על דארווין, סאטמר והלן קלר...

בשנת 1880, בעיירה אמריקנית טיפוסית, נולדה תינוקת קטנה. היא הייתה חמודה וצוהלת, והוריה, בני הזוג קֶלֶר, בחרו בשבילה את השם הֶלֶן. אלא שהילדה הקטנה עוד לא הספיקה לגדול ולטעום ממה שיש לחיים להציע לה, ובגיל 19 חודשים תקופה אותה מחלת השָנית. בעקבותיה היא התעוורה בשתי עיניה והתחרשה לגמרי. בימים ההם לא ידעו איך לטפל בילדים כאלו ואיך ללמד אותם, והלן גדלה בבית הוריה כילדת פרא שאין שום דרך לגשת אליה ולתקשר איתה – לא רואה, לא שומעת, לא מדברת, לא מבינה שום דבר. היא הייתה עלולה לסיים את חייה כמפגרת חסרת תרבות, כלואה במוסד סגור, אלא שמאורע שקרה בגיל

שבע שינה את חייה מן הקצה אל הקצה. אל בית המשפחה הגיעה אישה בשם אנה מנזפילד סליבן, אישה מיוחדת במינה, שהייתה עיוורת בעצמה והתרפאה חלקית, והיא ביקשה לקבל על עצמה את המשימה הבלתי אפשרית ליצור קשר עם הלן ולהיות המורה שלה. אנשים זלזלו בה, ואף אחד לא האמין שיש תקווה שמהילדה הזו יצא משהו, אבל היא הייתה עקשנית ולא ויתרה ובסופו של דבר הבלתי יאומן קרה. אנה הצליחה להפוך את הלן לבן אדם. היא לימדה אותה את שפת הסימנים, לקרוא כתב ברייל ואף לכתוב במכונה מיוחדת. בגיל 10 היא למדה לדבר, ובגיל 24 סיימה את לימודיה ברדקליף קולג' ואף הוציאה ספר. הלן קלר הפכה לסופרת ומחנכת שהקדישה את חייה לקידום אנשים בעלי מגבלות גופניות. היא יצאה לסיורי הרצאות ברחבי אמריקה, אירופה, אסיה ואפריקה, והשתתפה בסרט אוטוביוגרפי על חייה. היא כתבה כמה ספרים שחלקם אף תורגמו לעברית, וסיימה את חייה בשנת 1968 כאחת הנשים הידועות בעולם, וכסמל לעוז ונחישות שיכולים לגבור על כל המכשולים.
אחד מספריה, קרוי על שם המפגש שלה עם המורה שלה, המפגש שחולל מהפך בחייה. קוראים לו "נולדתי בגיל שבע".
____________________________________
אני מניח שרוב הקוראים שעקבו אחרינו עד כה מגרדים את ראשם בתמיהה – בסדר גמור, הסיפור על הלן קלר באמת מרשים ומעורר השראה, אבל בְּמַה הוא קשור בכלל לנושא של סתירות בין תורה ומדע?
שאלה מצויינת אתם שואלים, וכדי לענות עליה אשאל אתכם שאלה אחרת.
מה תאמרו על אדם שיזדמן לידיו ספרה של הלן קלר "נולדתי בגיל שבע", ולמקרא הכותרת הוא יפרוץ בצחוק מתגלגל ויכריז "איזה שטויות והבלים! אין דבר כזה 'להיוולד בגיל שבע'. כל אדם נולד בגיל אפס בדיוק! אין שום מצב אחר, על אחריותי".
אני מניח שלא תיפלו מהכיסא כשתשמעו את הקושיא ה'עצומה' שלו. אתם תנשמו נשימה עמוקה, ותענו לו בסבלנות:
"נכון. אתה צודק בדבריך שמבחינה גופנית כל אדם באמת נולד בגיל אפס, ומשם מתחילים למנות את שנותיו. אבל הלן קלר מדברת על לידה במובן אחר. היא מדברת על לידה במובן של התחלת חיים בעלי משמעות וערך, לא של קיום סתמי, עלוב וחסר משמעות, כמו זה שהיה לה בשבע שנותיה הראשונות".

פשוט מאוד, לא?
______________________________________
תתפלאו אבל העיקרון הכול כך פשוט שאמרנו בשורות האחרונות הוא המפתח לפתרון של הרבה מאוד ממה שמכנים האנשים "סתירות בין תורה ומדע".
וחשוב להבהיר - זה לא פיתרון במובן של תירוץ לשאלה.
זה הרבה יותר מזה.
הוא מגלה שהשאלה בכלל לא מתחילה!

ולהמחשת העניין ניתן שתי דוגמאות שכולכם מכירים.

א. הסתירה המדוברת ביותר בין תורה ומדע היא הנושא של - גיל העולם.
לפי התורה, כידוע, העולם קיים - 5765 שנים.
לפי המדע, העולם קיים 5 מליארד שנים (אוקיי, 4.6 מליארד, אבל בינינו, לא נעשה עניין מאיזה 400 מליון לכאן או לכאן, בסדר?).
לכאורה זו סתירה גדולה (אם ההפרש בין הדעות היה של כמה מאות או אפילו כמה אלפי שנים אולי עוד יכולנו 'להחליק' את זה. אבל בפער כזה נדמה שצריך לחשוב על תירוץ טוב יותר...).

אלא שכל השאלה בנויה על הנחת יסוד מוטעית, שכשהתורה מדברת על גיל העולם והמדע מדבר על גיל העולם, הם מדברים על אותו נושא!
וכאן יש טעות יסודית שחוזרת אצל הרבה אנשים (ביניהם אנשים דתיים) שרואים בתורה ספר שנועד לספק לנו אינפורמציה מדעית. על גיל העולם, על דרך הבריאה שלו, על ההתפתחות של האדם, ועל עוד כל מיני דברים אחרים.
וזו טעות חמורה.

אלוקים לא הטריח את עצמו לקרוע את השמים, להרעיש את הארץ, ולהתגלות לעם ישראל מעל פסגת הר סיני במעמד פנטסטי שלא היה כמותו ולא יהיה עוד כדוגמתו, רק כדי לגלות להם את מה שכתוב באינצקלופדיה בריטניקה ... זה מגוחך לגמרי. בשביל זה יש חוקרי טבע ומדענים (וגם להם מגיע להתפרנס, לא?).
אם אלוקים התגלה לאדם, הרי זה רק כדי לתת לו דבר שאינו יכול להשיג באף דרך אחרת!

כלומר, תורה אלוקית שתדריך אותו לחיים של קדושה ומוסריות עלי אדמות, תורה שתתווה לפניו את הדרך לבחור בטוב ולסור מן הרע ולהדבק באינסוף ברוך הוא דרך מעשים ומחשבות כאן בעולם הזה.
זהו דבר משמעותי שבשבילו יש צורך בהתגלות נבואית מיוחדת לכל עם ישראל.

אין צורך במעמד יוצא דופן שכזה בשביל לחשוף כמה עובדות פיזיקליות, כימיות וביולוגיות שאין להן שום משמעות לעולם הרוחני והערכי של האדם. האם לשאלה האם העולם קיים אלפי או מילארדי שנים יש איזושהי השלכה על איך האדם שיקום מחר בבוקר ינהל את חייו, מה יהיו סדרי העדיפויות שלו ולאילו ערכים יקדיש את חייו?

כשהתורה והמדע מדברים על גיל העולם הם לא מדברים על אותו הדבר. כשהתורה מדברת על גיל העולם היא לא מדברת על כמה שנים העולם קיים. זה נושא שמעניין את המדענים שעוסקים בתיאור המציאות החומרית. כשהתורה מדברת על גיל, זה במובן של קיום בעל משמעות (אני מזכיר את הסיפור שפתחנו בו – "נולדתי בגיל שבע" – עכשיו אתם מבינים את הקשר?). ייתכן שהעולם היה קיים מיליארדי שנים, אך מה שמעניין את התורה, ורק על זה היא מדברת, זה מה שקרה בששת אלפי השנים האחרונות.

'למה', אתם שואלים, 'מה מיוחד בהן?'
כנראה שהעולם היה צריך לעבור כל מיני תהליכים ושלבים של התפתחות והתבגרות כדי שיוכשר שיחול בו איזשהו תוכן ערכי עליון יותר, שזוהי 'בריאת העולם' שהתורה מדברת עליה.
וזה מה שמוביל אותנו ישירות אל הדוגמא השנייה.

ב. מוצא האדם.
לפי תורת ההתפתחות של דארווין האדם מוצאו מן הקוף, ולפי התורה האדם נברא על ידי אלוקים.
לכאורה זו סתירה חמורה.
אלא שאם ניעזר במפתח עליו דיברנו קודם נגלה שגם כאן אין שום סתירה.
כשהתורה אומרת שאלוקים ברא את האדם היא רוצה לומר בזה דבר אחד - האדם אינו קיים 'סתם', תולדה חסרת פשר של איזו אקראיות סתמית בלתי מכוונת. לא. הוא יציר כפיו של אלוקים, והוא ברא אותו למטרה מסוימת. הוא גם נתן בו כוחות, יכולות וכישרונות מסוימים ("צלם אלוקים") כדי להגשים את המטרה הזו.
מהי המטרה ואיך מגשימים אותה?
על זה בדיוק מדברת התורה במשך חמישה חומשים.
אבל לגבי השאלה איך בדיוק הוא ברא את האדם, האם מן הקוף, מן האמבה או מהזנב של החתול, התורה לא מדברת בכלל. זה לא רלוונטי בכלל לנושא שלה.
הרי הקב"ה הוא כל יכול, וכי חסירות לו דרכים לברוא אדם?
הוא יכול לעשות זאת מהר ויכול לעשות זאת לאט, יכול בהתפתחות אבולוציונית הדרגתית ויכול בדילוגים ובמוטאציות פתאומיות. הכול אפשרי!
 
מי שזה מעניין אותו שיקרא באנציקלופדיה, אבל שיעשה טובה ויפסיק לחפש את זה בתורה. זה פשוט המקום הלא נכון.
מבחינת התורה ייתכן (ונדגיש- יתכן...) שהאדם התפתח במשך אלפי שנים מן הקוף או ממה שזה לא יהיה, ובגמר תהליך ההתפתחות האבולוציונית שלו, כשהוכשר לקבלת תודעה ערכית ולכך שיחול בו מוסר הקודש – או במילים אחרות – "צלם אלוקים" – אומרת התורה "ויברא אלוקים את האדם בצלמו". כל מליוני השלבים שקדמו לזה הם פרטים חסרי חשיבות לנושא של התורה ויכולים להיכלל באמירה הכללית של "ויברא אלוקים את האדם". לפעמים דווקא סתירות מדומות כאלו, שבין תורה ומדע, מכריחות אותנו להתעלות מעל ההתייחסות לתורה כאל ספר מדע, ומביאים אותנו להתייחס אליה כמו שראוי לה באמת.

זהו. זה כל הסיפור.

לכל מי שהדברים הללו נראים לו נועזים וחדשניים מדי אני רוצה לומר שאין זו המצאה שלי. את הדרך הזו סלל הרב קוק והוא מסביר אותה באיגרותיו (איג' צא' וקלד') ובמקומות נוספים.
בדרך הפשוטה הזו נחסכים אלפי מילים ומאמרים של תירוצים שונים ומשונים המתעקשים ליישב סתירה שכלל אינה קיימת.

אלא שלאור כל זה חשוב להתייחס לנקודה נוספת.
לאנשים דתיים רבים, ותקנו אותי אם אני טועה, לומר 'תיאוריית האבולוציה', כמוה כשימת בד אדום לפני שור! (דרך אגב, הידעתם ששור הוא בכלל עיוור צבעים, ומה שמעלה את חמתו וגורם לו להסתער זה דווקא הנפנוף של הבד מולו?). לגבי האיש הדתי המצוי – אמרת 'דארווין' – כאילו שמת סיגריה על חבית חומר נפץ. צפה להסתערות ולהתנגדות כוללת.
למה? מה הסיבה להתנגדות החריפה הזו?

יהיו שיגידו – כיוון שתיאוריית האבולוציה אינה נכונה. יש עליה קושיות רבות, וזו הסיבה שהאנשים מתנגדים לה בחריפות.

התשובה הזו אינה מספקת, משתי סיבות.
1. אין תיאוריה מדעית שאין עליה קושיות. חלקן נפתרות במהלך השנים, חלקן גורמות לשכלל ולשפץ אותה (ודרך אגב, גם האבולוציה התפתחה המון מאז דארווין. אחריו קם ה'ניאו-דארווניזם', וגם לאחר מכן היו שכלולים), וחלקן גורמות לדחייה של התיאוריה. אך כרגע זהו ההסבר הטוב ביותר שיש לעולם המדע לאופן התפתחות העולם, והוא הרוֹוֵחַ אצל רוב הקהילה המדעית (למרות הרבה 'חורים' וחוליות חסרות שיש בו, שאולי יתגלו יום אחד ואולי יובילו לפיתוח תיאורייה טובה יותר).
2. אין בכך הסבר לתקיפות הנחרצת בהתנגדות לרעיון ההתפתחות.

הרב קוק בספרו "אורות הקודש" שולל תשובה נוספת.
הסיבה להתנגדות, כך הוא אומר, איננה העובדה שתיאוריית האבולוציה אינה מתאימה לפשט הפסוקים בפרשת בראשית.
עם זה היינו מסתדרים מצוין. בדיוק כמו שלמרות שכתוב בתורה "עיני ה'", "יד ה'" ו"רגלי ה'" ועוד כל מיני תיאורי הגשמה חריפים, כבר למדנו להסביר שאין הדברים כפשוטם, אלוקים אינו גשמי, ו"ודיברה תורה כלשון בני אדם" וכדו'. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרשת בראשית שכבר חז"ל הזהירו אותנו שהיא מ"סתרי תורה" ואין להבין את הכתוב בה כפשוטו.

מה הסיבה האמיתית להתנגדות?
על כך עונה הרב קוק בהסבר מדהים – הסיבה יותר משהיא לוגית היא דווקא פסיכולוגית!
לאנשים דתיים יש קושי נפשי לקבל את זה שאלוקים יברא עולם או אדם בהתפתחות הדרגתית.
'מילא אני', אומר האדם לעצמו 'עושה דברים לאט ובשלבים. מה לעשות? אני חלש ומוגבל. אבל אלוקים, הרי הוא כל יכול, וכי יש לו בעיה לעשות איזה הוקוס פוקוס ולברוא ברגע אחד את כל העולם? מה פתאום שהוא יעשה את זה לאט במשך מליארדי שנים?'.
[הערה: גם אם האדם מעולם לא חשב על המשפט האחרון בצורה מודעת, זוהי הנחת יסוד שקיימת אצלו, שמחשבות ורעיונות רבים שלו משועבדים אליה].

טוב, אל תצפו ממני שאסביר למה הדברים ארכו מליארדי שנים ולא קרו ברגע אחד. אך העניין הוא שגם איני יכול להסביר למה זה לקח שישה ימים (כמו פשט דברי התורה). וכי אלוקים כזה גדול אינו יכול לברוא את כל העולם בשנייה אחת? למה נחוץ שבוע שלם בשביל זה?

אלא שכנראה חייבים לומר ש...כך הוא רצה! וכיוון שכך, ייתכן שרצה, מסיבות השמורות עימו, שהעולם יתפתח באיטיות בהתפתחות אבולוציונית במשך מיליארדי שנים (אולי ללמד אותנו להיות קצת סבלניים ולא להתחיל לצפור לרכב שלפנינו מייד כשהרמזור מתחלף לירוק? אני צוחק, אבל מכל מקום, ניתן יכולים לקחת את ההערה האחרונה לתשומת הלב...).

ובמעבר חד לעניין אחר – זו אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות החריפה של תנועות כמו 'סאטמר' (ועוד חוגים מסויימים בעולם החרדי) לציונות. בעיניהם, גאולה שמביא אלוקים לעם ישראל, נתפסה תמיד כדבר פתאומי ומיידי. ברגע אחד אלוקים ייקח אותנו מוילנה (או מברוקלין או מה שזה לא יהיה) לירושלים על ענן זוהר ויוריד בית מקדש בנוי לתפארת מן השמים. מה פתאום שהגאולה תבוא קימעא קימעא, בהדרגה ובשלבים (כולל עליות וירידות) דרך מעשיהם של בני אדם שיבנו את הארץ בעצמם? זה לא יכול להיות! הרי הקב"ה הוא כל יכול, וכי הוא לא יכול להביא את הגאולה בבת אחת בלי 'עזרה' שלנו, כביכול?

התשובה היא שבוודאי הוא יכול, אך אולי הוא אינו רוצה. אולי הוא בוחר להביא את הגאולה דווקא באותה דרך בה הוא ברא את העולם, לאט ובהדרגה (גם אם זה לא מוצא חן בעיני כמה אנשים...).
היה ראוי עוד להרחיב בנושא הציונות אבל זה כבר נושא למאמר בפני עצמו.
__________________________________________


הערה: נושא תורה ומדע הוא רחב ויש נקודות נוספות שלא התייחסתי אליהן במסגרת זו כדי לא להאריך יותר מדי ואולי נעשה זאת בעתיד. גם לרב יניב חניא, מאנשי האתר, יש תאוריה משלו בנושא .
תודה לרב יוסף קלנר ולרב אורי שרקי שחידדו והבהירו אצלי את הנושא.

לאתר חברים מקשיבים