חושב אחרת

נכון שפרשת מצעד ה"גאווה" מאחורינו, אבל חשבתי שאולי דווקא עכשיו אפשר לגשת לנושא עם קצת פחות אנרגיות.

 
פלורליזם ושמרנות

לא פעם כשאני שומע צעקות הקוראות לפלורליזם, אני מרגיש צביעות לא קטנה. לפעמים יש לנו כמעט אובססיה לכבד כל דבר, כל שוני, כל דעה, חוץ מדעה אחת... הדעה השמרנית. בשם הדאגה לחופש נהיה מוכנים לראות דברים שאנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יראו, נאכל דברים שלא תמיד בריאים לנו, ואפילו נכניס לשלטון אנשים הקוראים להשמדתנו – הכל בשם "חופש הדעות". רק דעה אחת הפלורליזם אינו מסוגל

לקבל בשום פנים ואופן, ונגדה יוצאים בכל תוקף: התפיסה השמרנית.
למי שיש דעות שמרניות אין מקום בחברה פלורליסטית. גם אם בשורש קיים כאן רצון למאבק כנה במתן מקום לשאר הדעות, בהרבה מהקולות האלה קיימים קולות נוספים, יצריים יותר, שהחופש בעיניהם הוא בעצם – פורקן. בעבורם השמרנות היא איום לא רק על החופש הטהור, אלא בעיקר על מתן לגיטימציה לפורקן יצרי נטו. חוץ מ'שחרור' ו'לעשות רק מה טוב בשבילך', חייבים להודות שלא כל מה שמתחשק לנו, אוטומטית גם חיובי. רק מה, בחברה 'פלורליסטית' כביכול, אמירה כזאת נתפסת כמאיימת. וכך נוצר המצב המוזר – חופש, פלורליזם, הכל טוב ויפה, אבל דעות שמרניות? סליחה, לא כאן בבקשה.

הפרט והפרהסיה
אפשר לכנות את היהדות – חשוכה, אפשר לא לקבל אותה, אבל נא להכיר, זו עמדת תורת-ישראל השמרנית על קיום יחסים בין גברים: אסור. מה? פרימיטיבי! מנותק מהמציאות! להירגע, אני לא אומר לאף אחד מה לעשות עם עצמו, ואת האמת זה גם לא כל-כך מעניין אותי, אבל זו עמדת היהדות (אגב, מי שצריך את הפסוקים יכול למצוא אותם בספר ויקרא פרק י"ח פסוק כ"ב ובפרק כ' פסוק י"ג. פסוקים ברורים מאוד, בלי שום צורך בפרשנויות). עכשיו תשאלו איך יש גם "גאים" דתיים? שאלה טובה, אבל אני חושב שהיא מופנית בעיקר כלפיהם...
כמובן שמכאן ועד להגיד שהאנשים האלה חיות, או רעים או חולי נפש, המרחק הוא ענק וזה גם פסול, וכמובן שאין היום שום מקום לשפוט אותם ברמה הפרטית. אני משוכנע שרובם המכריע אנשים מקסימים וטובים, אבל זה לא סותר את זה שמבחינה תורנית הם עושים מעשה אסור (הלו, פלורליסטים, להירגע...).
כשמדברים על פרהסייה, רשות הרבים, העסק שונה לחלוטין. בשם חופש הפרט והבחירה החופשית, לא יעלה על הדעת שהציבוריות תיפגע. לכולם ברור שגם אם כת נודיסטים תסביר לנו יפה כמה חשוב להם 'להתחבר לטבע', ו'לפשוט את כל המחסומים', וכל מיני רעיונות כאלה, ברוך ה' שמבחינה חברתית עוד לא הגענו לשלב שנגיד להם יופי חמודים, אם זה מה בא לכם, לכו על זה.

גלגולם של דעות
אם לשפוט ע"פ ההיסטוריה העולמית, ערכי התורה היו זרים לחלוטין לאנושות בתחילת דרכה – מי שלא השתחווה לאלילים נחשב הזוי ופרימיטיבי, ולא מדובר על טמבלים, כל הוגי הדעות דאז חשבו שהדבר הכי נכון, מוסרי וחכם הוא להשתחוות לאלילים. אפילו המאבק על זכויות הפרט, וכמובן שאת רוב עקרונות הדמוקרטיה למדה האנושות מהיהדות, ואת זה אומרים היום הוגי דעות גויים ויהודים מכל העולם. אז לפני שאתם קופצים באמירות כמו "היהדות החשוכה" מסתבר שמבחינה היסטורית היהדות שאנחנו כל-כך מתנערים ממנה הביאה לעולם דווקא לא מעט אור. כך שלמרות כל מה שמקובל היום לומר על נטיות חד-מיניות אני מרגיש די בנוח לומר שבעייני היהדות נטיות הפוכות הן 'תיק' כמו הרבה 'תיקים' שכולנו קיבלנו. וכן, היהדות רואה במשיכה חד-מינית התמודדות מוסרית ככל ההתמודדויות, ו(תחזיקו חזק) ניתן להתגבר עליה! רשומים אלפי מקרים של בעלי נטיות חד-מיניות שהצליחו להקים משפחה מאושרת, ועם ילדים. התמונה שמנסים לצייר לפיה אדם שנולד עם נטיות מיניות שונות, נידון להתמודדות אפלה ובלתי פוסקת לכל חייו, חלקית בלבד. כי אמנם ההתמודדות הזו קשה מאוד, אבל היא אינה שונה בהרבה מהתמודדויות נפשיות ופיזיות אחרות.
חייבים להיות מודעים לכך שאם הילד שלכם ייוולד עם שאלות לגבי זהותו המינית לתוך חברה ש'מכבדת' את מצעד הגאווה, סיכוייו להקים משפחה יקטנו מאוד. וגם אם את הילדוּת שלו הוא יעבור לכאורה בשקט (מה שגם אינו נכון), הרי שניטוֹל ממנו את הזכות הענקית שלו לשנות בעצמו משהו שאולי הוא היה רוצה וגם מצליח. כמובן, אחרי מאמצים רבים. תחת זאת מצעד שהופך את הכל ל"גאווה" מונע מכל מיני אנשים ונערים שהרגישו בכל מיני מצבים רגשות יצריות שונות, להקים משפחה תקינה. ובנקודה הזו בערך טמון ההבדל ביחס לפרט לבין היחס לציבוריות ולרחוב.

אלימות
גם לי קשה מאוד עם העובדה שהתמונה שמצטיירת היא שהמשטרה היתה צריכה להיכנע כביכול בפני לחץ פיזי ואלים. אין צורך להסביר כמה זה עלול לפגוע בכולנו בעתיד. שלא לדבר על הקלות שבה אזרחים שמאלנים וימנים תוקפים אנשי ביטחון. גם לי קשה מאוד לראות צמיגים ששורפים – שמאלניים קיצוניים וחרדים קיצוניים – כל צד והמצתים שלו. אבל החכמה שלנו כאנשים שרואים במעשים כאלה מעשים קיצוניים, לזכור שהם אכן כאלה ולא להיסחף גם אנחנו לפירוד. בלי להתיפייף – אני לא מתכוון להתקפל בדעותיי מול אף אחד שחושב שמצעד הגאווה אינו תועבה, כפי שאני בטוח, אבל להישאר חברים אנחנו בהחלט יכולים.