close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מדוע הספרדים מתחילים בסליחות כבר בר"ח אלול?

משה אוסיה אלול, תשפב01/09/2022

למה הספרדים מתחילים את אמירת הסליחות בתאריך א אלול?

תגיות:
ישנה מחלוקת בין המפרשים בדבר השאלה כמה פעמים עלה משה רבנו למרום, י"א פעמיים וי"א 3 פעמים, נלך בעקבות רש"י המונה 3 פעמים (דב' ט"ו י"ח):
1. יום ו' בסיון היה מעמד הר סיני, כשה' מתגלה בעמוד ענן, בקולות וברקים והעם 'ראה את הקולות',אך עדיין לא היתה 'קבלת תורה' ממש. למחרת המעמד עולה מרע"ה למרום בפעם הראשונה ולומד סתרי תורה. ביום ה-40, הנופל בי"ז בתמוז, אומר ה': "לך רד כי שחת עמך"...בעוון העגל. ה' מבקש לכלות את בנ"י, מרע"ה מבקש: "שוב מחרון אפך", וה' ניחם על הרעה. מרע"ה יורד עם הלוחות,רואה את המחולות ומשבר אותם וגו'. כזכרון
לעוון העגל ולשבירת הלוחות אנו צמים ביום זה, ומאז נתייחד י"ז בתמוז ליום של פורענויות נוראות.
2. למחרת, בי"ט בתמוז, עולה מרע"ה פעם שנייה, והפעם הוא מתחנן ומבקש מה' סליחה על שבירת הלוחות ומבקש רשות לפסול לוחות שניים. ה' מתרצה ואומר לו: "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים ועלה אלי" (שמ' ל"ד א'). מרע"ה יורד בכ"ט באב ומודיע לעם, כי הוא יעלה למחרת שוב כדי להוריד את הלוחות השניים,אלא שהפעם על העם להתפלל,להתחנן ולהתחרט על עוון העגל, והורה שכל בית אב יתקין לו שופר ויתקעו בשופרות יום יום במשך 40 יום כדי שה' יסיר את רוע הגזרה בעטיו של עוון העגל: "אולי אכפרה בעד חטאתכם",והעם עושה הפעם כדבר משה.
3. מרע"ה עולה בפעם השלישית בר"ח אלול – והפעם בלי תרועות ולפידים וללא קולות וברקים ("לא ברעש ה'"), אך מאידך גיסא, לעם יש מוכנות יתר, כשהוא מודע לחטאו והוא מתחרט ומתוודה על עוונו בתפילות ובתקיעת שופר, מעין 'אתערותא דלתתא'- שהרי בלוחות ראשונים הם היו פאסיביים, עד שהיה צורך להעיר אותם לקראת המעמד. כשהכול נעשה ע"י הקב"ה, שהרי 'כפה עליהם הר כגיגית'. יוצא ששלושת המחותנים שותפים השתתפות מלאה: מרע"ה בלוחותיו, העם בתחנוניו ובתקיעותיו והקב"ה בדיברותיו. כשמרע"ה שוהה למעלה ה' 'מתוודע' אליו (שמ' ל"ג), שם אותו בנקרת הצור ו-'עובר על פניו' ומלמד אותו את 13 המידות, ובסופן: "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם". בי' בתשרי מתרצה הקב"ה:"וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו". מרע"ה יורד, כשבידיו הלוחות- לוחות מעשה בן אדם, באשר העם לא היה ראוי ללוחות נאצלות שמימיות. ברדתו 'קרן עור פניו'...ואחרי כן נגשו בנ"י "ויצוום את כל אשר דבר ה' אותו בהר סיני (שמ' ל"ד ל-ל"ב). וכיצד ציווה אותם? ע"י הקהלת העם: "ויקהל משה את כל עדת " וגו'...,(שמ' ל"ה א') ומתי הקהילם? רש"י: 'למחרת יוה"כ כשירד מן ההר' (השורשים קה"ל וקו"ל מתחלפים, ומשה רבנו העביר כרוזים בקרב הקהל ובקולם הם ציוו את העם).

ועתה נענה על השאלה שהצבנו בכותרת – הספרדים פותחים בסליחות כבר בר"ח אלול, כי בחודש אלול נתרצה ה' וסלח על עוון העגל, ועל כי בסוף ה-40 יום קיבלנו את התורה (ולכן אל תתפלא שיהודי המזרח מפייטים את הסליחות בקולות שמחה ובנעימות, שהרי ימים אלה הם מעין 'מעמד הר סיני' שני ויוה"כ הוא 'יום שמחת קבלת התורה', ולא פלא הוא שחז"ל תיקנו לנו את 'שמחת תורה' בסוף סוכות). ב-40 יום האחרונים למד מרע"ה נפילת אפיים: "ואתנפל לפני ה'"(דב' ט' י"ח), ולכן במשך 40 ימי הסליחות – התפילה החוזרת ונשנית היא ה'תחנון' – 13 המידות, ואנו – כמו בנ"י בזמנם – מתעוררים (תרתי משמע) לתשובה ולבקשת מחילה בחודש אלול ע"י תקיעות שופר כדי להכין עצמנו לקראת הימים הנוראים שבסופם יוה"כ – היום בו נמחלו עוונותיהם של ישראל. וממילא נהיר לנו כעת מדוע נתייחד י' בתשרי להיות יום צום וכפרת עוונות, באשר ביום זה ה' כיפר לעמו על עוון העגל וביום זה בעצם קיבלנו 'ממש' את התורה. 'ולא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים', ומדוע? כי בשניהם מתייחדים בני הזוג – מחד גיסא הבחור מתוודע לרעייתו העתידית ב-'חג המחולות בשילה', ומאידך גיסא, השכינה מפייסת את הרעיה – עם ישראל – וחוזרת לשכון איתה, כשהיא מציגה ביוה"כ את הכתובה – 'עשרת הדברות' – חרותה על הלוחות, לקיים מה שכתב שלמה החכם: "בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" – 'ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בניין בית המקדש', ולסיום: האם נמצא אכרוסטיכון מתאים יותר ל'א ל ו ל'- אני לדודי ודודי לי?

(אני מקיים סיור סליחות בי-ם. קבוצות יכולות להתקשר למשה אוסי 09-8335016)
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה