אודות ספירת העומר ואיך לעשות את זה נכון

זה מתחיל ממוצאי חג הראשון של פסח – היום בו הכול מתחיל ובו נוגעים במצוות ספירת העומר. שלא כפי שנהוג היה לחשוב, ימים אלו מעודדים ודורשים להיות בשמחה והם היפים ביותר ביחס לשאר ימות השנה. שואלים את עצמכם איך זה באמת קורה? כמדי ערב ממוצאי היום הראשון ( יום חול) של הפסח סופרים את הימים לקראת חג השבועות ובעת הגעת חג מתן התורה מפסיקים את הספירה ומקבלים את התורה במלוא הדרה.

למה קוראים לזה ספירת העומר?
כאשר מדברים על ספירת העומר, מדברים על הכמיהה והערגה ליום המיוחל- חג מתן תורה, כאמור, הספירה מתחילה מהיום הראשון של חול המועד ונמשכת עד לחג השבועות בו יהיה ניתן לקבל את היום הגדול. הרמב"ן זצ"ל המשיך והזכיר בפרשת אמור כי הימים הללו בין פסח לעצרת הם תקופה מקודשת ביותר של חול המועד ועד בין שני החגים. בחג הסוכות קבעה התורה חג שני ובנפרד נוצר גם שמיני עצרת ואילו פסח לא נקבע אלא חג השבועות וכל ימי הספירה הם למעשה הזמן שבין יציאה ממצרים (חג הפסח) ועד מתן התורה על הר סיני (חג השבועות).

סודות ספירת העומר
ספירת העומר מושתתים על שבעה שבועות וכן צופן שהוא סוד ששווה להעלות במאמר זה. אז למה סופרים שבעה שבועות? זה מתחיל "מתקיעותם" של בני ישראל במצרים הרוויה בטומאה- הסיבה לקדוש ברוך הוא לקצר את השהייה ולגאול כמה שיותר מהר את עם ישראל מהמצב העגום בו הוא היה שרוי. וכך כאמור יום לאחר היציאה ממצרים החלה הספירה והכמיהה לקראת השגת התורה- מתן התורה במקום המיועד. המעמד הזה היה שבעה שבועות כאשר ביום החמישים ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני. כפי שניתן להבין, שבעה שבועות שהן חמישים ימים הנספרים בכל לילה בין פסח ועד לשבועות חג מתן תורה. אם תהיתם מדוע שבעה שבועות שהרי מדובר במ"ט שערי טומאה שהיו על עם ישראל בשהותו במצרים בעוד השער החמישים הוא שורש הטומאה ואילו בספירת העומר מ"ט שערים אלה הם הופכים מטומאה לשער הקדושה והרוחניות. החכמים מנו שבע מידות בטבע האדם והם כנגד אותן שבע ספירות עליונות שהן חסד, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות וגבורה. וכנגדן מידותיהם של אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון יוסף ודוד.

ימי ספירת העומר מתייחסים לימי האבלות בגין 24000 תלמידיו של רבי עקיבא שנספו במגיפה. ומאידך מאז ועד היום מנהגי האבלות היו ויישארו מגמה לשינוי, כיוון האדם ושינוי היחס למעמדו וחובותיו אל מול הבורא ובסופו של דבר לערוך את הביקורת על המעשים ולבצע חשבון נפש שבסופו תיקון וחזרה למקורות שהוכתבו על ידי אבותינו.