אני חייב לעדכן אותך בהתפתחויות. היום לא יאומן כי יסופר שכחתי להגיע לפגישה שנקבעה לי עם הוועדה למען הכיס. באמת התכוונתי להגיע. הלכתי לקנות שוקו אחרי התפילה.
.......................
09\9\12 בני ברק רחוב הרצוג 62 לכבוד התורם הנכבד. שלום. אני חייב לעדכן אותך בהתפתחויות. היום לא יאומן כי יסופר שכחתי להגיע לפגישה שנקבעה לי עם הוועדה למען הכיס. באמת התכוונתי להגיע. הלכתי לקנות שוקו אחרי התפילה. (אני מתפלל קצת באריכות כי יש לי הרבה מה להגיד להשם, כי כשהתפללתי אז בשומע תפילה ביקשתי מהשם פרנסה והצלחה ושאזכה לשמח ילדים ואז כשסיימתי את התפילה נזכרתי שלא ביקשתי בשביל הרב חנדל והרי המתפלל על חברו נענה תחילה. אז הרמתי אצבע כמו שעושים בכיתה, ככה עמדתי כמה דקות וכל בית הכנסת הסתכל עליי, אבל לא כל כך היה אכפת לי, פשוט הרמתי אצבע כי רציתי להגיד להשם עוד משהו בלי רשות. אז הלכתי הצידה ואמרתי לו שישמור בבקשה על הרב חנדל כי רבים צריכים לו)
ואז כשיצאתי מבית הכנסת וקניתי שוקו אז ראיתי ילד אחד בוכה. נגשתי אליו ושאלתי אותו למה הוא בוכה. אז הוא אמר שהוא רעב. אז קניתי לו שוקו ולחמנייה והוא עדיין היה עצוב. אז לקחתי גבינה צהובה ושמתי בתוך הלחמנייה וגם פרוסות עגבנייה. ואז לקחתי שוקולד למריחה וכאילו התחלתי למרוח בתוך הלחמנייה- אז הילד צחק ואמר לא...לא מורחים שוקולד ביחד עם גבינה. אה....איזה טיפש אני אמרתי הכיתי על ראשי, לקחתי קופסא זיתים חרוזית ואמרתי...אה...בטח את השוקולד שמים בתוך הזיתים! הילד צחק ואמר מה פתאום? אה...אני יודע...שוקולד מורחים על הנעליים ואז אפשר להחליק ישר עד הכיתה! לא...הילד כבר ממש התגלגל מצחוק...שוקולד על הנעליים? אז מה עושים עם השוקולד הזה? שאלתי? מורחים על הלחם הילד אמר. אה...יופי עניתי וכמעט התחלתי למרוח את השוקולד על הגבינה...לא...לא הילד צחק. אבל אתה אמרת שמורחים את השוקולד על הלחם? כן הילד צחק, אבל לא ביחד עם הגבינה! אה...הבנתי הגבינה בפנים והשוקולד מבחוץ! כמעט התחלתי למרוח את השוקולד בחוץ. לא...לא הילד כבר ממש התגלגל...אז איך עושים? או שוקולד או גבינה אמר הילד. אה...היום גבינה מחר שוקולד? כן, הילד הנהן במרץ. לקחתי את השוקולד בקופסה והלחמנייה עם הגבינה ושמתי בשקית ונתתי לילד. שילמתי בקופה והילד יצא כולו חיוכים.
ואז הגעתי למפעל שלי והכל היה הפוך. זה עונשי על שלא הגעתי לפגישה עם הוועדה הנעלה. יצאתי לרחוב עצוב על שהפסדתי מצווה. ומה רואות עיניי? פשקוויל! ובפשקוויל כתוב על שמעון ישראל ומעלליו שהרביץ מכות רצח וכמעט הרג חברי וועדה שבאו לעזור לו לשמח את ילדי ישראל. הייתה שם גם תמונה. לרגע נבהלתי. הוא היה ממש דומה לי טוב ברור שזה לא אני. אני הרי לעולם לא מסוגל להכות מישהו חס וחלילה. איזה מזל חשבתי לעצמי. איזה מזל שהוועדה נלחמת במישהו שכל כך דומה לי. אחרת הוא עוד היה מקלקל לי את שמי הטוב. מישהו עבר וקילל אותי. לא כעסתי בסך הכל יש דמיון רב ביני לבין המכה האלים. מזל שהוועדה נלחמת בו. מזל.