close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שונות

הרב יניב חניא  ט אדר א, תשסח  15/02/2008

.......................

שאלה:

  שלום כבוד הרב!
 אני ממש אשמח אם תעזור לי:
למהכתוב בהתחלה בברכת המזון בלשון זכר: "ואכלת ושבעת .." ובהמשך הפסוק כתוב בנקבה: "אשר נתן לך"?
*ידוע שעושים או אומרים משהו לעילוי נשמה, כדי שנשמת הנפטר יעלה מעלה מעלה אבל הנשמה יכולה לעלות דרגות בשבעת הרקיעם למשך שנה, אז למה עושים ברים לעילוי נשמה לנפטרים גם שנים אחרי שנפטרו. לדוגמא- ללמוד תורה לעילוי נשמה ביום הנה לאחר שבע שנים.
*מה ההבדל בין בשורות טובות לשמועות טובות?

תשובה:

* לעיתים בעברית פונים גם לזכר בלשון נקיבה (דהיינו סיומת קמץ ואחר כך שווא), כמו "מודים אנחנו לך" שמתייחס לקב"ה ועוד הרבה מאוד דוגמאות. זה נכון שיש מדקדקים (בניהם הרב מזוז, ראש ישיבת כסא רחמים בבני ברק) שטוענים שיש תמיד לומר בלשון המקובלת, אבל לרוב הדעות הסיומת הזו מתייחסת גם לזכר.
* הנשמה יכולה להעלות אין סוף עליות, כי העולם הבא הוא אין סופי... מהיכן הבאתאת הדעה שהיא עולה רק בשנה הראשונה? היא עולה כל שנה, ובכל שנה ביום הזכרון היא ממשיכה לעלות עוד ועוד, עליה נצחית!
* אני חושב ש"בשורות טובות" הם דברים שאתה שומע שקשורים אליך, ואילו שמועה טובה זה משהו כללי יותר. לדוגמא, שמועה טובה זה שנולד לך ילד וכו'. "שמועה טובה" זה שנולדו הרבה מאוד ילדים לעם ישראל השנה.