תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דוארהרשמה/ התחברות

הרה"ג שאר ישוב והירושלמי

הרב אברהם בלס  ו אלול, תשעו  9/9/2016

לרגל פטירת רבה של חיפה- הרה"ג שאר ישוב והירושלמי, מפעל פחות ידוע של הרב שאר ישוב

תגיות:
מו"ר הרה"ג אליהו יוסף שאר ישוב כהן זצ"ל היה רב שכל מהותו היא תורנות לאומית – שילוב של ספרא וסיפא. מעטים האנשים המשלבים באישיותם כישרונות מעשיים יוצאים מגדר הרגיל בנוסף לכישרונות רוחניים יוצאי דופן. אחד מיחידים אלו היה הרב שאר ישוב. הוא עצמו קודם היותו רב היה לוחם במלחמת השחרור, וכמו כן כיהן כסגן ראש העיר ירושלים – תפקיד אשר דורש כישרונות מעשיים, ייחודיים.

מתוך הכרתו העמוקה בהיותה של מדינת ישראל בסיס התחייה הרוחנית, הוא פעל נמרצות כדי לגדל דור של רבים ודיינים עם פנים אל הציבור מתוך מגמה לתת עומק ומשמעות לכל מפעל התחייה הלאומית.
/>הרב שאר ישוב חי את נושא החיבור של תורה ומדינה, כך שהוא היה בין היחידים שהפנים את חשיבותו ועוצמתו של התלמוד הירושלמי כמחבר מבחינה חינוכית בין תורה למדינה, כמחבר בין הצדדים המעשיים לבין הצדדים הרוחניים.

פגישה אקראית  - או במילים אחרות סייעתא דשמיא מיוחדת הפגישה בינינו - פגישה שהובילה להקמתו של מכון הירושלמי – תלמודה של ארץ ישראל. הרב ייסד את המכון והיה נשיאו במשך 16 שנים.  כמעט 9 שנים עבד המכון תחת החסות של מוסדות אריאל – ביתו ומבצרו של הרב שאר ישוב שהיה נשיא המוסדות (המנכ"ל המסור הוא הרב דוד טבצ'ניק שליט"א), עד שיצא לעצמאות. גם לאחר היציאה לעצמאות נשאר הרב שאר ישוב נשיא המכון.

הרב עודד ודחף מאוד את מפעל הפירוש של המכון שלנו (הוא ראה במפעל הפירוש המשך למפעל הפירוש לירושלמי של גיסו הגדול – הגר"ש גורן זצוק"ל) שזכה למפרש לא מצוי – תלמיד חכם גדול וחוקר דגול – הרב יהושע בוך שליט"א, אולם לא פחות הוא עודד את המגמה למצוא את ההדרכות הרוחניות והחינוכיות של התלמוד הירושלמי, נושא שאני קורא לו מחשבת התלמוד הירושלמי.

הרב שאר ישוב יצא בשנת תשס"ז בקול קורא להגברת לימוד הירושלמי ומסריו. על קריאה זאת חתומים הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, והרבנים הגאונים שליט"א: הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל והרב שלמה אבינר.

כותב הרה"ג שאר ישוב:

"במשך דורות רבים של גולה היה לימוד התלמוד הירושלמי ופירושו נחלתם של יחידי סגולה בלבד. כל בית ישראל, לומדי תורה עסקו ועוסקים עד היום בלימוד, פירוש והפצת התלמוד הבבלי, הנלמד בכל הישיבות והכוללים, ובאלפי שיעורים קבועים של חברות ש"ס הלומדות את הדף היומי.

רק במהלך הדורות האחרונים ראו רבים מגדולי ישראל את החזרה ללימוד, פירוש והפצת התלמוד הירושלמי, חלק בלתי נפרד של נס שיבת ישראל לארצו לאחר כ2000 שנות גלות. תורת ארץ ישראל – הכוללת את התלמוד הירושלמי, הינה תורת חיים שלמה המקיפה את חיי היהודי החי בארץ ישראל. אנו מאמינים ומקווים כי חינוך הנוער והדור הצעיר על ברכי התלמוד הירושלמי ישיב רוח חדשה בלימוד הגמרא והאמונה, ויקנה משמעות מחודשת לחיי ההלכה בארץ-ישראל ולקיומו של עם ישראל בארץ ובגולה.

מכון הירושלמי – תלמודה של ארץ ישראל פועל כבר למעלה משלוש שנים (ברוך השם עכשיו כבר הגענו ל16 שנות פעילות) כאשר מעבר לפרשנות והוצאת חיבורים בנושא התלמוד הירושלמי, לקח על עצמו גם את משימת החזרת התלמוד הירושלמי ללב הציבור הישראלי.

אנו בתחילתו של מהלך היסטורי אשר ישפיע רבות על המודות התורנית-לאומית בארץ ישראל.

אנו רואים במסרים הערכיים, הרוחניים והחינוכיים הגלומים בתלמוד הירושלמי את ספינת הדגל של מהלך זה".

הרב נכח והרצה בכל הכינוסים וערבי ההשקה של המכון. הרב היה אורח כבוד בשבת הראשונה שערך המכון – שבת ירושלמי במלון במעלה החמשה, שבת שנתנה את הדחיפה לשבתות הירושלמי המרוממות שאנו עורכים פעם בחצי שנה לציבור מתעניינים המונה למעלה מ50 חדרים. בתקופה הזאת (לפני 4, 5 שנים) סבל הרב מבעיות הליכה, ובכל זאת לא ויתר על שבת הירושלמי.

כל מסכת שהוציא המכון זכתה להקדמה מאת הרב ( עד מסכת ברכות שגם בה הוא רצה להטביע חותם, אלא שכבר לא עלה בידו מפאת חולשתו.

הרב היה שופט קבוע בתחרות חיבורים של ישיבות הסדר וגבוהות שאירגן המכון סביב התלמוד הירושלמי.

הרב גם כתב מספר מאמרים שבמרכזם התלמוד הירושלמי.

נעשה ניסיון מצדו של הרב, ניסיון שלצערנו לא הוכתר בהצלחה, לשדך אותנו עם הנדיב הידוע 'שוטנשטיין'. ברוך השם אנו רואים שארטסקרול (הרבנים החוקרים שממומנים על ידי שוטנשטיין החלו לפרש את הירושלמי, והם בהחלט עושים עבודה חשובה מאוד בהנגשתו של הירושלמי לתודעה הציבורית).

ונקודה מדהימה אחרונה. הרב שאר ישוב הסתלק לבית עולמו ביום ג' באלול – יום הסתלקותו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. ביום א ג' אלול תש"ס (א אלול חל ביום ששי) התחיל מכון הירושלמי את פעולתו. מכון הירושלמי הפועל מכוחו של הרב קוק זכה להיות מחובר ליום גדול זה. הכוחות שאנו שואבים ממרן הראי"ה קוק, וממשיכי דרכו דוגמת הרב שאר ישוב יעזרו למכון לפרוץ קדימה ולהביא הרבה שפע של טובה וברכה לעולם כולו.

כבר כתבנו בעבר שנקודת הבסיס של הירושלמי אותה מדגיש מרן הראי"ה קוק (אגרת ק"ג) היא מרכזיותה של האגדה – דבר שבא לידי ביטוי בפרשת זקן ממרא – פרשת שופטים שהיא שבת הקרובה ליום השנה של מרן הרב (רוצה לומר שהנושא המרכזי של הרב קוק הוא נושא האגדה -נושא שהוא בעצם מהותו של התלמוד הירושלמי).

הזכרנו בשבת שעברה את הנושא שלא הזכיר תורה בארץ. כאן יש דוגמה מופלאה לחשיבות שהירושלמי נותן לנושא ההאגדה. בתלמוד הבבלי ברכות מח, ב הנושא של אזכרת תורה בארץ הוא דין בברכת המזון, ואילו בירושלמי דין זה מופיע בפרק א' בברכות (הלכה ו) בדיון בנושא יסודות אמונה. התלמוד הירושלמי מדגיש את נושא יסודות האמונה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה