close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

בריחה מן הכבוד והשררה

הרב שמעון פרץכב ניסן, תשפא04/04/2021
פרק יא מתוך הספר עוד יוסף חי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק יא מתוך הספר עוד יוסף חי

תגיות:

 

בריחה מן הכבוד והשררה


אמר ר' נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה קלא:

"צריך להתירא ולפחוד מן הכבוד, כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות. כי הוא דן את כל הדינים".

אמרו חכמינו "כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו" (עירובין יג:).

חכמים נקטו דווקא לשון בורח ללמד אותנו שלא מספיק שאדם לא רודף אחרי הכבוד ומתעלם ממנו אלא שצריך לברוח ממנו. הוא סכנה. תהום פעורה תחת רגלי האדם. סכנה רוחנית ולכן צריך להתאמץ לברוח ממנו.

אם אדם יחשוב בשכלו מדוע הוא רודף אחרי הכבוד הוא לא ימצא תשובה. מצד האמת והשכל הישר אין באמת סיבה. הדמיון מטעה את האדם לחשוב שאם אנשים יכבדו אותו אזי הוא יהיה מאושר ויצליח בחיים. אך כמובן שאין בכך מן האמת.

ואדרבא נזק רב נגרם לאדם שרודף אחרי הכבוד. נזקיו של הכבוד גדולים:

הכבוד שבני האדם רוחשים לו גורם לו גאווה, הנוראית כל כך, והמרחיקה אותו מהקב"ה, שהרי הקב"ה אומר על בעל הגאווה "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת". וגם מרחיקה אותו מהתורה שכידוע התורה לא נמצאת אלא במי שדעתו שפלה ויש בו ענווה גדולה.

הכבוד גורם לו שיעבוד את ה' מתוך נטייה זרה של רצון לכבוד ולא לשם לשמים.

הכבוד גורם לאדם לעשות דברים רק בשביל שיכבדו אותו ושיהיה לו מעמד בחברה, וכתוצאה מכך הוא מוותר פעמים רבות על הערכים שהוא מאמין בהם, לפחות באופן חלקי.

 
ר' יוסף ברח מהכבוד והיה נחבא אל הכלים.

כל ימיו ברח מהכבוד והכבוד רדף אחריו, אך הוא המשיך לברוח ממנו.

מתוך בריחה זו לא רצה לקבל על עצמו משרה רבנית.

אמנם קיים את מאמר חז"ל במקום שאין אנשים השתדל להיות איש (אבות ב,ה). וכאשר לא הייתה ברירה הכריח את עצמו לפעול ולעשות והיה פוסק הלכות ומעביר שיעורים לגדולים ולקטנים.

מתוך הבריחה מהכבוד, בכל מיני כינוסים ואירועים, כל זמן שלא היה צורך וחובה שהוא ידבר, הוא היה נמנע מלדבר ורק כאשר היה צורך היה מדבר וכמובן היה עושה זאת בצורה נפלאה ומרתקת. הוא היה יכול לדבר במשך שעות ארוכות בדברי תורה, מוסר, מדרשים והלכות.

 מספר בנו הרב יהושע:

"הוא היה מסתיר את ידיעותיו וגדלותו התורנית. רק לאחר פטירתו של אבי ז"ל נודע לי שהיה עולה חזן בבית הכנסת בקרית גת [תפארת ישראל] והיה קורא בתורה [הוא ידע את כל הקריאה עם טעמיה] כל זמן שלא היו מוצאים חזן. הוא לעולם לא סיפר לי על כך".

 מספרת בתו דבורה:

"אבי לאחר שהפסיק לראות טוב לא רצה לעלות לקרוא בתורה, פחד מטעויות ובכלל היה מתחמק מכבוד".
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה