אניה עם מעקה

הגבולות נותנים לנו ביטחון בחיים. ילדים משוועים לגבולות. ילד שיגדל ללא גבולות עלולים למצוא אותו מאשים את הוריו על כך שנים רבות, גם אחרי שכבר תהיה לו משפחה משלו..

גבולות
התייחסות המחנך למחונך צריכה להיות תקיפה וחזקה, ללא שינויים.
ההורים צריכים להחליט על קו וללכת לפיו. חייב להיות תוקף ועקביות, אי אפשר לשנות את דעתנו כל הזמן. אם מחליטים שהילד לא יעשה משהו או לא ילך למקום כלשהו, אז אי אפשר לשנות. כמובן, שמדובר בהחלטה שעברה את כל התנאים הקודמים, כלומר, שבדקנו במתינות שאכן זו ההחלטה הנכונה. אם זה לא כך אז אפשר לומר שטעינו ולשנות. אך בדברים שאנחנו יודעים שכך הם צריכים להיות, לא צריך "להתקפל". כאשר הילד בא לשחק עם גפרורים, כיוון שברור לנו שזה דבר לא טוב, אנו אומרים זאת לילד בתוקף וישר הוא מבין. כאשר חסר לנו התוקף הנכון הילד קולט זאת ומנסה אותנו, בודק עד כמה אנחנו רציניים.
כאשר הילד יודע בבירור שאם המחנך החליט החלטה נכונה הוא ילך על כך עד הסוף ולא יתחרט, אז בוודאי שהוא יקיים את ההוראות.
רק חינוך עם הדרכה תקיפה יוכל להעמיד בסיס טוב וישר באמת, אשר "גם כי יזקין לא יסור ממנה".
מדובר גם לגבי ילדים קטנים בני שנה שנתיים ושלוש. כאשר הם זוחלים על הרצפה וההורים אומרים על מקום מסויים שאסור לזחול שם, אז הילד בודק את הרצינות של ההורה וכאשר הוא מרגיש שההורה רציני הוא נשמע לו.
חשוב להדגיש כי אין הכוונה ליצור בבית אווירה "צבאית" ושהכל צריך להיות מסודר ובמקום, זה לא מציאותי. ילדים מטבעם אוהבים להשתולל ולבלגן, בית שמסודר כל הזמן, הוא לא בית נורמאלי.אלא מה, צריך גם בזה שיהיה סדר. הילדים יכולים להשתולל ולבלגן משלוש עד שבע, אבל בשבע עוצרים הכל, והילדים עכשיו צריכים לסדר את הבית. אם הם לא מוכנים, אז ההורים יכולים לסדר איתם ביחד, פעם, פעמיים שלוש ואז הילדים כבר יבינו לבד שהם צריכים לסדר. לפעמים יותר חשוב לנו שיהיה מסודר בשביל האורחים מאשר בשביל שהילדים ילמדו לסדר.

אהבה
גם כשיש את התוקף הכי גדול, הוא חייב להיות משולב באהבה ונימוס.
חייבים לזכור את התנאי הרביעי בו אמרנו שחייבים לשמור על הערך של המחנך בעיני המחונך, ולכן גם התוקף הכי גדול חייב להיות בנימוס. אם המחנך צועק ומתפרץ הערך שלו יורד בעיני המחונך, כאשר הערך יורד, גם המשמעת יורדת.
התוקף הנכון מגיע ביחד עם אהבה, ילד צריך לשמוע כמה שיותר שההורים אוהבים אותו, שהוא חביב, רצוי, נחמד ונעים, ולא צריך להתבייש להגיד את זה.
חמש מעלות בגילויים של אהבה
א. מתגדל ערכו של המחנך בעיני המחונך, בראותו את תקיפות דעתו של המחנך. כאשר התוקף הוא באהבה אז הוא מעריך את המחנך. הוא רואה שיש לו דעה והוא עומד עליה.
ב. המחונך רואה שהמחנך מתנהג בתוקף לא מצד אכזריות או כעס אלא מתוך אהבה.
ג. "כמים הפנים לפנים" - מוסיף באהבה, אמון ומשמעת של המחונך למחנך.
ד. המחונך לומד בעצמו להשתמש במידת התוקף כראוי, הוא לומד לעמוד בהחלטות, כיוון שהוא ראה שהמחנך שלו עומד בהחלטות.
ה. המחונך לומד דרך ארץ, ילד שנמצא במקום שהכל הוא בנועם לומד גם הוא לדבר בנועם.
מסוכם מכללי החינוך וההדרכה של הרבי הריי"צ, האדמו"ר הקודם בחב"ד