close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מדריך החתונות השלם פרק ב – בעלי התפקידים

חיים ולדומירסקיי תמוז, תשסט02/07/2009

על החתן והכלה לדעת שהאיש החשוב ביותר בחתונתם הוא לא החתן, לא הכלה, לא ההורים וגם לא הרב... ברצותו הרב יקריא שוב את הכתובה כי המיקרופון לא פעל והעדים יעמדו במרחק 10 מ' כדי לא להסתיר לצלם מטרות ... אם זו החתונה הראשונה שלך ואתה רואה במרכז רחבת הריקודים סולם בגובה 2 מטר – לא באו להחליף מנורות ולא לצבוע את התקרה רק לצלם תמונת לווין של החתונה. (פורסם בעולם קטן שבת בלק)

אחרי שדשנו היטב בנושא ההזמנות לחתונה, הגיע הזמן לדבר על כל אלו שבלעדיהם החתונה לא היתה שלמה. זוהי שעתם של בעלי התפקידים – הידועים יותר והידועים פחות, העמלים ומקבלים שכר והעמלים שאינם מקבלים שכר.

הצלם
מאחר שאף אחד מחז"לינו זכרונם לברכה לא היה צלם, נקבע המנהג שהחתן והכלה לא יתראו לפני החתונה - כך שלבד מפעלולי פוטו-מונטאז' אי אפשר ליצור את התמונות המתבקשות של החתן והכלה יחד עד לאחר חדר היחוד. מכאן והלאה שם המשחק הוא קומבינטוריקה – תמונה של החתן עם הוריו ושל הכלה עם הוריה, החתן עם הורי הכלה, הכלה עם אחותה, החתן עם החבר שהגיע מוקדם מדי לחתונה (עיין פר' א') וכו' – מס' התמונות שווה למס' הסידורים האפשריים של בני המשפחה ללא חשיבות לסדר.
על החתן והכלה לדעת שהאיש החשוב ביותר בחתונתם הוא לא החתן, לא הכלה, לא ההורים וגם לא הרב. הצלם הוא האישיות רמת הדרג ביותר באולם וראשון בשרשרת הפיקוד – הוא יכול להכריח את החתן לעמוד עם רגל אחת על כיסא, לסובב את פלג גופו העליון תוך כדי קריצה ולהרים את בוהנו במחווה חברית, ברצותו הרב יקריא שוב את הכתובה כי המיקרופון לא פעל והעדים יעמדו במרחק 10 מ' כדי לא להסתיר לצלם מטרות וכמובן שברצון הצלם יקפצו החתן והכלה מבימת החופה אל מול המצלמה ויחשבו שזו אכן תמונה מקורית. למותר לציין שעל הצלם לא חלים חוקים וסייגים של בני תמותה – המחיצה לא קיימת בעבורו והוא יכול לעבור אותה מלמטה, מהצד ובעיקר מלמעלה (אפי' בריקוד של אחיות הכלה שאין בריה גברית יכולה לעמוד במחיצתם). כך שאם זו החתונה הראשונה שלך ואתה רואה במרכז רחבת הריקודים סולם בגובה 2 מטר – לא באו להחליף מנורות ולא לצבוע את התקרה רק לצלם תמונת לווין של החתונה.
מנחה החופה
מאחר שבחתונות דתיות עסקינן אין המדובר במנחה מן הסוג שאומר "גבירותי ורבותי ... קבלו את החתן והכלה" -> זיקוקים -> השיר The final countdown וכו' וכו' ... בקהילות ישראל האורתודוכסיות נהוג שהחתן מסנג'ר את אחד מחבריו, אחיו או דודיו, זה שבורך בקול הבריטון העמוק ביותר להנחות את החופה. לבד מהזמנת הרב וכל המברכים המשימה הקשה ביותר של המנחה היא להצליח לתמרן בין המיקרופון, כוס היין וטקסט הברכות – לא פעם קרה שהמברך בידו האחת החזיק את הברכה ובידו השניה בירך בכונה רבה על המיקרופון.
עדים
אין הצהרת חברות יותר גדולה מלבקש מהחבר להיות לך לעד, אבל לאחר הגאוה והשמחה על החבר לדעת את חובותיו הרבות כעד – חוץ מלהגיע בזמן (מה זה "בזמן" ?) ולחתום את שמו בתחתית הכתובה, חלות עליו החובות הבאות - להגיב בחיוך משועשע על השאלה של הרב בקשר לטבעת – "שווה פרוטה?" (או לחילופין לומר – אין סיכוי. הוא לקח אותה מביצה של קינדר), לעמוד על במת החופה עם רגל אחת באויר כדי לא לתפוס מקום, לבדוק שאין חפץ חשוד בחדר יחוד ולאבטח אותו מבחוץ לאחר שהזוג נכנס, כשאף אחד לא טורח לומר לו כמה זמן בדיוק הוא צריך להיתקע שם עד שהוא מחליט לשבור שמירה.
הרב
הדתיים בדרך כלל מסודרים היטב בנושא הרב – או שהחתן מזמין את ראש הישיבה שלו, או שהאבא סידר את רב השכונה לטובת הענין, גם החילונים שהשכילו לקחת רב מארגון 'צוהר' הסתדרו, אבל אלו שבכל זאת לקחו רב שסיפקה להם הרבנות – אז מבלי להטיל סרה בכולם חס ושלום, כדאי שהרב המחתן יזכור שאם הוא היה סטנדאפיסט מצליח הרי שסביר להניח שהיה מצליח בכוחות עצמו ולא היה צריך לנצל את מעמדו כרב על מנת לספר בדיחות תפלות במעמד מרגש זה.
הרב 2
לבד מתפקידיו המוגדרים של הרב בחופה, רבים לוקחים על עצמם את תפקיד שבירת הטבע האנושי – קרי הכחדת אינסטינקט מחיאות הכפיים וצהלת ה'מזל טוב' בתגובה לשבירת הכוס, שהרי האקט הינו זכר לחורבן בית המקדש, אירוע שלכל הדעות (אלא אם כן אתה רומאי) אינו אירוע שמח.
רבותיי (כפשוטו) - המאבק אבוד!!! כל אזרח מישראל מגיל ינקות רגיל שלקול שבירת צלחת או כוס במסעדה הוא מיד פוצח בקריאת "מזל טוב", אז דוקא עכשיו שיפסיק?! אני אישית כדי לחנך את עצמי נוהג בכל פעם שאני שומע צלחת נשברת במסעדה לשיר "אם אשכחך..." אבל לא כולם צדיקים כמוני...
קורא הכתובה
בעת האחרונה נפוץ המנהג לקרוא את הכתובה גם בשפה העברית מאחר שהקהל מאבד עניין בעת קריאת הכתובה בשפה הארמית שלא ממש שגורה על לשונו. ובכן מסתבר שגם בעברית היא לא ממש שלאגר והחוזה על סכומיו השונים ("מאה זקוקים כסף צרוף" לא מופיע בשערי החליפין של בנק ישראל גם בעברית) לא ממש מעניין את הקהל, אז לשיקולכם.
ובכל זאת יש משפט אחד בכתובה שעושה את זה לגברים שבקהל (תודו...) -
"כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ... ומכסין ית נשיהון בקושטא..." –אנחנו הגברים היהודים יודעים איך לטפל בבנות שלנו אה?!
הסבלים
זוהי שעתם הגדולה של בעלי הכתפיים הרחבות. לא משנה אם החתן רוצה / לא רוצה / עושה את עצמו כאילו הוא לא רוצה / שוקל כמו טנק מרכבה - על הכתפיים הוא הרי צריך להיות. לפחות לאיזה סיבוב או שניים. כדי שהחתן לא ירגיש לבד בקומה השניה של האולם נוהגים לצרף אליו מעלה קרובי משפחה מדרגה ראשונה, חבר מאוד קרוב (רווק בלבד!!!) או חילוני כלשהו (עדיף עם שיער ארוך, קדימות לחיילים).
עושי הרוח
לא מעט מלצרים עומדים תמהים ולא מבינים לאיפה נעלם המגש שרק כרגע גמרו לפרוק את תכולתו על אחד השולחנות. ובכן אם יתבוננו למרכז מעגל הריקודים יפתרו את החידה. על יד החתן והכלה עומד המאוורר האנושי הממנגל להנאתו את החתן והכלה.
המושיב
אין ספק שכאן נדרשת מיומנות – איתור הרגע הנכון, לקיחת אחריות, פריצת כל מעגלי הריקודים והושבת החתן במרכז המעגל תוך סינכרון עם המאוורר האנושי. ולחתן – גם אם לא בא לך לשבת, אל תבאס, הבחור השקיע בך.
המתעמל
לעיתים אחד מחברי החתן מגיע למסקנה שהדבר שהכי ישמח את החתן יהיו שכיבות השמיכה שהוא עושה מולו ומול כל שאר עמך ישראל. נו שויין. 


לתגובות, טרוניות ומחאות נמרצות - [email protected].
(תשלחו משהו שאני יראה שהמייל עובד)
(אפי' מייל ריק אם כותרת test)
(אני אשלם לכם...)

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה