close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

טוב לי לא ראציונלי

הרב יניב חניא  ז אייר, תשעו  5/15/2016

למה נראה שהציבור כל כך אוהב חוסר ראציונליות? האם ניתן להילחם בזה... מחשבות על חשיבה תורנית לא הגיונית

תגיות:
לפני זמן מה סיפרה לי אשה מ"הקהילה" שהיא סובלת שנים רבות מסחרחורות מוזרות ולא מובנות. אחרי הייאוש מהרפואה הבן שלה פנה ל"מקובל" שעצם את עניו למשך כמה דקות, פתח אותן ואמר שהיא "קיבלה מכה באוזן" ולכן נפגע שם משהו שגורם לסחרחורות. "ובאמת", אמרה לי האשה, "הרי לפני כמה חודשים נפלתי על האוזן!!". "אבל", אמרתי לה, "הרי אמרת שאת סובלת הרבה מאוד זמן מזה,
לא? שנים. עוד לפני שנפלת...". האישה הביטה בי בתדהמה... ואמרה- "אה... לא חשבתי על זה". אז מלבד השאלה של "מקובלים" שרואים או לא רואים דברים, יש כאן שאלה ברורה על האישה עצמה- איך היא לא חשבה על זה לבד? זו הרי לא איזו לוגיקה מפוארת של חשיבה... מדוע היא השתכנעה כל כך בקלות? אלא נדמה לי שהיא, כמו כולנו לפעמים, "העדיפה לברוח" לחוסר הראציונליות. סבל שנמשך שנים הוא דבר מטריד, אחרי טיפולים אין סופיים, בדיקות חוזרות, לא מוצאים פתרון! לעיתים קרובות גם צריכים לקבל החלטה קשה, שיכולה להיות קשורה לוויתורים וסבל גדול... ואז נכנסת נטיית הלב לפעולה. חלק ימשכו לכיוון מיסטי/ רוחני חלק סתם יחליטו לפי הנוחות של אותו רגע, חלק יתנו לפחד להשתלט עליהם. אולם מה שמשותף לרוב האנשים הוא שכולם יחפשו גם סיבות "אמיתיות" והגיוניות להחלטה. אף אחד לא אוהב לחשוב שהוא מחליט על פי רגשות ופחדים ולכן אנחנו עוטפים את ההחלטה בסיבות. כל רב שעונה לשאלות של הציבור יאמר לכם שאנשים יודעים מראש מה הם רוצים לשמוע, שברוב המקרים ניתן כבר מנוסח השאלה להבין מה האדם שמולך רוצה שתענה ושבמקרים מעטים מאוד אנשים יסכימו לקבל תשובות שאינן תואמות למה שהם החליטו מראש. אז למה הם שואלים? כדי למצוא צידוק הגיוני למה שתחושות הלב שלהם מראות. ורוצות.

העובדה שאנחנו בני אדם, עם נטיות לב ודעות קדומות והרגשות לגבי כל דבר ודבר, הופכת את השאלה של חשיבה אובייקטיבית לשאלה עמוקה. האם ישנה חשיבה אובייקטיבית? האם אנחנו יכולים לקבל החלטות ראציונאליות? דמיינו לעצמכם שאתם ראש הממשלה ואתם צריכים לקבל "החלטה מושכלת" בתחום מסויים. הרי אפילו זהות היועצים שבהם תבחרו, כבר תקבע מה תהיה ההחלטה הסופית. והאם יש פוליטיקאי אחד שיכול לבחור יועצים ללא משוא פנים בכלל?

העולם המודרני מרבה לדבר על החלטות מושכלות, על הצורך לתכנן ולנתח ולקבוע על פי השכל. אין סוף הצעות של מנטורים לאנשי עסקים מספרים על "גישה מדעית מבוססת, מסודרת וברורה" להפיכת העסק שלך לעסק הכי טוב בעולם ואת ההחלטות שלך להחלטות הכי מושכלות ונכונות ביקום כולו. ובכל זאת, מחקרים על אין סוף ניתוחי יועצים מלמדים שלרוב אנשי מקצוע שעניינם יעוץ וניתוח, טועים ללא הרף ואינם מסוגלים לנתח את המציאות או לחזות שינויים היטב. אנשים נעים בעקבות דעות קדומות ורגש... ואחר כך מוצאים את הסיבה המדעית ההגיונית.

כמו בכל דבר, נראה שהאמת היא אי שם באמצע. אני סבור שלתחושות ולרגשות יש ערך גדול בהחלטות השכליות שלנו- בתנאי שאנחנו מכירים בהן ובמקומן. אם נחליט מראש שיש לנו נטיות לב לא הגיוניות וניתן להן את מקומן כנטיות לב וכדעות קדומות- הרי שיש להן ערך עצום. כלומר: נניח שזוג מתלבטים אם להתחתן, והכל נראה מצויין מבחינה שכלית, אלא שיש תחושת בטן לא טובה, או אפילו דעה קדומה על העדה של בן הזוג. כאשר נציין אותה לעצמנו, ונאמר- אנחנו מבינים ששכלית זה  נראה מצויין, אבל אני סובל מדעה קדומה כזאת וכזאת וכעת אני צריך לקחת את הדעה הקדומה בחשבון, כי גם לזה יש משמעות, הרי שעשינו כברת דרך חשובה ביותר להחלטה נכונה יותר ומושכלת יותר. נטיית הלב היא פשוט חלק מהעובדות שאותם ה"שכל" חייב לקחת בחשבון. על פי ספרי המוסר של היהדות לעיתים קרובות עצם הציון של נטיית הלב, חשיפתה לאור השמש של ההגיון והכרה בה- נותנת כח ויתרון להתמודד איתה.

גם הענווה חשובה מאוד. ההכרה בכך שאנחנו בני אדם ושיש לנו נטיות לב ושאפילו השכנוע העצמי העמוק ביותר יכול לנבוע מחולשה! אז כל עוד אנחנו בני אדם נמשיך לקבל החלטות הנובעות מחוסר הגיון... אלא שדווקא ענווה והכרה בעובדה הזו יכולה לקרב אותו להחלטות יותר שכליות.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה