close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

בין מדריך לחניכה

הרב יניב חניא  כה אב, תשסז  09/08/2007

.......................

שאלה:

אני בשבט הרא"ה (בת 14.5) ויש לי מדריך (בן 16) ,הוא בן מאוד צדיק! באמת! בערך לכל שאלה שיש לי הוא עונה לי, הוא תמיד עוזר ותומך בי, לא מזמן סבתא שלי נפטרה- והוא היה שם כל הזמן בישבילי... ממש המדריך האידיאלי!
 רק שבחצי שנה האחרונה התחלתי ממש לאהוב אותו! מצאתי את עצמי לפעמים הולכת לתפילות- רק כי הוא שם! הייתי נכנסת איתו למלא דיונים, ממש- ניצלתי כל רגע כדי להיות איתו, ואז תפסתי את עצמי, מה את עושה!? אסור לך להתאהב במדריך שלך! הוא רק מדריך שלך וזהו!!! וממש ניסיתי לשכוח אותו - לא הייתי באה לפעולה בשבת, ובערבית (אני מקפידה עוד לפני שהתאהבתי בו) הלכתי דווקא למניין שהוא לא בוא, ממש אני מנסה לשכוח אותו ואני לא מצליחה! ואז חשבתי שוב, רגע,אם את לא מצליחה , אולי הקב"ה שלח לך את זה.. מי יודע.. וחוץ מיזה מה רע בקשר טוב עם בן שהוא בגדר צניעות גמורה!!?
אולי תוכלו לעזור לי! מה רע? איך אני יכולה לשכוח אותו? והכי חשוב- למה הקב"ה נתן לי את זה? אם זה נסיון ואני לא עומדת בו- אז מה? אז נכשלתי? ולמה אסור לנו להשתמש ברגש הזה שנקרא "אהבה" כבר בגיל צעיר? הרי ה' נתן לנו אותו בגיל צעיר....
מקווה שתענו לי מהר! תודה רבה!!!

תשובה:

שלום רב,

השאלה שלך היא חשובה ועמוקה... וחוזרת על עצמה די הרבה פעמים.

יש בכך כמה עניינים, חלקם מאוד מעשיים וחלקם יותר "רוחניים".

בתחום המעשי:
הדבר הראשון הוא שקשר כזה הוא בוסרי, הוא לא נוצר בצורה אמיתית כי הוא קשר של נערה עם מדריך. אפילו בצבא, בפסיכולוגיה וכדומה, יש בעיה עם זה שנערה מתאהבת במישהו שיש לו סמכות עליה... יש בכך בוסר וחוסר בדיקה אמיתית. זה מאוד טבעי, אבל יש בזה בעיה.
עוד נקודה- קשה להבין מדבריך, אבל את חייבת לזכור שהעובדה שאת חשה כך איננה מלמדת בהרכח שגם המדריך שלך חש את אותה תחושה, מאוד יתכן ואפשרי שמבחינתו את חניכה, אולי נחמדה יותר מאחרות, אבל חניכה אחת מרבות. במקרה כזה, האכזבה שלך תהיה עמוקה.

בתחום הרוחני:
הקב"ה אכן ברא לנו את רגש האהבה בגיל צעיר וצעיר לחשוב למה בגיל כל כך צעיר אנחנו מתאהבים, אבל צריך לדעת שהיום יש הרבה "רמאות" בעניין הזה, בעיקר בגלל שכל העולם סביבנו מאוד עקום בתחום של אהבה, ואנחנו מושפעים מזה. יש, מצד האמת, הבדל גדול בין אהבה לבין התאהבות, והיום, בעולם המערבי, ההבדל הזה הטשטש עד כדי כך שאנשים באמת חושבים שאהבה היא התאהבות. לעניות דעתי, נערים בגיל 14 או חמש עשרה בהחלט מסוגלים להתאהבות, אבל לא הגיעו עדיין לשלב של אהבה, אהבה נבנית על ידי נתינה ארוכת טווח וכמעט (מלבד איזה זיק ראשוני) אין לה קשר להתאהבות הראשונית. הסימן לזה שהקב"ה באמת לא רוצה בזה היא שמטרת האהבה (ביהדות, האמת של העולם) היא לבנות משפחה... ואת הרי לא רוצה לבנות משפחה עכשיו, נכון? מכאן שלמרות שיש לך את הרגש הזה והקב"ה הוא זה שנתן לך אותו, זה לא רגש אמיתי...

יתכן והקב"ה ברא את העולם כך שבתחילה נתאהב (מלשון "התאהבות") ורק אחר כך נאהב כדי שנבין בסופו של דבר מהי אהבה אמיתית, שכשנגיע לכך באמת נראה את הטעם האמיתי של אהבה... אבל בתחום הזה, את יכולה לחשוב לבד למה זה כך.

לגבי "קשר טהור", אז צריך לדעת שאין דבר כזה... במהירות רבה הקשר יגיע לצורך אחר, לקשר של תלות, רצון גופני וכדומה... זה פשוט לא בצורה שאפשר רק לקשקש ולחייך אחד לשני.

מקווה שלפחות הצלחתי לעזור מעט.