סוס או חמור
יוסףג אלול, תשסג31/08/2003האם הדברים שעליהם אנו מתווכחים חשובים באמת? האם מקומו של הויכוח אינו גבוה מידי בעולמנו הדתי? בסיפור אמיתי זה- יש מוסר השכל לא קטן.
יעקב,למרות היותו מהמשתתפים הקבועים בשיעור השבועי בבית כנסת, לא היה מהדברנים. תמיד העדיף להתרכז בכיבוד ( העשיר ) על השולחן מאשר להגרר לדיונים שהתנהלו סביבו. וזו היתה אחת הסיבות שהחבדני"ק, מעביר השיעור, כל כך הופתע לשמוע אותו מדבר. הסיבה השניה היתה תוכן דבריו, המוזרים והמשונים, שנגדו כל היון ושכל… " סוס…", הוא אמר בבטחון מלא וללא היסוסים, "הוא יבא על סוס לבן…". החבדני"ק חייך במבוכה ובהבנה – מזמן הוא ידע שהמשתתפים בשיעור הם עמי ארצות, אבל לכזאת בורות הוא לא ציפה. " לא, יעקב " הוא אמר בטון סמכותי " הוא יבא על חמור, אמנם לבן, אבל חמור…". ניכר שיעקב לא ציפה לתגובה אחרי התיקון שהוא הכניס ברצף השיעור, אבל אף על פי שהוא לא אהב להתבלט, הרי לא יתכן שהחבדני"ק הזה ישאר בטעותו. " סוס " הוא חזר, מושך את ידו מצלחת הבמבה החצי ריקה "תמיד ידעתי שחבדניקי"ם לא יודעים כלום, ס ו ס… " הוא מתח את המילה האחרונה בדרמטיות מודגשת. החבדני"ק בא במבוכה, אמנם הוא לא רצה לגלוש מנושא השיעור ( שעסק במשיח האמיתי ) אבל לא רצה להשאיר את יעקב, ושאר התלמידים בטעות כה גסה. כשכובד האחריות מרעיד את קולו הוא אמר " יעקב, אתה אמנם יודע הרבה תורה, אבל כאן אתה טועה, ידוע וברור שהמשיח יבא על חמור לבן ולא על סוס, זה בדוק ותאמין לי, חמור !!! ". קולו של יעקב רעד מזעם ועלבון " אני טועה, אה, אני טועה. תשמע טוב ליעקב, אתה אמנם רב והכל, אבל אתה לא יודע כלום מהחיים שלך, אנחנו בעירק למדנו אצל הרבנים הכי גדולים והם לימדו אותי שהמשיח יבא על סוס, רק סוס, ו ל ב ן, כמו של יוסי אבל יותר יפה וגבוה – סוס וזהו ותשמע פעם למה שאומרים לך עירקים – סוס ". החבדני"ק נותר המום לשניה, אמנם אין בכוונתו לפגוע ברבנים בעירק ( והאמת, הם לא משהו ) אבל כאן פגעו באחד מיסודי הדת החשובים ביותר. הוא הרים מעט את כולו ואמר בפאתוס " ח מ ו ר, אתה שומע, ח מ ו ר, ככה כתוב בכל הספרים - ח מ ו ר…". יעקב אסף את שרידי גאוותו הפגועה וקם ממקומו בזעם, החבדניקי"ם האלה, לא יודעם כלום והרבנים שלהם והספרים שלהם לא שווים שום דבר… " ס ו ס ", הוא שאג, " סוס,סוס,סוס ", קולו נשנק מהתרגשות, כל הכבוד העירקי על כתפיו " סוס לבן ". גם החבדני"ק קם ממקומו, מאה וחמישים שנות נשיאות חב"ד על מתניו " חמור,חמור,חמור… לבן אבל חמור" הוא שאג, נטל את מעילו והגרטל והלך להתפלל במקום אחר,פגוע. הגבאי, מחרוק, ניגש ליעקב בקול מרגיע " עזוב את החבדניקי"ם האלה, לא יודעים כלום, תתחיל, תתחיל פתיחה…".
אנחנו, לעומת זאת, מתווכחים רק על הדברים החשובים באמת…
אנחנו, לעומת זאת, מתווכחים רק על הדברים החשובים באמת…
הוסף תגובה
עוד מיוסף
עוד בנושא מחשבה
חיפושים אחרונים