סיטרואן גמפי- באה לעבודה

שורש רכב בוחן את אחת החלופות המועדפות על הציבור שזקוק למכונית עם מספר מושבים גדול- המסחרית המשודרגת סיטרואן גמפי. פתרון טוב לצורך, אבל לא הדבר הכי מלהיב.

בשכונה הדתית שליד ביתינו הסיטרואן ג'מפי היא הפתרון המקובל למשפחות הגדולות. כמה עשרות יחידות מהמכונית הזאת חונות ברחוב ואפילו מאזדה 3 לא תמצא בכמות דומה. לא מדובר, כמובן, במכוניות חדשות... כמעט להיפך. אולם עדיין יש משהו שמאוד קורץ למשפחה גדולה בג'מפי- תשעה מושבים, גודל "הגיוני" מבחוץ (התחליף הוא מכונית מסחרית בגודל מלא, כמו פיג'ו בוקסר או פולקסווגן טרנספורטר), ומנוע דיזל שיש לו עדיין שם של מנוע "זול" מבחינת דלק. אין ספק שהיצע המושבים של הג'מפי הוא ייחודי, אנחנו לא מכירים מכונית נוספת בגודל חיצוני שכזה שמציעה תשעה מושבים, אבל יש לזה מחיר לא קטן בגודל המושבים. המושבים בג'מפי קטנים ולא ממש נוחים. במשפחה, שבה יש ילדים קטנים מאחור, לא מדובר בחסרון גדול מידי, אבל אם תנסו לקחת בג'מפי תשעה מבוגרים- הם עתידים לסבול לא מעט. גם בתחום של תא המטען יש בג'מפי קשיים לא מעטים. אמנם, יש איזה שהוא שטח למטען בין המושב האחורי לדלתות האחוריות, אבל זה לא באמת מספיק לכמה מזוודות בשבת. כמובן שאם אין יושבים בכסא האחורי, שזה מצב די שכיח למען האמת, ניתן להניח מטען על אחד המושבים הפנויים. מצד היתרונות- לג'מפי יש שתי דלתות אמיתיות ונפתחות מאחור, מה שמקל מאוד על ההטענה ועל הכנסת והוצאות מטען מהצד האחורי. בכלל, חשוב לזכור שהג'מפי היא יותר כלי רכב מסחרי (זוכרים את כל הסיטרואן ג'מפי שצבועים בצבעים של חברות שליחויות?) וזו גם הדרך להתייחס אליה במבחן. הג'מפי גם זכתה בשנה שעברה בפרס המכונית המסחרית הטובה ביותר באירופה כמו בכל סיטרואן, גם לג'מפי יש הנדסת אנוש שיכולה להיות מוזרה לנהגי כלי רכב אחרים. בג'מפי זה בא לידי ביטוי במיקום המוזר של מתגי החלונות (לא מצאתי עד שבעלי הרכב הראו לי במפורש), בדלת הצד הלא ממש מושלמת ובעוד כמה דברים קטנים. הגודל של הג'מפי הוא יתרון לכלי רכב גדול. היא בהחלט יכולה לחנות בחניות שנועדו לכלי רכב קטנים יותר ואפילו קצת להתפתל בין רכבים, תמרון אבוד מראש עם רכב מסחרי בגודל מלא. דלת הצד הנפתחת בהזזה היא נוחה מאוד ומאפשרת כניסה ויציאה מהירים במיוחד, אם כן ברכבים מעט ישנים היא קצת יוצאת מאיפוס. את המטען, כבר הזכרנו, שמים לרגלי הילדים במושבים האחוריים.

סיטרואן ג'מפי- הסבה די מוצלחת מרכב מסחרי למכונית למשפחות גדולות. אם כי המקור המסחרי עדיין בולט מאוד

ביצועים טוב, אז מכונית מסחרית כבר אמרנו. הג'מפי זה לא הרכב שאתה אמור לקחת למירוצי רמזורים והנהיגה בה היא בהתאם. מנוע ה1600 סמ"ק קטן על הרכב.... אז יושבים גבוה, מנווטים לאט וסוחטים את מנוע הדיזל. זה לא בדיוק הרכב לעקיפות מהירות בעליה או להאצות ביניים מדהימות. מצד שני, עם שבעה ילדים מאחור, זה לא בדיוק הדבר שאותו מחפשים. הנהיגה בג'מפי היא משפחתית במהותה, לקחת הרבה אנשים בנוחות מירבית ממקום למקום. צריך גם להיכנס לראש הזה בזמן הנהיגה... אחרי שתיכנסו אליו- הנהיגה בג'מפי יכולה להיות גם כיף בגלל הנוחות של מושב הנהג (שונה מהותית מזה של הנוסעים), זווית הישיבה הגבוהה והמבט המצויין אל הכביש. אביזרים גם האבזור בג'מפי הוא ברמת ההכרח- החבילה הבסיסית אכן כוללת מערכת abs, שבמקרה הזה משולבת עם bas, מה שאומר שהרכב יתאים לחץ הבלימה בכל גלגל בנפרד ואפילו ידליק את אורות המצוקה בזמן בלימת חירום. אולם אין מערכת בקרת משיכה וכריות אוויר יש רק לנהג ולנוסע הקדמי (למה?). לכל הכסאות בג'מפי יש מערכת ראש תומכת ומתכוונת ועל דלת הצד הרחבה כבר דיברנו.... האורות מאחור גבוהים ונראים מאוד וגם אורות הכביש מצויידים בזכוכית איכותית שמקילה על הארת הכביש. סיכום הג'מפי היא יותר סוג של פתרון יעיל. מי שמעוניין במכונית עם תשעה מושבים, עם מנוע דיזל חסכוני בטיפולים ובנוחות נסיעה וחניה הגיוניים, יכול בשקט לבחור בג'מפי. זה לא רכב מירוצים וגם לא שיא האבזור, אבל נדמה לנו שזה לא מה שמחפשת משפחה עם שבעה קטנטנים לאכלוס הכסאות. הפריע לנו החסרון של כריות אוויר מאחור וכן תא המטען הקטן מידי... אבל כפי שפתחנו, אנו רואים מידי יום הרבה מאוד ג'מפי בדרך אל ומהבית ספר... בגודל חיצוני נורמלי ועם ילדים מאחור ונראה שלאנשים שבחרו בה, הרכב בהחלט מספק.

כתבות נוספות

נותנים למי שצריך

למי מגיע תואר יקיר הגולן?

רימון- חדיש יותר, מהיר יותר, בטוח יותר

גישה אחרת, אבל של חסד?

המשטרה האיטלקית מציגה

ליקוי בדיבור