close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אובדת עצות

הרב יניב חניא  כה אב, תשסז  09/08/2007

.......................

שאלה:

שלום רב,
חבר שלי הציע לי נישואים ואמרתי כן. הבעיה הוא שהוא חייל בן 21 ואני סטודנטית בת 24. ההורים של שנינו נתנו לנו את ברכתם אך מתנגדים לחתונה לפני סיום שירותו הצבאי מפני שחסר לנו ביסוס כלכלי יציב. רצינו להתחתן בחנוכה, בלב כבד החלטנו לדחות את החתונה,אך אנחנו לא שלמים עם הדחייה. כואב לשנינו הלב,על כך שדחינו את החתונה ועוד בשביל בעיות כספיות. אנחנו נכנסים למין מערבולת כזאת של מועקה, ואני מרגישה לפחות ש"נבנה" ביננו קיר בלתי נראה. שנינו מאוד אוהבים אחד את השניה, הפרידות בשבתות מקשות עלינו, איסור הנגיעה מקשה עלינו,ובכלל המחשבה כי החתונה תדחה במקרה הטוב לשנה מקשה עלינו. מה לפי דעתך, כבוד הרב, עלינו לעשות? למרוד בהורים ולהתחתן ולקוות לטוב? לדחות את החתונה בשנה, עד אז אני אסיים את לימודי בעה בלנ והוא את שירותו הצבאי בעה בלנ?
תודה

תשובה:

שלום רב,

השאלה שלך מורכבת ותלויה בהמון פרטים שאותם אינני יודע (כמו בגרותכם הנפשית, מהות היחסים שלכם עם הוריכם וכדומה).

אבל, אני חושב שאין מקום לדחות את החתונה. הקשיים שתעמדו בניהם רק ילכו ויתרבו, ילכו ויגדלו ולא תמצאו את עצמכם בתוך הקושי.

צריך למצוא דרך לשכנע את ההורים בחשיבות החתונה המוקדמת יותר. אני בטוח שהם רוצים רק את טובתכם ולכן אחרי שתסבירו להם שהחלטתכם סופית ושאתם לא רוצים לדחות את החתונה יותר מידי- אני בטוח שהם יסיכמו. למעשה, ראיתי הרבה מקרים בעבר שזה עבד. גם לפי הנהגת חז"ל אנו מוצאים שאין לעכב חתונה יותר מידי, שזה לא בריא לזוג ולא בריא לחתונה. אני לא חושב שאתם צריכים למרוד בהורים, או להילחם, אתם צריכים למצוא את הדרך לשכנע ולהתקדם. בסופו של דבר ההורים שלכם יבינו את חשיבות העניין.

את כל זה אני כותב מתוך הבנה שההורים שלכם אכן מקבלים את עצם החתונה, אם ישנה בעיה אחרת- זה יהיה קשה הרבה יותר.