close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

עולם-שנה- נפש לאור ראשית השנה

הרב שי הירשט אלול, תשעג15/08/2013

המבנה הכפוי של עולם, שנה ונפש לא מניח לאדם לחשוב מחות למגבלות שלהם. מה קשרי הגומלין ביניהם?

תגיות:

למדונו רבותינו בעלי הקבלה ובעלי המחקר, כי כל בן אנוש נתון תמיד בתוך שלושה מימדים, אשר אין הוא יכול "להתבונן עליהם מן הצד", משום שכל עצמו של האדם - פועל ונפעל בהם. ואלה הם: המקום, הזמן, והנפש האנושית, שנקודתה העצמית הוא הרצון המתגלם בבחירה החופשית. (בלשונו של "ספר היצירה" גורמים אלו נקראים : "עולם, שנה, נפש". –מובא ב"כוזרי" מאמר שני.)

כיום יודעת הפסיכולוגיה לומר כי שלושת אלו הינם מרכיבי התודעה של האדם, אשר היא ראי הנפש. (הברכה הראשונה מבן הברכות הפרטיות של האדם היא הדעת – וכמו שאמרו חז"ל "אם אין דעת הבדלה מניין?"- כלומר הגורמים המעצבים

את התודעה (=דעת) הם החשובים ביותר , ועליהם יש לבקש בראשונה מאת ה' בתפילת שמונה-עשרה.)

מבט מעמיק יותר יזהה הקבלה בין חלקי נפש האדם - נפש,רוח ונשמה לבין מרכיבי התודעה - מקום, זמן, נפש. "נפש האדם" כמחזור החיים החומרי הנמוך כנגד – "מקום" – שהוא שדה התרחשות המאורעות בפועל. "רוח" כמקשרת בין הנפש הנמוכה לנשמה הגבוהה כנגד מימד ה"זמן" – שהוא כח התנועה המוציא את היש מהכח אל הפועל ומביא אותו ממצב "נמוך" למצב "גבוה", "נשמה" – כיסוד רוחני נבדל – כנגד "נפש" (רצון) התוכן העילאי שכל המציאות משמשת כמצע להגלותו.

לאחר שהבנו את חשיבות מרכיבים אלו לגיבוש תודעתנו, נבקש אחר קשרי הגומלין שבניהם, זאת נעשה ע"י התמקדות בענין ראש-השנה בקצרה.

אם נתבונן במקום שבו מוזכר ראש-השנה בתורה הרי שמצפה לנו "הפתעה" וזאת משום שבתורה אין הוא מכונה "ראש-השנה" כי אם "שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כג' יד') – כלומר, התורה נוקטת במאפיין מקטגוריית הנפש (זיכרון, וכאן במובן של פקידה, קרבה וחיבה) ולא מאפיין מקטגוריית ציר הזמן (ראשית השנה) כדי לציין את התוכן המיוחד של היום. אולם במקום אחר לגמרי ובהקשר אחר מוזכר המונח "ראשית" בתורה כמתייחס לשנה. וזאת דווקא בעניין מעלת ארץ ישראל "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ-מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"(דברים יא' יב') ומסביר שם רש"י מרשית השנה - מר"ה נידון מה יהא בסופה. כלומר רק אגב הדיון במעלת ארץ ישראל "נודע לנו" שבראש השנה יש יום דין. ולא זו בלבד אלא שרש"י מוסיף ומציין שם: אשר ה' אלהיך דורש אותה -... כביכול אינו דורש אלא אותה וע"י אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה. כלומר כל הדין של חו"ל וכמו שאנו אומרים ב"נתנה תוקף" – "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב..." הכל הוא מכח מה שמתרחש בארץ –ישראל. אין זאת כי אם גילוי מילתא על הקשר העצום שבין נחלת ה' למועדי ה'. (הרחבת הדברים בעומק נמצאת בספר הכוזרי מאמר ב' בסוגיית קו-התאריך).

כדי להבין את הדברים נתבונן בתוכן המיוחד של ראש-השנה. המובא בג"מ מסכת ר"ה דף טז:"אמר הקב"ה: אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות. מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה? בשופר". כלומר, תוכנו המיוחד של יום ראש-השנה אינו הדין מצד עצמו, כי אם המלכת הקב"ה. רק מכוחה של מלכות מגיעים - הדין, בבחינת "מוראה של מלכות", והפקידה על העוונות ,"כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכאב את בן ירצה". (משלי ג' יב')

שלושת מרכיבי התודעה מכוונים כנגד עבודת היום. מלכויות – כביכול כנגד הצד "הנמוך" המקום - כלומר זירת ההתרחשות הכללית, זכרונות כנגד מימד הזמן- ככוח פועל במציאות ומקדם אותה אל ייעודה "ויזכור ה' את בריתו" "וגם את נח באהבה זכרת". ושופרות - כנגד נפש האדם הנתבעת ללא הרף ל"שפרו מעשיכם" ובזאת היא ממלאת את ייעודה בהיטיבה את דרכיה ובכך מופיעה מלכותו של ה' ע"י תיקון העולם.

מדברים אלו יוצא כי שלושת גורמי התודעה בתרגומם המלא הם ארץ ישראל כהופעת קדושת המקום "ארץ ה'" "נחלת ה" "ארץ החיים", קדושת השבת והמועדים – כהופעת הקדושה בציר הזמן "ויקדשהו" "מקראי קודש" "שבתון", ועם ישראל המופיע דרך התורה, שסגולתו המיוחדת היא "אלוקים קרובים אליו" "וחוקים ומשפטים צדיקים " – המבטאים על פי הרב קוק זצ"ל במאמרו טללי-אורות, קטגוריות מוסריות מיוחדות לישראל. – כלומר אם נתרגם לכדי תביעה מוסרית את עקרון שלושת גורמי התודעה, נמצאנו למדים שהמבין סוגייה זו לאמיתה יפעל בכדי שתופיע אותה הטבה מוסרית לעולם כולו. המוצאת את ביטויה השלם בעם ישראל החי את חייו בארצו השלימה על פי טבעו ותרבותו העצמית-יחודית, כלומר - התורה, ובכך מהוה "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ו"אור לגויים". שנזכה להיות ראויים לכך במהרה בימינו. אמן.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה