרבה על הדחורות הקודמים, נלחמים על דעות, מקבלים דעת פרשן מסויים ודוחים אחרת... ויש כמעט לכל שורה בתורה שבעל פה הרבה הסברים, המון דעות, תיקונים, הגהות ומשמעויות... ופירוש "פשוט" מידי כובל אותך לדעה מסויימת. כובל אותך להבנה אחת ולא לאחרות. כבר "אין לחפש", כי הבנת והכל,  לכאורה, מיושב. וזה פספוס גדול.

בקיצור- אם המטרה היא להבין, להבין את המילים, אז ניתן בהחלט ללמוד מכל התלמודים החדשים, אבל אם רוצים ל"למוד", לחפור, להעמיק ולהפוך לחלק מהתורה, צריך לשבור את הראש.


תשובות נוספות בנושא-
כרשינין
כרשינין הוא סוג של צמח, קטנית ככל הנראה, שנועד למאכל בהמה. בשל כך יש בגמרא הרבה איזכורים שלו, שקושרי
פרוש מילה בארמית
מייתורא זה למעשה הקדמה ומילה, כלומר המ"ם היא למעשה מם ה"ממנו", כלומר- "מ-ייתורא", מהיתור.
אדם שחזר בשאלה
א) אני כמובן מכיר את הדמות וגם פגשתי מעט מהדברים שהוא מפיץ.
ב) חשוב לדעת שזה לא כל כך חדש וזה
תעסוקה ועבודה

בודאי שיש קשר בין מצב רוח לביטחון עצמי, ככל שמצב הרוח טוב יותר, כך יש יותר כח לחיות, להתקדם, לעשו

פרשת שבוע
הפרשה שלו היתה פרשת עקב (כמו שלי, דרך אגב...).
עשרת הצדיקים
בהנחה שהשאלה רצינית...

יש שלוש מקורות בחז"ל לגבי אלו שנכנסו בחייהן לגן עדן... באחד יש ש