קיצור התפילה בגלל חוסר יכולת לכוון

תשובה:

חז"ל אמרו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לאביו שבשמיים" באופן כללי תפילה מוגדרת כעבודה שבלב ולכן כמו כל עבודה היא דורשת מאמץ, השאיפה צריכה להיות לומר את כל התפילה בכוונה גדולה. אולם עד שנגיע לרמה הזאת ניתן להתרכז בחלקים מן התפילה, וחכמים אפילו קבעו חלקים שחשוב יותר להתרכז בהם מאחרים.
כמובן שחשוב להתאמץ ולהשתדל להגיע למדרגה של כוונה בתפילה כולה/

מצד שני, צריך לומר שבימינו הפוסקים כתבו שרובנו לא ממש מכוונים... בלשון המעטה. ושלכן צריך לומר את הכל, כי גם את הקטע שבו אתה חושב שתכוון, יהיה לך קשה לכוון.

מבחינה מעשית- נדמה לי שאם ממש ממש קשה לך- אז תגיד את התפילה מהודו ועד אחרי העמידה, ותכוון ככל יכולתך. מתוך שאיפה להוסיף כמה שיותר מהר את שאר הקטעים.