הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
שמירת שבת במירון תוביל לשמירת שבת כללית
 
עוד מהרב רצון ערוסי
ההתמודדות עם החילוניות והנגשת האמונה בימינו
למה הרבנים לא מכירים במסגרות ממוניות אחרות חוץ מכתובה?
האם על פי התורה יש לשחרר את רומן זדורוב?
האם החברה המודרנית מוסרית יותר?
הרב רצון ערוסי: מדינה יהודית מתחילה מתרבות דיון ראויה
הרב רצון ערוסי- קדושת החיים לעומת כבוד האדם
גל הטרור הוא כעס אלוקי
הרב רצון ערוסי- לגירות שלא כהלכה יש פוטנציאל הרס
הרב רצון ערוסי- אוי לנו אם נתחיל לחקות אותם
הרב רצון ערוסי על תופעת ילדי נפאל
 
עוד בנושא הלכה
הדרכה לקניית חמץ לאחר הפסח
למה הרבנים לא מכירים במסגרות ממוניות אחרות חוץ מכתובה?
נוסח מתוקן וראוי יותר לברכת האילנות
האם פיקוח מחרקים הוא למהדרין בלבד?
כושרות- כך תתכוננו לסדר טו בשבט
שלום זכר- נוסח, מקורות ומנהגים
מהו קורס שחיטה ולמי הוא מתאים?
האם מותר לקבל כסף מוועדת העזבונות?
נגיעות בענבים- תוצאות בדיקות
כשרות גם בתחום האפור
 
 
שמירת שבת במירון תוביל לשמירת שבת כללית

הרב רצון ערוסי  טז אייר, תשעז  5/12/2017

מה מקור מנהגי הדלקת המדורות בהר מירון ומהם הנזקים הרוחניים שיש להישמר מהם בארוע המוני זה?
.......................

השנה יחול ל"ג בעומר במוצאי שבת. והנה כידוע שיש שמחה בל"ג בעומר והטעימו אותה חכמי הסוד בטעמים שונים מדוע נוהגים
שמחה בליל ל"ג בעומר ויום ל"ג בעומר.

בין כך ובין כך, אחד הדברים שנהגו בהם במסגרת המנהגים של ל"ג בעומר, הוא העליה לציון של קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. ראוי לציין שהמנהג הזה שנהגו לעלות לציון של קבר רשב"י בל"ג בעומר, בעבר לא היה כרוך דווקא בליל ל"ג בעומר ובהדלקת מדורה. ורק מאוחר יותר כשנהג מי שנהג לבוא עם איזה שהוא אור, עם איזה שהיא אש כדי לסמל דברים שהוא חושב שיש ביום הזה כדי לסמל. אט אט התחיל להתפתח המנהג עד לכדי מדורה מקודשת שמדליקים בליל ל"ג בעומר, בהר מירון בסמיכות לקבר הרשב"י.

יש לציין כי אין זכר בשולחן ערוך לכל מנהגים אלו, כי אלו מנהגים שהתפתחו מאוחר יותר. כשאני מתכוון בעיקר לעניין של המדורה והדלקת האש. אבל, היו נוהגים בעיקר אנשים מיוחדים, מקובלים, חסידים, פרושים אשר הנהיגו לעצמם הרבה הנהגות על פי תורת הסוד.

בימינו שלנו המנהג לעלות להר מירון בסמיכות לציון של קבר הרשב"י הפך להיות מנהג המוני מאוד מאוד, כשבמיוחד הדוקים בו שני גורמים: אחינו מצפון אפריקה, ואחינו החסידים האשכנזים. אחינו מצפון אפריקה בהמוניהם, אנשים, נשים וטף. ואחינו האשכנזים, בעיקר הגברים החסידים אשר עולים להר יחד עם האדמורים שלהם, מדליקים מדורה, שרים ורוקדים ושבים לבתיהם.

מניסיון השנים הקודמות, פועלים כוחות הביטחון בהיערכות אדירה לקליטת ההמונים המגיעים למירון. הואיל ומדובר בעשרות אלפי בני אדם שלנים בהר ועוד רבבות רבבות שמגיעים בלא ללון במקום. לכן נצרכים כוחות משטרה וכוחות בטחון ועזרה ראשונה רבים בכל הסביבה, ובוודאי ובוודאי בהר כדי להבטיח את ביטחונם של המגיעים לשם.

בכל שנה כשליל ל"ג בעומר חל במוצאי שבת, נגרמים מכך חילולי שבת גדולים מאוד על ידי כוחות הבטחון. זה דבר ברור מאליו שהם לא יכולים להפקיר את ביטחונם של המגיעים לשם. ולא אחת, עלתה הסוגייה ביחס לדחיית המדורה, הדלקת המדורה ליום ראשון ביום לא בלילה כדי למנוע חילולי שבת. כמו כן מדובר הרבה פעמים בחילולי שבת מצד הרבה מן העולים שאינם בדיוק יודעי תורה ושומרי תורה בדקדקנות. יש לומר, שללא כל קשר עם חילולי שבת, נתגלו תופעות חמורות מאוד בעינייני בינו ובינה, וכן בכשרות מאכלים ובשרים ששוחטים שם, ועוד.

לכן לא פעם עלתה הסוגיה הזו לדיון בין תלמידי חכמים, מה לעשות בנסיבות כאלה?

הרב עובדיה יוסף זצ"ל נלחם ע"מ שידחו את המדורות ליום ראשון
לפני רבות בשנים, בהיותי בחור, כשזכיתי ולמדתי בישיבת חברון בירושלים עיר הקודש, הייתי הולך לשמוע שיעורי תורה מפיו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שדרכו היתה לדבר בלשונו העממית והפשוטה, תמיד ירד הוא אל העם על מנת לדבר בלשון העם כדי שהעם יבין אותו ויקבל את הדברים. הוא אמר, אני לא עולה להר מירון בל"ג בעומר. אבל, בגלל שחל ל"ג בעומר במוצ"ש וכדי למנוע ולדחות את הטקסים במוצ"ש אני מוכן לנסוע עם קבוצה ביום ראשון, ובלבד לידע ולהודיע שצריכים מאוד מאוד להיזהר לא לגרום למכשולים הגדולים שמתרחשים בהר בגלל המאורע.

גם בנו הביא לידי ביטוי את עמדתו זו, הרב יצחק יוסף בילקוט יוסף והוא כותב: יום ל"ג בעומר הוא יום שמחה וחדווה לכבוד התנא רשב"י ויש לזה סימוכין בפוסקים. ולכן נוהגים לערוך לימוד בליל ל"ג בעומר במניין. וללמוד שבחי רשב"י המפוזרים בש"ס ובזוהר הקדוש. ויש נוהגים ללכת על קבר רשב"י במירון, וההולכים למירון יתרחקו מקלות ראש וכדומה. ובמקום גילה שם תהא אעדה, ובזמננו טוב יותר לבקר אצל קבר רשב"י בזמן אחר, לא בל"ג בעומר, בזמן אחר. כי בעוונותינו המרובים בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום זה בל"ג בעומר. ומלבד כל זה יש נוהגים לשחוט שם בהמות ולאכול, מבלי לבדוק אם השוחט הוא בר סמכא. וגם רבו המכשולות בעניין הניקור מחלב דאורייתא שהוא איסור כרת. ושומר נפשו ירחק משם ביום זה. והנה פטירת שאר צדקים אינם כימי שמחת יום ל"ג בעומר, אלא הם ימי תענית וצער.

הוא לא זכר בילקוט יוסף את עניין המדורה, וכאמור לא זכר את עניין של שבת. כל שכן בעניין של ל"ג בעומר בשבת. שכאמור אני בעצמי שמעתי את דברי הרב עובדיה יוסף.

מנהיגות במבוכה מול מנהיגות עוצמתית
אנחנו במועצת הרבנות הראשית לישראל דנו בעניין מספר פעמים בשנים הקודמות. וגילינו דעתנו שצריך לדחות את זה ליום ראשון. השמעתי שם בקול עוז את מה ששמעתי מדברי הרב עובדיה יוסף. אך לצערי הרב, הרבנות שהיתה בדעה שצריך לדחות לא היה לה אז את האומץ לעשות זאת ואמרה את הדברים בצורה רופפת וכתוצאה מכך בסופו של דבר בשנים שעברו גם הדליקו במוצ"ש את המדורות וגם הרבנים הראשיים הגיעו לשם. לאחר מכן יותר התחזקו בדעה שצריך לדחות, עדיין קצת התמהמהו כי חששו מי ישמע לנו. ואני שוב חיזקתי אותם שזה מה שמתבקש, אבל לצערי הרב קצת התמהמהו.

רק כשהרב עובדיה יוסף באחד משיעוריו בשנת תשע"א תקף בצורה חריפה את העניין ודרש להעביר את המדורה ליום ראשון. אז הזדעזעו אמות הסיפיים והבינו שהפעם הרב עובדיה יוסף איננו מסתפק אך ורק בהתקפה בשיעור, אלא דורש דרישה מנהיגותית לפרסם ולהכריז ולכן הרבנות הראשית לישראל הכריזה על דחיית המדורה ליום ראשון, כדי למנוע חילולי שבת. לצערנו הרב, לא כולם שמעו לכך. ועשו סקרים וראו שהרוב כנראה לא ישמעו, אבל יש בכל זאת, מתגבש כבר אחוז גדול שישמעו ויעשו זאת ביום ראשון.

היה אדמו"ר, אחרי בקשת המחילה, שהוא נוהג וקנה לו חזקה להדליק את המדורה ראשון בליל ל"ג בעומר. כשהוא ראה את העוצמה של ההתנגדות של הרב עובדיה יוסף, אז הוא אמר שהוא בירר עם המשטרה ואמרו לו שכ- 4 שעות לוקח להם להיערך על ההר. אז הוא אומר לכן יבואו ב- 12 בלילה כדי לא לגרום לחילול שבת. אבל אחרי בקשת המחילה מכבודו, הרי אנחנו כולנו יודעים שיש כבר המונים על ההר ואז ממילא ללא כל קשר עם ההדלקה שלו וזמן ההדלקה שלו, כבר כוחות הביטחון מחללים שבת בגלל ההמונים הללו.

כמו כן הרי גם כש- 4 שעות לוקח להיערך על ההר כמה זמן לוקח ההיערכות הלוגיסטית לפני שעולים להר, בטלפונים, בפלאפונים, במכוניות, כל נקודת משטרה שולחת את הכוחות שלה וכו'.

ולכן, באמת אנחנו צריכים להתפלל שהקדוש ברוך הוא יעלה רוח ממרומים כדי שגדולי ישראל יעמדו במקרה הזה ויגלו מנהיגות רוחנית וידאגו לסילוק המכשלה הזאת.

כל חולשה גוררת חולשות גדולות יותר
צריך לראות, אם הצלחנו לשכנע את המדינה לדחות את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כדי שלא יהיה חילול שבת ואת יום השואה כדי שלא יהיה חילול שבת. ואצלם ימים אלו קדושים מאוד מאוד, והצלחנו לשכנע אותם. ועכשיו, אנחנו בל"ג בעומר לא יכולים להזיז דבר שהוא מיסודו מנהג, בסה"כ להזיז אותו ליום ראשון מן הלילה, ליום ראשון כדי למנוע חילול שבת? השם יצילנו איזה קטרוג יהיה לנו בשמיים בעניין זה.

במיוחד שמחר מחרתיים חס ושלום, יבואו אחינו הלא דתיים ויגידו אם ככה אנחנו רוצים לקיים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ביומו, תוך חילול שבת, מה אז נאמר? מה אז נדבר?

מעשה שהיה רבותי לפני כמה שנים שהדליקו מדורה אחינו הלא דתיים, ביום שבת. זה היה ליד בית כנסת אמונה ודעת ועדיין השמש בשמיים, ממש אור, שמש בשמיים, והדליקו מדורה גדולה כי רצו לפני שיקדימו אותם אחרים בבחינת זריזים מקדימים. מה ניתן להאשים אותם? הם אינם יודעים בין אם אינם מבינים בדברים האלה.

גזרו חכמים לדחות מצווה עשה מהתורה מפני חשש לחילול שבת
צאו וראו הלכה מפורשת היא בפרק עשירי מהלכות אישות פרק י הלכה יד "אין נושאין נשים, לא בערב שבת ולא באחד בשבת גזירה שמא יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה שהחתן טרוד בסעודתו". כלומר, שנמנעו מלקיים נישואין ביום שישי או באחד בשבת כי שמא אולי בגלל טרדת הסעודת מצווה יגלוש לשבת, מיום שישי לשבת. או מיום שבת חלילה, יכין סעודה לקראת מוצאי שבת. ולכן אסרו.

המגיד משנה הביא מחלוקת בעניין, עד כמה הקפידו ועד כמה לא הקפידו בעניין הזה. וגם מו"ר הרב יוסף קאפח, כותב שבאמת גם בצנעא ככה הוא אומר, בתימן, החלו בתקופה האחרונה להינשא בשישי והיו באים לידי חשש חילול שבת, בסמוך לכניסת השבת כאשר באים המתפללים בבית החתן ועדיין אודי האש בוערים תחת דודי הבשר. וסבי זצ"ל מחה נגד מנהג גרוע זה, והצליח לבטלו. ובימינו כמעט לא היה מי שנשא בשישי, אלא בודדים ונדירים ביותר. הוא מדבר רק על יום שישי, הוא לא מדבר על מוצ"ש.
מרן השולחן ערוך, באבן העזר סימן סד סעיף ג, כתב: יש אומרים שאין נושאים נשים לא בערב שבת ולא באחד בשבת, גזירה שמא יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה, ויש מתירים. וכן פשט המנהג, לישא נשים בערב שבת והוא שיטרח בסעודת הנישואים 3 ימים קודם.

והרבנות הראשית לישראל תיקנה לאסור להתחתן ביום שישי אחה"צ, רק עד חצות, לא יותר, כדי שאולמות לא יחללו שבת כתוצאה מכך. והיא אוסרת לקיים את הנישואים במוצ"ש בגלל חשש לחילול שבת.

ובכן, הגיעו בעצמכם אם כבר בימי חכמי המשנה והתלמוד, גזרו שלא יתחתן בערב שבת ולא במוצאי שבת, למרות שאנו יודעים שמצוות הנישואים היא מצווה כל כך חשובה ושאין לדחות את מצוות הנישואים. וכל הזריז הרי זה משובח, ועד כדי כך אם אדם עומד לו מישהו למות, הוא מתחתן מיד, ואחר כך אם האבא שלו נפטר או האמא שלו נפטרת, הוא מסיים את שבעת ימי השמחה ואחר כך מקיים את האבל. עד כדי כך מרוב חשיבות מצוות הנישואים. או אם חתן וכלה עוברים ברחוב, ולוויה של מת עוברת ברחוב, מקדימים את הליווי של החתן וכלה לפני הליווי של המת, מרוב שיש חשיבות גדולה מאוד למצווה הזאת. למרות הכל, ביקשו חכמים להקדים או לדחות ובלבד לא לגרום לחילול שבת.

מה נאמר ומה נדבר שכל מה שאנחנו מדברים הוא רק במנהג, חשוב ככל שיהיה, אבל מרוב שהוא המוני הרי יש בו עברות כפי שהרב עובדיה יוסף ציין, מכשולים רבים. וכל שכן, כשהוא מתקיים במוצ"ש.

אנחנו כמנהיגים חובתנו לגלות מנהיגות, כמו שעשינו על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יום העצמאות ויום השואה, לדחות את מנהג זה ליום ראשון ובלבד לא לגרום לחילול שבת המוני.

 

מחפשים מטוס לל"ג בעומר

המנגנים- מחרוזת ל"ג בעומר

הנחיות מד"א לבטיחות באש

פחות משבוע לל"ג בעומר, המדינה לא ערוכה להמונים

לקראת ל"ג בעומר – אש אש מדורה
 
 


הוסף תגובה
הדפס
המלץ לחבר
שמור
+
-
גודל אות
תגיות-
הוסף תגובה-
שם מלא:
כותרת:
תוכן:
סגור


 
תגובות
 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
למורים, בעין חינוכית
סדנאות למורים בנושאי אמונה
שותפים לדרך
השתלת שיניים בהרדמה מלאה
אמירת משניות לעילוי נשמת
קורס פסיכומטרי
הובלה בישראל
מרכז האשראי לעסקים
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר