הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
 
עוד מהרב יניב חניא
לשלוט (גם) בעולמם המופלא של ההרהורים והמחשבות
הרב יניב חניא, שיחה למחנכים, התמודדות עם אינטרנט
מכפיל הכח של התקשורת
האם צריך ל"רדת" כדי להפיץ תורה?
פרשת בר לב היא רק סמפטום
לחפש אלוקות- לחפש שלימות
האור שבה
עין טובה, זה אפשרי בכלל?
המחלקה היהודית בשב"כ- דרושה זהירות
לא לקבלה במתנסי"ם
 
עוד בנושא חגים וזמנים
משחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא 4 אמות של הלכה
לקראת ט' באב – אהבה חברים, אהבה
ממעטין בשמחה - הפוך על הפוך
לראות את הקולות
מוצרי חלב- כשרות הלכה למעשה
מתחילות ההכנות לחתונה... - לספר במדבר ויום ירושלים
כִּי בָא מוֹעֵד- בין ספירת העומר לשבועות
דברים על ל"ג בעומר
יום העצמאות - בין עֲצָמוֹת לְעוֹצְמוֹת
עמידה בצפירה וחשיבותו הדתית של חג העצמאות
 
 
מחשבות על סליחות מיוחדות

הרב יניב חניא  יז אלול, תשעא  9/16/2011

הרב יניב חניא בכמה מחשבות על סליחות, סגנונות ועדתיות. איך זה בדיוק עובר בגנים?
.......................

מחשבות על סליחות מיוחדות
סליחות

המאמר פורסם גם בעלון הנוער "עולם קטן"

לג'רבאים ולטריפוליטאים (יוצאי ג'רבה ויוצאי לוב בפוליטיקלי קורקט) יש, למי שלא יודע, סליחות מאוד מיוחדות. השם המקובל של סליחות אלו הוא "שפתי רננות", והן מורכבות מאוד. יש סליחות ל"ימי השבוע" (ימים אגד"ו), סליחות מיוחדות לימי שני וחמישי, יש "מעמדות" שהן סליחות מיוחדות שנאמרות בשני, חמישי ושבת והן נספרות בסדר כרונולוגי שרירותי לחלוטין (דהיינו- יום שני או חמישי הראשון יוגדר כמספר אחד, וממנו סופרים. "מעמדות ליום שני" יאמר ביום שלאחריו וכן הלאה, מה שאומר שבאמצע החודש בהחלט כבר קשה לספור) ויש גם סליחות שמחולקות באותו סדר

כרונולוגי שצריך לזכור. ממילא ספר הסליחות של עדות אלו הוא מסובך, מלא דילוגים ממקום למקום ומצריך ברוב המקרים מדריך מבוגר צמוד שזוכר מאין ולאן מדלגים, מה אומרים מתי ומה המנגינה לכל אחד מהסליחות הנפרדות הללו.

לפני שנים הייתי נוהג ללכת לסליחות המיוחדות הללו במקום היחידי שאומרים אותם בצפת ואני עדיין זוכר שתמיד חשתי שמדובר במוסד מתפורר... הייתי לרוב הצעיר היחיד בקבוצה גדולה של מבוגרים, לא הצלחתי אף פעם להבין את העקרון של הדילוגים ואני זוכר את הקושי לשמור על ההקשר והריכוז. מאז, כמו רבים, שנים הלכתי לסליחות הספרדיות ירושלמיות שהפכו לסטנדרט מתוך הבנה ששפתי רננות יגנז עם אחרון הזקנים. טעיתי. בגדול. כיום, כאשר אני מגיע באיחור קל לסליחות הללו מגרש החניה כבר מלא, בית הכנסת מלא במבוגרים וצעירים כאחד ויש אפילו ספרי "שפתי רננות" בדפוס חדש והרבה יותר קל לדפדוף ולהבנה, בהנחה שעברת לפחות חמש יחידות במתמטיקה. זה מדהים. הסליחות עצמן מדהימות, המילים, הפיוטים הנדירים של רבי יהודה הלוי, משחקי המילים של אשפי המדקדקים מדורות הראשונים, הפסוקים המשובצים באומנות מפעימה ובהטיות הקשר יפיפיות הופכים את הצורך לדפדף מדף קנ"ה לדף ל' או למעמד של היום החמישי (ואני ספרתי רק ארבע, כי לא באתי בשבת) לתענוג גדול.

אני מניח שיש חלק גדול שיחשבו שמוטב היה לנו לוותר על המנהגים השונים של כל עדה שהרי ממילא יש הבדלים גדולים בין אשכנזים לספרדים, ולמה צריך שיהיו עוד נישות פנימיות? והחזרה הזו, של רבים מאוד, למנהגים מהעבר היא למעשה ויתור על חלום הנוסח האחיד שהיו שהאמינו בו ברצינות. יש באמירה הזו נקודה חשובה שיש מקום לחשוב עליה. אולם המחשבה המרכזית שחולפת בראשי אחרי יום שבו אני מצליח לקום בזמן לסליחות נוגעת לביטוי של הרב קוק על אחד מהגורמים לתשובה. הרב קוק כותב שאחד הגורמים המרכזיים לתשובה הכללית שתבוא צריך להיות העלבון שנעלבה הרוח הגדולה שיש בכל מה שמסרו לנו אבותינו, בחכמתם של אנשי התורה שבעל פה, בעיסוק והלימוד הדרשני של התורה, בדמותם של גדולי הרוח שעיצבו את היהדות במשך השנים... ושהמרידה הרוחנית בעטה בה. כאשר אתה עומד מול פיוט מופלא של רבי יהודה הלוי קשה לחשוב ולהבין איך היו ויש כאלה שחושבים שניתן היה למחוק את הכל, לדלג לעולם הפופ ולמלא איתו את חיינו. העלבון, עלבונה של הרוח הגדולה והעצומה, המנהגים, ההלכות, וגדולי העולם שיצרו אותה ממש צורב את השפתיים. הרוח הגדולה הזו, ככל הנראה, עוברת לא רק על פני השטח אלא גם בתוכו, בגנים הפנימיים של כל אחד ואחד מאיתנו ולא מאפשרת לגנוז את הספרים ומחזירה את המכוניות החדישות למגרשי החניה גם בדילוג של דור או שניים. אני חושב על העלבון הזה כאשר אני מקבל עוד "הודעה לעיתונות" של עוד ארגון צעיר ששם ללעג ולבוז את הלכות הגיטין היהודיים, את חוקי המשפחה או אפילו איזה מנהג שנוהגים חלק מיהודי בוכרה במוצאי יום כיפור.

בדור הזה, שהוא עדיין דור ביניים, הרוח הזו והאנשים שנשאו אותה למעננו, בשנים שבהם רק מעטים קמו לסליחות של "שפתי רננות" הם חשובים מאוד. המסורות הללו מהווים מחסום מההתפרקות המוחלטת, מויתור על הרוח הענקית שהיתה עלולה לשקוע וללכת לאיבוד... ומי שיפתח שפתי רננות ויראה אפילו פיוט אחד מושלם, מדוקדק, גאוני, של אחד מגדולי פייטני ספרד יבין לא רק עד כמה הרוח עמוסה בטוב, אלא עד כמה היא הכרחית למי שמוכן להתאמץ ולאחוז בה.





 
 


הוסף תגובה
הדפס
המלץ לחבר
שמור
+
-
גודל אות
תגיות-
הוסף תגובה-
שם מלא:
כותרת:
תוכן:
סגור


 
תגובות
 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
למורים, בעין חינוכית
סדנאות למורים בנושאי אמונה
שותפים לדרך
אמירת משניות לעילוי נשמת
אמירת תהילים לעילוי נשמת
הובלות דירה
מרכז האשראי לעסקים
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר