מסיכת הזיקוקים והפאר בטקס הפתיחה, והפנים מאחוריה

הדיסידנט הסיני הה דה-פו קרא ליו"ר הוועד האולימפי הבין-לאומי ז'אק רוג לבקר במחנות העבודה בכפייה בסין, שמופו לאחרונה עבור העיתונאים. דה-פו, שזה עתה יצא משמונה שנות כליאה באשמה של כתיבת מאמרים, שלח באפריל מכתב לרוג, ובו סיפר לו על ההגבלות החמורות, הלא חוקיות, שהמשטר מטיל על שוחרי הדמוקרטיה וכותבי האמת בסין. מכתבו נשלח בתגובה למאמר של רוג בהראלד טריביון שכותרתו "זרז, לא תרופה" ובו דבר על השפעת האולימפיאדה על זכויות האדם בסין.
רוג קיבל במשך הזמן האחרון התרעות לא מעטות אודות התדרדרות מצב זכויות האדם בסין, על פינוי האזרחים, עבודת הכפייה עבור האולימפיאדה, המעצרים של פעילי זכויות האדם והסלמת הרציחות של הפאלון גונג. היו אליו גם פניות אישיות מסגן יו"ר הפרלמנט האירופי מקמילן סקוט, ומאישים רמי דרג מהקואליציה לחקירת הפאלון גונג.

הוא גם ידע היטב, והדבר פורסם בריש גלי ולאור היום על ידי המשטר הסיני, שיש קבוצות שלמות, כולל מתרגלי פאלון גונג, שבאופן גורף לא יוכלו להשתתף באולימפיאדה, לא כקהל ולא כמתחרים. ובוודאי גם הגיעה שמועה לאוזניו, בתוקף תפקידו, שנמנעה אשרת כניסה מאתלט אמריקאי המעורב בפעילות למען דארפור.
לכן לא נוכל להאמין לרוג אם יטען ש"לא ידע". אבל הוא הלך צעד אחד נוסף כאשר בסצנת הפתיחה מלאת האפקטים בבייג'ינג הוא הסתכל בעיני ביליוני הצופים דרך המצלמה ואמר בחגיגיות: 205 משלחות הגיעו לכאן, בלי הבדל דת לאום גזע או מין ...

וזה צריך להדאיג את דעת הקהל.

ועוד דבר צריך להדאיג את דעת הקהל, וזה מי שדיבר לפני היו"ר הנכבד הבין-לאומי. מי שפתח את אולימפיאדת בייג'ינג הוא אדם שלא רק ידע, אלא גם ביצע חלק מהדברים האלה. זהו ליו צ'י, יו"ר הוועד האולימפי הסיני, שנמצא אחראי לעינויים ופשעים נגד האנושות בבית משפט בארה"ב. במהלך שירותו כנציג המפלגה הקומוניסטית הסינית באזור בייג'ינג, הוציא ליו צ'י לפועל בפיקוח אישי הדוק ובחומרה מירבית, את הוראותיו של ג'יאנג זמין נגד מתרגלי הפאלון גונג: "חסלו אותם פיסית, הירסו את המוניטין שלהם, ורוששו אותם כלכלית".

ואם לא די לנו, אותו משטר שביצע במשך עשרות שנים הפלות כפויות בנשים שהעזו להרות את ילדם השני, השתמש בחן המתוק של ילדים סינים קטנים וחייכנים. חייכנים, כי הם עוד בבורותם. בבית הספר מלמדים אותם כל יום כמה המפלגה טובה... והמפלגה הזו לא סיפרה לילדים האלה שעמיתיהם נהרגו ברעידת האדמה בסצ'ואן בגלל שהמבנים שהיא בנתה להם לא עמדו בסטנדרט, בשעה שמוסדות המפלגה שהיו לידם עמדו איתן ושמרו על נציגי המפלגה היטב.

והנה תהלוכה חמודה, הצופים מתמוגגים. 56 ילדים בבגדי 56 לאומים אתניים. אולי לא נשים לב שיש שם גם ילד שייצג את הטיבטים, כאילו שטיבט היא עוד קבוצה אתנית סינית, וילד שייצג את המיעוט האויגורי - שתי קבוצות אלו נרדפות בעקביות על ידי המשטר.

והנה יונה, יונת שלום לבנה, גדולה, שמאות סינים ממושמעים יוצרים אותה, כדי שניזכר בדבר ההוא שקוראים לו שלום, שכבר מזמן שכחו אותו האזרחים במקומות שהמשטר הסיני פעיל בהם: טיבט, דארפור, בורמה וסין עצמה.

אבל, למה להתלונן, הזיקוקים היו כל כך מרשימים, כל בייג'ינג הוארה והצופים התמוגגו ומחאו כף.
תמהני האם במרחק קילומטרים ספורים, במחנות העבודה, היכן שעשרות אלפי אנשים כלואים שלא כחוק, יצאו הסוהרים החוצה להסתכל על השמיים המוארים. סך הכל צריך לנוח קצת מהעינויים. להירגע ולדעת שהעולם עסוק בזיקוקים, בפאר ובמשחקים, והג'וב שלהם בטוח.