ציינו כבר בעבר שאת רוב הלכות ה"דיבור" בימינו אנחנו לומדים מהספר החשוב "חפץ חיים" שעוסק בדיני לשון הרע ורכילות. בספר זה מביא הרב ישראל מאיר הכהן שיש איסור הלכתי של ממש לספר סוד שסיפר לך החבר או החברה. ההגדרה שמובאת שם היא- "חייב להסתיר סוד שגילה לו חבירו דרך סתר". האיסור הזה קיים גם אם לא מדובר על לשון הרע או רכילות... כלומר- גם אם מדובר על דבר שהוא לא אסור בפני עצמו, אלא על משהו שהחבר רואה בו משהו סודי- יהיה אסור לספר אותו לאחרים. על פי דברי החפץ חיים מדובר על דבר שהוא חמור יותר מסתם רכילות או מאבק לשון הרע...

מכאן, שאם מישהו סמך עליך וסיפר לך דבר בסוד יש איסור של ממש לכת ולספר אותו לאנשים אחרים, אפילו אם מדובר בדבר שנראה "סתם" ולא חשוב...