תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דוארהרשמה/ התחברות

עד כמה צריך ל"השתדל"

הרב יניב חניא  יג חשוון, תשעז  11/14/2016

מתי צריך לומר "השם יעזור" ומתי צריך להשתדל בלי סוף?

תגיות:

יש לי קרוב משפחה, ממש קרוב, שהוא מבוגר מאוד והוא לא מתחתן. אולם שלא כמו רוב האנשים בגילו שמתקשים בעניין של למצוא את זיווגם, הוא גם לא מתאמץ בעניין. בכלל. הטענה שלו היא תמיד ש"השם יעזור" וכשהשם ירצה זה יבוא. הוא דווקא מתכוון מאוד כאשר הוא קונה ברכות בכל בית כנסת שהוא נמצא בה, מבקש ברכות מקבצנים, משתתף בסעודות אמנים או סתם עושה כל מיני סגולות- אבל לא מתאמץ בתחום המעשי. כי "השם יעזור".

זו אולי דוגמא קיצונית במקצת, אבל האמת היא שההתלבטות הזו מלווה כמעט כל אדם מאמין- כאשר אתה מאוד רוצה משהו, אבל בכל זאת מאמין שיש מישהו מעל שיודע יותר טוב

ממך מה טוב, לך ולעולם, עד כמה נכון ללחוץ, לרוץ, להשתגע ולנסות.... ומצד שני עד כמה נכון להגיד תמיד- "השם יעזור..." שהרי אנחנו כן צריכים להשתדל, לפעול בעולם, להתקדם ולעשות. הדבר נכון בעיקר לדברים שלא מסתדרים בקלות, כי שם תמיד יש את ההתלבטות- האם זה "סימן משמיים" לכך שהדבר לא רצוי?

במונחים של הספרות האמונית ההתלבטות הזו מכונה "השתדלות או חוסר השתדלות", וזו התלבטות לא קלה שמלווה כל אחד. כולנו יודעים, בעיקרון, שצריך לעשות השתדלות בנושא הפרנסה ושלא יושבים בבית ומחכים לניסים גלויים בתחום הזה. אולם מצד שני נדמה לי שכולנו גם מזלזלים מעט במי שמתמכר כל ימיו לעבודה, לפרנסה ולרדיפת הכסף. ואם אותו אדם יבוא ויגיד- אני רק משתדל להשיג את הפרנסה שלי... עדיין נרגיש שזה מוגזם. אז היכן עובר הגבול? זו שאלה קשה שלא בטוח שיש עליה תשובה ברורה ומוחלטת.

ואולי בכוונה אין לשאלה הזו תשובה. הרמב"ם אומר ש"לולא המשתגעים לא היה העולם קיים", כאשר הוא מתכוון לומר, לרוב הדעות, שאילו היינו מרגישים באמת את אפסיות האדם, לא היו אנשים שמקדמים את העולם. אנשים לא היו רצים כמו משוגעים להקים מפעלים, ערים חדשות, המצאות ואפילו סטרט אפים שנועדו להכניס מיליונים. וברור לכולנו שרק יחידי סגולה של ממש יכולים לחיות רק ממתת שמיים... ומצד שני, גם להיות משוגע מידי על העולם הזה זו לא מחמאה גדולה. וכך אנחנו בתווך. רגל פה רגל שם. לפעמים אנחנו מרגישים שהגזמנו לצד אחד וכמה זה טיפשי להתאמץ כמו משוגע על משהו שלא באמת תלוי בנו ולפעמים אנחנו מרגישים הרגשה הפוכה- שצריך ונכון לעשות הכל כדי להצליח בדבר מסויים. בגדול- אלוקים נתן לנו את הכוחות לעשות ולפעול, אולם לא נתן לנו את האחריות המליאה שהכל יצליח. ושם אנחנו מונחים... פעם פה ופעם שם. כשהחכמה הגדולה היא, לעניות דעתי, לדעת לשלב- מצד אחד לעשות כל מה שתלוי בנו, ומצד שני להבין שיש כוחות גדולים ו... (אולי) חשובים מאיתנו שגם הם יודעים מה טוב.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה