כַּשֶּׁמֶן הַגָנוּז

לִבִּי נִקְרָע עָלֶיךָ,

יוֹצֵא וְשׁוֹעֶט הוּא אֵלֶיךָ.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלַמֵּד אֱמוּנָה,

אֵיךְ אֶפְשָׁר?

לוּ רַק הָיִיתִי יוֹדַעַת, הָיִיתִי מְלַמֶּדֶת אוֹתְךָ

הַכֹּל...

הַכֹּל - -  מַבְטִיחָה.

 

לִבִּי נִכְמַר עָלֶיךָ.

אֵיךְ צָרוֹת הַגָּלוּת - בִּגְלָלָן נִשְׁתַבַּשְׁנוּ,

אֵיךְ בִּגְלַל צָרוֹת הַגָּלוּת תָּעִינוּ וּכְשֶׂה אָבַדְנוּ.

מָתַי נַחֲזֹר אֱלֵי קַדְמוּת נְעוּרֵינוּ?

 

יוֹדַעַת,

כִּי מֻכְרַחַת הִיא וְטוֹבָה הַצָּרָה,

אַךְ אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לְהָכִיל בְּתוֹכִי רֹב תָסְמִינֵיה.

וְאוּלָם, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶן הַגָנוּז בְּתוֹךְ הַזַּיִת,

כָּךְ תְּשׁוּבָה וּגְאֻלָּה גְנוּזוֹת בָּחֲבָלִים:

חֶבְלֵי חֵטְא, חֶבְלֵי גְּאֻלָּה. חֶבְלֵי מָשִׁיחַ!

וּכְמוֹ שֶׁהַזַּיִת מֻכְרָח לִיְצִירַת הַשֶּׁמֶן,

כָּךְ גַּם הֵם מֻכְרָחִים,

וּבְכָל זֹאת כּוֹאֲבִים הֵם עָלַי.

כּוֹאֲבִים.

 

וְלוּ נִזְכֶּה לִתְחִיָּה וְשִׁיבָה בִּמְהֵרָה,

לְהִתְנוֹסֵס וּלְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ.

כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת, נֵזֶר רֹאשֶׁנוּ;

כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ.