close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ענין רצוף קשיי'ם

הרב יניב חניא  כה אב, תשסז  09/08/2007

.......................

שאלה:

בס"ד

שלום רב,

קראתי הרבה מין השאלות בענין נישואין, קידושין, טבילה, שמירת נגיעה וכו'..
ברור לכל, שבמידה והבחורה היא בתולה ושמרה היא 'איסור נגיעה' עם חברה/ארוסה לפני החתונה אין כלל בעי'ה. אך מה עם אותה אחת אשר איננה בתולה לפני חתונתה!? מבלי להרבות מילים על הצער שבעניי'ן, זהו מצב נתון (!).
מכאן הלאה- 
(1) איך היא מתקדשת "לחלוטין" ע"י בעלה?
(2) כמה ואיך צריך לשמור לאחר ה"פעם האשונה" לאחר הנשואין? בבחינת האם היא נידה..?
ברור שאני שואלת על עצמי, בתור חוזרת בתשובה, תהליך התשובה עדיי'ן בעיצומו ואין הוא מושלם, ישנם עדין פערים אשר אותם לא השלמתי. במידה ולא אצליח לעשות תשובה בעניי'ן זה האם סופי כרת חד וחלק?! האם אין שוני בעיני התורה כשמדובר באדם (לצורך העניי'ן- ילד) אשר לא התחנך בבית חרדי/דתי, וכי מאין ישאב את הידע לגבי האיסורים, ואף את התובנה לגבי ההשלכות, הן מצד התורה והן מצד הנפש.
אני מרגישה שהתורה מספקת לי את הכללים, ההחמרות, האיסורים ומעל לכל את העונשים אך מה עם ההתמודדות ועם הקרבה???

מצטערת שזה הי'ה כמעין מכתב "מאשים" או בסגנון, אך זהו אחד הדברים הקשים עלי בתהליך זה.  (אני מאמינה בחזרה מתוך אהבה, קרבה ואמונה ולא מתוך פחד ואימה-לדעתי זה לא אמיתי).

אני מאוד מקווה שי'היו לכבודו התשובות על השאלות הספצפיות, כמון כן על הרעיון הכללי.

המון תודה,
באהבה לעם ישראל באשר הוא!!

תשובה:

שלום רב,

אני בהחלט מאמין בכנות של שאלתך וברצון האמיתי שלך לדעת. אבל לא ממש הבנתי חלק מהשאלה. אולי נתחיל ממה שכן הבנתי-

א) מי שאיננה בתולה בזמן חתונתה, הרי שהיא בהחלט מפסידה חלק מהעניין, זה לא אומר שהיא לא יכולה להיקשר לבעלה וזה לא אומר שיש ח"ו וחלילה פגם בקידושיה, אום ישנו הפסד. בדיוק כמו שכולם יודעים שמי שמתחתנת אחרי אלמנות (חס וחלילה ולא עלינו ועליך), תמיד נשאר בליבה מקום מסויים לבעל הראשון... כך תמיד (על פי חז"ל האשה תשמור בליבה מקום ל"פעם הראשונה"... צריך לעשות מאמץ נפשי אדיר כדי לשכוח את זה וכדי להתמסר לחלוטין לבעל, אבל ההפסד הוא הפסד. כמובן, זה קורה אצל רבים, בדיוק כמו שחלק ניכר מהבנים מוציא זרע לבטלה לפני החתונה ואחר כך מצטער על זה.

זה לא שלא ניתן לכפר על זה, אבל מפסידים משהו.

ב) ההתקדשות לחלוטין תצריך מאמץ נפשי גדול מצדה, לשכוח לחלוטין את מי שעשה אותה כלי בפעם הראשונה, לא להשוות אף פעם את בעלה למה שהיה (תחשבי על זה, מי שמתחתנת בתולה בעלה הוא תמיד "הכי" בשבילה, כי היא לא מכירה משהו אחר... היא לא משווה)... זה מאמץ אדיר כי ברגעי משבר ישנה נטיה להשוות, אבל זאת הדרך.

ג) היא לא צריכה לשמור את שבעת הימים כמו בתולה, מכיוון שאין לה דם בתולים.

לא הבנתי את החלק האחרון של שאלתך, מה הכוונה "במידה ולא אצליח לעשות תשובה בעניין זה", האם את מתכוונת לעבר או לעתיד? האם לעשות תשובה פירושו של דבר להצטער על מה שהיה או לקבל משהו לעתיד?

וודאי שיש הבדל בין אדם שהתחנך בבית דתי ועבר את העבירות מתוך ידיעה לבין מי שלא, אבל ברגע שאת יודעת, הרי שאת מצטרפת לאלה שיודעים... האם תוכלי להבהיר את השאלה?

לגבי נושא העונשים- ככלל את צודקת, התורה אמורה ובהחלט מספקת גם את ההתייחסות, לא רק את העונש. העונש מבהיר לנו את החומרה, מלמד אותנו את הדרך, אבל הוא אמור להיות הסיבה הבלעדית שבגללה אנו שומרים או לא, אני בכלל חושב שדווקא בנושא הזה, הרי שאנחנו מרוויחים משמירת המצווה יותר מאשר מצקשים ולכן הגישה צריכה להיות שעצם שמירת העניין מוסיםה לנו מתנה גדולה לחיים, לא גורעת מאיתנו. העונש הופך להיות שולי.

מצד שני, חשוב לזכור שהתורה היא דרך חיים שלימה, משהו מקיף וגדול שכולל בתוכו גם את העונש... למרות שאני חושב שהעונש הגדול ביותר הוא עצם ההפסד שלא לחיות בצורה הטהורה שהתורה מציעה.

יהיה לי יותר קל להתייחס לעניין אם תבהירי לי את התשובה לשאלה ששאלתי.

בהצלחה!