נדב שנרב מגיש לקוראי פרספקטיבה את מילון היום שאחרי, שלא תגידו שלא הבנתם
.......................
היום שאחרי הכישלון הוא שעתם היפה של המוכיחים בשער, אלו שתמיד אמרו, בעלי התכניות הגרנדיוזיות וסתם יהודים טובים שרוצים להציל את כלל ישראל מעצמו. כדי שלא תיפול לבלבול מחמת ריבוי האסיפות, הכנוסים, הפמפלטים ודפי פרשת השבוע, הנה מילון קצר שיסייע לך בהתמצאות. לפניך מבחר קלישאות היום שאחרי בצירוף ביאור פשוט השווה לכל נפש.
"יש צורך בשינוי רדיקלי.." הדרך בה הובלנו אתכם עד היום הוכחה כשגויה והובילה לאסון ולגירושם של אלפי יהודים, אבל לא נאמר את זה, כי אחרת אתם עלולים עוד לחשוב שאנחנו מסוגלים לטעות. עדיף להתמקד בהתכוננות לעתיד. בהנהגתנו, כמובן.
"צריך לתכנן תכנית מסודרת לעוד 15/20/30 שנה" אין שום סיכוי לעצור את השלבים הבאים של הנסיגות והגירושים, אם אלו יקרו בטווח הזמן של שלש עד חמש שנים. מישהו בונה על סקלת זמן אחרת? היידה פיצויים.
"אמרנו ש'היה לא תהיה' כי/אבל" אנחנו נביאי שקר ומוליכי שולל מהסוג היותר גרוע, אבל לימדו אותנו בקורס דמגוגיה 101 שאם נעלה את הבעיה בעצמנו לא ישימו לב שאין לנו בעצם תשובה.
"צריך לפנות לנושאים חברתיים" צריך לעזור לשמאלנים להגשים את חלומם, לא זו בלבד שהם יגרשו אותנו מבתינו, גם נתקע את עצמנו מרצון באתרי הפסולת של החברה הישראלית ובעיירות הקיפוח בפריפריה. ביילין ינשק אותנו. ויקי קנפו תשנא אותנו עוד יותר. תרבחו ותסעדו.
"צריך להשתלט על מערכת המשפט" טוב, אכן כתוב בשלחן ערוך כי כל ההולך לערכאות מרים יד בתורת משה, ובודאי כל שכן מי שאומנותו בערכאות עצמן כעורכי דין ושופטים, אבל הרעיון הוא כזה: אתם, טובי צעירינו, תלכו ללמוד משפטים ותכנסו לפרקליטות ולבתי המשפט. אנחנו, רבניכם, לא נוקיע אתכם בפומבי (בתוך הישיבה דווקא כן) כל זמן שנאמנותכם המוחלטת תהיה אך ורק לפסקי ההלכה שלנו ולא לחוקי הערכאות חס וחלילה. לא הבנתם? גם אנחנו לא.
"צריך להשתלט על מערכות המשפט, התקשורת, הצבא והאקדמיה" קחו דוגמה מהקטע עם הצבא: הקמנו מכינות לתפארת, ואכן אלפי בחורים החלו לטפס בסולם הדרגות. דא עקא, כשהם היו בדיוק באמצע, אי שם בין הסרן לסגן אלוף, פרצה ההתנתקות ואז בקשנו מהם בנימוס לסרב, לוותר על פרנסתם ועל מפעל חייהם, או להיכנס לעמדת דתי המחמד סופג הבוז (יאיר נווה ספג גם כמה אבנים). נכון שזה נורא קוסם לכם? קדימה לעבודה.
"צריך לפרוש מן המדינה, שהפכה ל..." גרסה א': הקמת מדינת יהודה בגבולות בטוחים ומוכרים בין יצהר לתפוח. מקורות הכנסה: תרומות שנגייס בין תומכי "כהנא חי" בברוקלין, גידול צאן, משכורת מהשב"כ לחלק מן התושבים. אמצעי הגנה: סוללות "פולסא דנורא", מטולי אבנים ופינצ'ור צמיגים. אוכלוסיה: אני ושני השכנים שלי (עד שנסתכסך זה עם זה בשאלה אם צריך לפתוח לערבי את הראש מהצד הרחב או מהצד הצר). הדו"ח השנתי של בנק יהודה מוסר על אבטלה של מאה אחוז בתחומי הספרות ועיצוב השיער. גרסה ב': צריך לפרוש מהכל ולהיות חרדים. אז למה אני לא אומר את זה בפירוש? כי אני צריך שתשארו בהנהגתי ולא תצטרפו לחרדים האורגינליים.
גרסה ג': ומניין באה המשכורת שלי? בוא נעזוב לרגע את העניין הזה.
"צריך לאחד את השורות, למזג את האחוד הלאומי, המפד"ל, מורדי הליכוד, אריאל זילבר, הננ"חים והמשיחיסטים..." בראשותי, כמובן. אלא מה חשבת ?
נקמה פיחס, איך אתה מדבר. הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה. ואם יעלו בולדוזרים על קיבוצי הנדל"ן זה יעזור? עדיף להשאיר את המצב כמות שהוא, כדי שהשמאלנים יוכלו לפגוע בנו בלי שנציג מולם שום איום. ככה אמנם יגרשו אותנו מהבית, אבל מצד שני גם ישמיצו אותנו במיטב להיטי שנות השלושים. למה לא? הרי כבר הסברנו לך: כשהנשמה מאירה – השכל מתחרפן.
