close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

נשים מהמגזר הדתי במעגל העבודה

מערכת שורשכט שבט, תשעד30/01/2014

מהם החסמים המרכזיים העומדים בפני השתלבות של נשים דתיות במעגל העבודה, כולל הבכירה?

תגיות:

יותר ויותר נשים מהמגזר הדתי, כמו גם מהמגזר החרדי, נכנסות בימינו למעגל העבודה ותורמות רבות למשק הישראלי, וכמובן גם לעצמן ולמשפחתן. יחד עם זאת, אם תעסוקת נשים באופן כללי נתקלת עדיין בקשיים ייחודיים ובעיקר בפערים בלתי מבוטלים מבחינת השכר ביניהן לבין גברים ובאפשרויות הקידום כאשר דרושים עובדים בכירים, הרי שבפני נשים דתיות ניצבות עוד מהמורות ייחודיות שבהחלט יש לתת עליהן את הדעת.

נתונים לגבי תעסוקת נשים בישראל
ב- 1960 שיעור ההשתתפות של נשים בנות 15-64 בכוח העבודה היה 27% בלבד (לשם

השוואה, שיעור ההשתתפות של גברים באותם גילאים עמד על 78%). ב- 1990 כבר עבר שיעור ההשתתפות של הנשים את רף ה- 40% ואילו בשנת 2010 למעלה מ- 52% מהנשים בנות 15-64 השתתפו בכוח העבודה.

פילוחים מדויקים יותר שבוצעו במסגרת מחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התמקדו בנשים יהודיות בגילאים 25-54 (מתוך תפישה כי זהו כוח העבודה העיקרי במשק). על פי המחקר, 83% מהנשים החילוניות היו חלק מכוח העבודה, ואילו בקרב נשים דתיות עמד שיעור ההשתתפות רק על 72%. נתון נמוך עוד יותר סיפקו נשים חרדיות – 55% בלבד.

החסמים הייחודיים בפני תעסוקת נשים דתיות וחרדיות
ישנם ארבעה חסמים עיקריים שעדיין מרתיעים נשים דתיות וחרדיות מלבחון מודעות דרושים עובדים:

א. המשפחות הדתיות והחרדיות מתאפיינות במספר ילדים רב יחסית, והנשים הן אלה שאמונות על הטיפול בהם, כך שמטבע הדברים לאורך שנים רבות הן מתקשות לשלב עבודה בסדר היום העמוס.

ב. בחלק גדול מהישובים הדתיים אין תשתית תעסוקתית מספקת, ויציאה לעבודה מחייבת היטלטלות בדרכים לפרקי זמן משמעותיים מדי יום.

ג. בחלק גדול ממקומות העבודה לא מתקיימת הקפדה על סביבת עבודה המתאימה לאורח החיים של נשים דתיות.

ד. יותר ויותר מודעות דרושים עובדים מציגות השכלה גבוהה כתנאי הכרחי, כשעדיין אין מספיק אפשרויות לימודים המתאימות לבנות המגזר הדתי ובעיקר החרדי.

השקעה נושאת פירות
מאחר שהחסמים, כאמור, ידועים, הרי שבעזרת השקעת תשומת לב ומשאבים מתאימים ניתן להסיר אותם, ואכן ישנן לא מעט יוזמות שנועדו לסייע לנשים דתיות וחרדיות להשתלב בשוק העבודה תוך שמירה על אורח חייהן – ובכל מקום בו ננקטה יוזמה שכזו, היא נשאה פירות.

דוגמה אחת לכך היא פרויקט צופיה שיזם "ג'וינט ישראל" בשילוב משרדי התמ"ת והרווחה, שורה מכובדת של מעסיקים וכן עמותת "מרכז אמריקאי ישראלי לקידום הכלכלה והתעסוקה בישראל". פרויקט צופיה מכשיר מדי שנה מאות נשים חרדיות, יוצר עבורן מסלולי תעסוקה ייחודיים בחברות כמו אינטל, התעשייה האווירית ועוד, ומסייע להן למצוא מענה מתאים לסוגיות השונות שמתעוררות בעקבות יציאתן לעבודה.

השכלה פותחת דלתות
תחום נוסף שהתפתח מאוד בשנים האחרונות והוביל לכך שיותר ויותר נשים דתיות עונות על מודעות דרושים עובדים ומשתלבות בשוק העבודה הוא ההשכלה. ישנם יותר ויותר מוסדות לימוד המיועדים לנשים דתיות וחרדיות, או המציעים מסלולים מותאמים במיוחד לפלח אוכלוסייה זה, והם מאפשרים לנשים המבקשות להתערות בשוק העבודה להגיע למגוון רחב יותר של משרות.

בין השאר ניתן לציין את מכללת אמונה שבה נלמדים מקצועות העיצוב הגרפי והאמנות ברוח היהדות, את המרכז החרדי להכשרה מקצועית שבו מתקיימים לימודי תעודה במגוון תחומים, מהנהלת חשבונות ועד הנדסת תוכנה, כך שבוגרות המרכז יכולות לענות על שלל מודעות דרושים עובדים, ואת לימודי הרפואה המשלימה המושכים אליהם יותר ויותר נשים דתיות שרוכשות כך מקצוע מבוקש.

דרושים עובדים? דרושות עובדות!
גם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה חלק בכניסתן של נשים דתיות למעגל העבודה, שכן כיום כל מודעת דרושים עובדים חייבת לפנות לשני המינים וכן אסור למעסיקים להפלות בין עובדים על כל רקע שהוא, כולל דת ואמונה.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה