הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
פסח ושחרור העולם...
 
עוד מהרב יניב חניא
חוזרים בתשובה בבתי ספר, ולימוד תורה היום
The Light of Chanuka
חנוכה- חג של כולם?
רבני קהילות- הצורך לחזור אחורה
פרשת התוכחה
רגשות
מן תחושה כזאת של חוסר נעימות
 
 
 
 
עוד בנושא חגים וזמנים
ימי הפורים האלה/ הרב נתן צולמן
מה מסתתר מאחורי המסכה של פורים? / יוני אלטמן
לאופיו של יום הפורים/ הרב יובל שרלו
אדר ומוסדות החינוך/ הרב אלישע אבינר
טו בשבט הגיע, חג לאילנות?
The Light of Chanuka
חנוכה- חג של כולם?
יונה בן אמיתי ומגדלי התאומים
 
 
 
 
פסח ושחרור העולם...

הרב יניב חניא  כט אדר, תשסד  3/22/2004

בפסח אנו נוהגים לומר ולצטט מאמר חז"ל שנראה, בעיון, תמוה מאוד. חז"ל אומרים (בקטע "עבדים היינו", שהוא הקטע הראשון שקוראים בהגדה)- "עבדים היינו לפרעה במצריים... ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנחנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים". ויש בהחלט מקום לתמוה על דברי חז"ל הללו, מדוע עדיין היינו משועבדים לפרעה? הרי כל כך עבר העולם מאז יציאת מצריים, ממלכות קמו ונפלו, עבדים הפכו לאדונים ולהיפך, מלחמות שחרור ומלחמות כיבוש ועוד...
.......................

בפסח אנו נוהגים לומר ולצטט מאמר חז"ל שנראה, בעיון, תמוה מאוד. חז"ל אומרים (בקטע "עבדים היינו", שהוא הקטע הראשון שקוראים בהגדה)- "עבדים היינו לפרעה במצריים... ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנחנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים". ויש בהחלט מקום לתמוה על דברי חז"ל הללו, מדוע עדיין היינו משועבדים לפרעה? הרי כל כך עבר העולם מאז יציאת מצריים, ממלכות קמו ונפלו, עבדים הפכו לאדונים ולהיפך, מלחמות שחרור ומלחמות כיבוש ועוד... הרי מממלכת מצריים הישנה, הקופטית, לא נותר דבר (!) וסביר להניח שגם אנחנו היינו משתחררים באיזה שהוא שלב מהשעבוד המצרי, ואם כן, מה פירוש "הרי אנחנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"? הרב קוק מתמודד עם השאלה הזו, ועונה עליה בעומק רב, המצריך הקדמה קטנה: על פי התורה הפנימית היהודית, העולם נמצא בהתקדמות מתמדת. העולם התחיל מדרגה גבוהה, לפני חטא אדם הראשון, נפל מאוד במהלך החטא ולאחריו (עד למבול) ומאז הוא נמצא בהתקדמות בלתי פוסקת. התקדמות זו היא בכל התחומים, בתחומי האמונה (היחס לנשים, עבודת האלילים שעברה מן העולם), בתחומי המוסר האישי (היעלמות העבדות), בתחומי המוסר הלאומי (כיבושים פחות אכזריים, אמנות בין לאומיות) ועוד... בתחומים רבים ההתקדמות הינה איטית ומייגעת, אבל בכל זאת, בסיכום כולל של שני רבות ניתן לעמוד על התקדמות של האנושות בתחומים רבים מאוד. אומנם יכולות להיות נסיגות רבות בדרך אולם ככלל ניתן בהחלט להצביע על מגמה של עליה מתמדת ברמתו המוסרית של האדם. ההתקדמות הזו, במעין קפיצות בלתי פוסקות, היא נשמת העולם כולו, היא הדרך שהעולם עושה ממצב של שיפלות גדולה, חושך מוסרי ואמוני עצום, למצב של "גאולה". וכאן אנו חוזרים להסברו של הרב קוק- מסביר הרב קוק שהקטליזטור של כל התהליך הזה, המעמד ההיסטורי שהתחיל את תהליך ההתקדמות, הוא יציאת מצריים. עצם העובדה שעם יצא משיעבודו של עם אחר, שהרשע נענש ושהקב"ה התערב לטובת הצד החלש, היתה חידוש עצום בעולם של אותם ימים. האומות שחיו אז לא יכלו לתפוס את עצם המושג של שיחרור של עבד , או של רע הבא על עונשו. ואז באה יציאת מצריים- במין בום גדול מאוד עורערה שלוות העולם השליט, העבדים ברחו והאכזר (והחזק) נענש... יציאה זו התחילה תהליך ארוך (כל תהליך הפנמה אנושי הוא ארוך ומורכב, במושגים של אלפי שנים) של שחרור העולם ממושגי העבדות. לכן, מסביר הרב קוק, אילו לא היה הקב"ה מתערב ישירות ומוציא אותנו ממצריים, האדם לא היה מתחיל את תהליך השחרור הזה של עבדים. עצם המושגים המוסריים היו נשארים קפואים כמות שהם לתמיד... וממילא עדיין היינו אנו ובנינו משועבדים לפרעה במצריים. הסברו של הרב קוק אינו חריג (אם כי חדשני) בנוף של מי שעומד על מצווות התורה והזמן שבהן הן ניתנו. רבות מאוד ממצוות התורה הקדימו את זמנן, את הלך המחשבה של האנושות, במאות אם לא אלפי שנים. כך לדוגמא קראנו לא מזמן על אחוושרוש שלוקח להרמונו אלפי נשים. לאחר לילה אחד הוא משלח אותן מעל פניו להמתנה שאין לה סוף, אלא במותן... ואין פוצה פה ומצפצף, האנושות הבינה אז שמאוד מקובל שמלך יוכל לקחת כל אישה שברצונו, לעשות בה ככל העולה רוחו, ולשלחה לאלמנות חיות עד מותה. שוב, מאות שנים לפני כן התורה מצווה על המלך ש"לא ירבה לא נשים", ציווי שכאשר הוא ניתן לא היה ביכולת המוגבלת של המוסר האנושי להבינו... אולם התהליך החל אז, וכיום אנו מבינים יותר (אם כי עדיין יש מקום לשיפור) את מגבלותיו של השליט ואת מעמדה של האישה. יוצא אם כן שתהליך יציאת מצריים היה תהליך חינוכי כללי לעולם כולו, אירוע שהניע התקדמות מוסרית ארוכת שנים שלאחר מכן באה לידי ביטוי בחינוך עצמי של האדם (לעיתים על ידי מלחמות והרג, כמו במלחמת האזרחים האמריקאית) והתעלות מוסרית איטית, אך גדולה. לא לחינם קבע ליל הסדר וחג הפסח כולו כ"אירוע החינוכי של השנה" היהודית. מצוות היום היא לספר לבנינו על יציאת מצריים, לחשוף אותם לאותו תהליך מוסרי איטי וחשוב שעל כולנו, על האנושות כולה לעבור וללמד אותם את ההיסטוריה האנושית החשובה כל כך... שמתחילה בעבדים היינו (חז"ל קוראים לזה "מתחיל בגנות") ותגיע עד לגאולה השלימה ("מסיים בשבח"). אנו מצווים לתת לבנינו את הכלים להתמודדות מוסרית ולהרגיל אותם לתהליכים שהם צריכים לעבור, גם הם, בחינוכם האישי, צריכים להתרגל לעובדה שיש להם הרבה עבודה מוסרית, הרבה התקדמות אישית והרבה שיוף לעבור בדרך. כמו העולם, כל מתחנך צריך גם הוא לוותר על הרגלים, על תפיסות עולם לא נכונות ועל שלטון יצרי, כדי להגיע לגאולה אישית וכלל עולמית. אולם ליל הסדר מלמד אותנו דבר נוסף, הוא חושף בפנינו שישנן גם דרכים שונות לעבור את התהליך. ההגדה מתאימה ארבעה סוגי תשובות לארבעה סוגי מתחנכים... "כנגד ארבעה בנים דברה התורה" הוא מרכיב חינוכי חשוב. לא רק האמת ההיסטורית ולא רק ה"תהליך המוסרי" חשובים, כי אם גם ההתאמה של המסר לכל אחד מהמסובים (והאמת, קל לנו לדבר על ה"ילדים" או על ה"מתחנכים". אולם ליל הסדר נועד לכולנו... "ואפילו כולנו חכמים... צריכים אנו לספר ביציאת מצריים", כולנו צריכים לעבור תהליך של שיוף עצמי, של התקדמות מוסרים ואישית כדי להביא את עצמנו להישגים, לגאולה אישית). המסר של ליל הסדר הוא כל כך חשוב שהוא חייב לעבור עיבוד והתאמה לתפיסות עולם שונות, לראיות ולקשיים אישיים רבים, ובעיקר, ללשון המדוברת על ידי כל אחד ואחד. דווקא מכיוון שהמסר כל כך גלובלי ועמוק, ישנה סכנה של החמצה, סכנה שהמחנך יבין ש"ברור מאליו" דברים שאינם ברורים כל כך לאחרים. המסר של ליל הסדר הוא חשוב- גם מסרים גלובליים, גם חינוך של העולם כולו, מתחילים במשהו. בין אם מדובר על חינוך העולם, שהתחיל ביציאת מצריים ובמשבר עמוק של מות המצרים ובין אם מדובר על חינוך כל אדם בליל הסדר עצמו, הבן את המסר והתאם אותו לכל אחד, ולו רק בלשון שבה אתה משתמש. אישית, אני חש שאמת זו נכונה לגבי ערכים רבים של לימוד התורה, תורת ישראל היא כל כך מקיפה, עמוקה ומסובכת ללמידה, שפעמים רבות המסר בגלובלי שלה אינו יכול להגיע ללומדים רבים. יתירה מזו, פעמים רבות מי שבקי כבר במהלכים בתורניים כל כך בטוח בעצמו, כל כך יודע מה נכון, עד שהוא מעוות עוד יותר את המסר ואינו מעביר נכון את העומק שבהם לאחרים. אנו בשורש מנסים לשנות את העובדות הללו. מטרת פרוייקט שורש היא לתרגם מושגים תורניים עמוקים ומורכבים ליכולת לימוד של רבים, לצלול לתוך העומקים ולא להתעלם מתהליכים, אולם מתוך נסיון לזכור שישנם רבים שעדיין צריכים את ההקדמה, את הבסיס. והכל, מתוך מאור פנים, האת שיטות סותרות וכיבוד של תפיסות עולם שונות.
 


הוסף תגובה
הדפס
המלץ לחבר
שמור
+
-
גודל אות
הוסף תגובה-
שם מלא:
כותרת:
תוכן:
סגור


 
תגובות
 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
למורים, בעין חינוכית
סדנאות למורים בנושאי אמונה
שותפים לדרך
אמירת משניות לעילוי נשמת
אמירת תהילים לעילוי נשמת
הובלות דירה
מרכז האשראי לעסקים
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר