close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם אני כזאת?

הרב יניב חניא  ד אדר, תשעח  19/02/2018

.......................

שאלה:

האם הצורה בה אני מדברת ומגיבה על דברים שההורים או האחים הקטנים שלי עושים זו הצורה בה אני אתייחס גם לבעלי ולילדים שלי? או שזה לא מחייב?

תשובה:

הכי קל היה להגיד, שזה לא את, שאת זו שקובעת איך תהיי ושהכל תלוי בך, אב זה לא כל כך פשוט. רבים מאיתנו, כך מוכח, נוהגים לשכפל את ההתנהגות של הורינו ולהתנהג בדיוק אותו דבר, אפילו אם אנחנו סולדים מההתנהגות הזו שראינו בבית. 
זה כמובן לא אומר שאת "חייבת" להיות כזאת, אלא שיש לך עבודה גדולה... צריך לעשות עבודה גדולה כדי להשתנות. אנשי המוסר נוהגים לומר שיותר קל לגמור את הש"ס כמה פעמים מאשר לשנות מידה אחת, וזה נכון. ולכן צריך להשקיע רבות, להיות מודעת לכך שאת רוצה שינוי, ואז להשתנות... זה יכול לעבוד.
יכול להיות שבדרך יהיו נפילות, אבל זה יכול להצליח אם מודעים ומשתדלים.
תשובות נוספות בנושא-
בהמשך לשאלה על ההורים...
זו שאלה קשה מאוד שאנ לא ממש יודע איך לענות עליה.

כלומר- ברור שאפשר לענות בצורה "מתחכמת"
שהרב יגיד עלי דברים
אני לא יכול לדעת דברים עליך רק דרך השם במחשב, לעניות דעתי אף אחד לא יכול. כדי להגיד דברים רוחניים צר
אם אפשר תשובה לפני שבת אני אודה לרב מאד..

זו שאלה ממש כבידה וכמו שאת מבינה בטח שלא ניתן לתקן את הבעיה עד השבת הקרובה... אני יכול לתת כמה עצ

כעס
לא ברור מהשאלה שלך מדוע אתה כועס, האם יש סיבה ממשית לקללות שלך או לא.
לדוגמא- האם אתה מרגיש בכל
תעסוקה ועבודה

בודאי שיש קשר בין מצב רוח לביטחון עצמי, ככל שמצב הרוח טוב יותר, כך יש יותר כח לחיות, להתקדם, לעשו

הכרת הטוב
טוב, זו שאלה קשה מאוד בשבילי, בעיקר בגלל שגם אני לא ממש יודע להכיר בטוב. זו נראית משימה מאוד קשה בדו