ישנם מילים המשנות את משמעותם ככל שאתה מתבגר, למשל צמד המילים "חופש גדול". בעוד לילד המילה "חופש גדול" משמעותה אושר צרוף, אפשרויות בלתי מוגבלות, חברים ושעמום, הרי שלהורה משמעותה – קייטנה, עוד קייטנה, קייטנה מאולתרת, קייטנה מעפנה, בייביסיטר, סינג'ורים של סבים סבתות דודים דודות והגדלה של האוברדרפט הענק של ימי החופש שלך מהעבודה. אבל ת'כלס היה כיף, אל תשחקו אותה...
לזכר החופש שעבר אותנו ביעף מוקדש טור זה -

קמפינג

לילדים ישנה משיכה מובנית לאוהלים. לא פעם אני מוצא את עצמי מחפש את השמיכות והסדינים בבית ומגלה שכולם חברו יחדיו לכדי מאהל בדואי מפואר (בסטנדרטים בדואיים) בחדר הילדים. אולם פעם בשנה מופתעים הילדים לגלות כי גם הוריהם הינם חובבים מושבעים של לינה בחיק הטבע. מדי קיץ אורזת המשפחה את הפקלאות ונוסעת לה צפונה לאחד מאתרי הקמפינג. "מה קרה" תוהים הילדים "האם אבא ואמא הפכו להיות פריקים מגניבים? האם הם גילו את היופי שבפשטות? את החיבור לטבע?". ובכן ילדים חביבים – אכן הכל נכון! בצירוף העובדה שקמפינג עולה כ-30 ש"ח למבוגר מעל גיל 3. אם כן, לאחר שארזת את ביתך ואוהלך בתא המטען שאותגר בעומסים שלא ידע מעולם, ולאחר שעברת בשלום 3 שעות בתוך רכב עמוס ילדים, מריבות ובכיות, הגיע הזמן לתקוע יתד. אגב יתד – בשנה שעברה, עת באתי לנטות אוהלי, גיליתי כי אין לי יתדות וחשבתי שזהו פריט די מיותר, או אז גיליתי שהאוהל יכול לשמש גם כגלשן רוח מדגם מיסטרל, ובכן השנה הצטיידתי מבעוד מועד (כלומר בדרך לקמפינג) ביתדות חדשים ומשובחים, אולם למרבה הצער פטיש לא נמצא ברשימת המצרכים לקמפינג – מה שגורם לך כהרבה גברים אחרים לחזור לפוזת האדם הקדמון - להרים אבן גדולה ובלתי מסותתת מעל לראשך ולהכות בה בכל הכח ביתד כדי לגלות שהאדמה אמנם אדישה למאמציך אך אפשר אף אפשר לעצב כך את היתד לכדי פסל של קדישמן... לאחר שסופסוף אוהלך עומד איתן, אתה מגלה שהמונח – "אוהל 6" משמעותו - אוהל המכיל 6 בקבוקים של ליטר וחצי. למרבה הקנאה לשכן לידך יש קאראוהל ובו 5 חדרי שינה, מטבח ומחסן. שנה הבאה אני קונה אוהל כזה, אתה חושב לעצמך (אולם ממש באותו הרגע עולה במוחך מחשבה מקבילה – בטח במחיר שלו אפשר לקחת צימר). טוב, נו, מה זה משנה, אתה אומר לעצמך, העיקר שיש איפה לישון בלילה. מסתבר שהדבר לא פשוט כמו שהוא נשמע – ראשית יש את עניין השיפוע – שיפוע בזוית של 1 מילי-רדיאן יגרום לכל דרי האוהל למצוא עצמם בבוקר (או הרבה לפני) באותה צלע של האוהל, לאחר מכן יש את ענין המזרון – המזרון המתנפח הוא פריט נהדר. בעיקר כדי לצוף איתו בבריכה. אנו לעומת זאת היינו מצוידים בזכות רפאל ידידנו בבוחטה של פלציבים. ובכן רפאל – הקיבוץ שלך הוא אחלה ואין ספק שפלציב זו המצאת המאה, אבל בוא נסכים שפרדייז זה לא.

דמוגרפיה וגיאוגרפיה

כל מי שטייל החופש בצפון שם לב לעובדה הדמוגרפית המדהימה הבאה – בעוד שכיפות סרוגות נמצאות למכביר בכל אתר ואתר וכמובן שמקומם של החרדים גם הוא לא נפקד – אין חילוני אחד לרפואה בכל הצפון. כל הצפון הפך לשטייטל אחד גדול וכל אתר קמפינג לשטיבלך תוסס.

טיולי מים

כאמור הכיוון המועדף לחופשה הוא הצפון. מה יותר מתאים בחום הישראלי מאשר לטבול במים הצוננים של הצפון? ובכן לאחר שנסעתם יותר משלוש שעות רק כדי להגיע לנחל דן הצונן, אתם מגלים שהמילה "צונן" היתה די מדויקת ואפי' מעודנת. מסתבר שבנחלי הגולן לא זורמים מים אלא חנקן נוזלי ואתה מוצא את עצמך מנסה לשכנע את הילדים להיכנס, כדי לא לצאת דביל מושלם שהבאת אותם עד לשם, במשפטי העידוד הבאים – "יאללה, זה לא כזה קר", "תיכנסו, תוך שניה מתרגלים", "הבא שמשפריץ עלי אני הורג אותו" ...

פינוקים והגזמות

אין הבדל בין חילונים לדתיים בקשר ללבטים באשר להוצאות הקיץ - גם אלו וגם אלו מחפשים לעבור את הקיץ בשלום גם מהבחינה הפיננסית – אולם בעוד אצל משפחה חילונית ממוצעת מתלבטים האם ליסוע לטורקיה (הילדים כבר מיצו), קפריסין (דיל מטורף – 4000 דולר כל המשפחה אבל הם אנטישמים) או לאירופה, אצל המשפחה הדתית ההתלבטות היא יותר בכיוון האם לקנות לילדים את הטילון או להסתפק בקרטיב הקרח (לא נעים להוציא לילדים של החברים את העיניים).
עד כאן תובנות לקיץ זה, ניפגש בשנה הבאה יותר חכמים ומנוסים וכנראה עם אותם תובנות בדיוק.

מכתב מצופה

זה זמן שרציתי לכתוב על התכנית המטופשת כוכב נולד. התכנית מוזילה את ערך האמנות, היא מעודדת ומקדמת דוקא אמנים זולים ומוחצנים במקום לקדם יצירה אמיתית ושירה הנובעת מעומק ולא מטכניקה יבשה. גם השיטה של נצחון ע"י סמסים היא שיטה נבובה וחלולה המעודדת יצירה ריקה מתוכן על פני יצירה אמיתית ואמנים אמיתיים. או במילים אחרות - מי אתם בכלל שתדיחו את לירן דנינו??? הוא היה הכי שולת כל העונה!!! ביזיון...
ממני - אחד שיודע...