close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם זו האישה היפה בתולדות האנושות?

ד"ר משה שמש  טו שבט, תשעט  1/21/2019

מהו בעצם יופי? האם מדובר מציאות מוחשית או פשוט במושג מופשט, רומנטי ואפילו מוגזם שנמצא בעיני המתבונן? מושג היופי היווה מאז ומתמיד מרכיב משמעותי ובסיסי בתרבות האנושית. אמת היא שהיופי נמצא עמוק במוח ובתפיסות שלנו

תגיות:
בואו לצלול אל מעמקי מושג היופי כפי שהוא מובן מתוך המחקר המדעי, לראות דוגמאות מרתקות וגם לקבל תשובות מפתיעות. את התחום המעניין הזה מציג לפניכם ד"ר משה שמש, העוסק בטיפולי אסטטיקה עדכניים ובעל מרפאה פרטית בתל אביב. ד"ר שמש ידוע בזכות איכויות ייחודיות של גישתו ועבודתו, כגון מקצועיות חסרת פשרות, מיומנות גבוהה במיוחד, שיטות הטיפול המתקדמות ביותר, שימת לב לכל הפרטים, וגישה אומנותית.

ד"ר שמש מביא לתחום הרפואה האסתטית ניסיון של 23 שנים בביצוע פעולות כירורגיות עדינות ומורכבות במסגרת ניתוחים נוירוכירורגים ועבודה מחקרית בתחום מדעי המוח. לאורך השנים עסק בחקר המוח במרכז לחקר המוח אשר באוניברסיטת בר אילן, והתמקד בתחום הצופן העצבי ואינטליגנציה מלכותית. הידע והרקע העשיר שלו בעולם הנוירו-סיינס מציגים בפניכם כתבה מרתקת ויוצאת דופן, ברוחב יריעה שעדיין לא נכתב כמותו בארץ על חוויית ומושג היופי.

אנטי-אייג'ינג ויופי מאז ומתמיד
אנטי-אייג'ינג ויופיים של גברים ונשים הינם נושאים עכשוויים מאוד, אשר מעסיקים חברות ותרבויות בכל רחבי תבל. למעשה, ההתפתחות המודרנית והטכנולוגית עשתה גם את היופי החיצוני של בני האנוש, לכאורה תכונה טבעית, למוצר תעשייתי נגיש עבור רבים. כפועל יוצא מכל, ישנה התעניינות גוברת גם בהבנת תופעת היופי ומה נחשב בתור "יפה".
האמת היא שתחום האנטי-אייג'ינג והיופי היו אקטואליים עוד מימי בראשית. כולנו מכירים את הסיפור על האדם שנברא בצלם, הופקד על גן העדן ואמור היה להישאר יפה לנצח. חבל שחטא התפוח קלקל את התוכנית. ואולם, במישור הגנטי נותרה בנו כנראה שאיפת השלמות, בין אם שלמות חיצונית או פנימית, וכמובן גם הרצון להנציח את חיינו. לא חסרות דוגמאות לנושא זה, שהרי בכל התרבויות ובכתבים העתיקים שלהן ניתנת משמעות אלוהית ליופי הפיזי, והוא מודגש בתיאוריהם של גיבורים אנושיים, מלכים ואלים כאחד. אפילו המומיות שנותרו מימי מצרים העתיקה מראות לנו את שאיפת הנצחיות, ולמעשה התחום הזה כמעט לא השתנה מאז שחר ההיסטוריה ועד ימינו. בכל האגדות של כל עמים הגיבורים מתוארים בתור היפים והחכמים ביותר, וגם צעירים לנצח.

ומה עם היופי בתנ"ך?
אם נעביר את המוקד אל המסורת שלנו אשר בספר הספרים, נבחין בהרבה התייחסויות למראה החיצוני בכלל ולמראן של נשים בפרט. כך למשל, על רבקה נכתב כי הייתה "יפת תואר וטובת מראה", ואילו הפגישה הראשונה שלנו עם דוד המלך בספר שמואל, מספרת לנו על המראה החיצוני של המלך לעתיד כמרכיב חשוב שמוזכר מספר פעמים.
על פי פרשנות חכמים, כאשר מאזכר התנ"ך את הנשים כבעלות חן ויופי, הכוונה היא למעשה לתכונות אופי טובות. את אותו הדבר ניתן להסיק לגבי האמור על דוד המלך בספר שמואל א': "וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־שְׁמוּאֵל, אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ; כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוה יִרְאֶה לַלֵּבָב". מהפסוק אפשר להבין כי אלוהים אומר לשמואל שהחשיבות אינו טמונה דווקא במראה החיצוני, אלא בטוהר הלבב ובמידות.
באופן כלל, ישנה בתנ"ך התייחסות נערצת ליופי בתור שלמותה של בריאה אלוהית, אך גם קיימת לא פעם הצגת הבעייתיות הטמונה ביופי, למשל פיתוי ומשיכה הנובעים ממנו, מובילים לעבירות על חוקי המקרא ומכאן לעונש. כבר בסיפור על יופי של עץ הדעת "כי תאווה לעיניים הוא" אנו מבחינים בפיתוי היופי ובבעיה הנובעת ממנו.
אלו רק מספר דוגמאות מיני רבות אחרות, אשר מראות התייחסות חשובה בתנ"ך לחזות החיצונית של נשים וגברים, ובכלל ליופי ולמראה. זאת, בין אם מדובר ביופי החיצוני או לתכונת אופי פנימית.

יופי סובייקטיבי או אובייקטיבי, והיכן נכנס המוח לתמונה?
אם אפשר לקחת את תפיסת היופי ולאפיין אותה במונחים חומריים-מוחשיים ברמת הנוירו-הורמונאלית והנוירופיזיולוגית? בואו נשאל, כיצד חווה המוח שלנו "יופי", והאם קיימים סטנדרטים אוניברסאליים ליופי הקיים במוח האנושי?

למעשה, כבר לפני 2300 שנים כתב אוקלידס, אחד מתלמידי פיתגורס, אוקלידס, שישנו סדר מוחלט ביקום. בספרו "יסודות" תיאר אוקלידס את המספר 1.618 שלאחר מכן בתקופת הרנסאנס באיטליה כונה על ידי המתמטיקאי פאצ'ולי בתור "הפרופורציה האלוהית", כלומר היחס האוניברסאלי ביקום.



ובכן, גם הגוף שלנו אינו יוצא מהכלל, ואמני הפיסול והציור ביוון העתיקה הקפידו על פרופורציות ב- "יחס הזהב".



אז מה דעתכם? האם יופי הוא סטנדרט אוניברסאלי ביקום או פשוט נמצא "בעיני המתבונן"?

יש לא מעט מחקרים מדעיים המראים שישנו אידיאל של יופי אובייקטיבי, כלומר כזה החוזר בכל אתנוס וגזע על פני תבל, ובשלושת המילניומים האחרונים גישה זו לא עורערה. כל למשל, נמצא במחקרים כי תינוקות נוהגים להתבונן פי 3 יותר זמן על פנים "יפות" לעומת פנים אחרוץ. בנוסף, קיימת הסכמה גדולה וכמעט מלאה בים נבדקים שמבקשים אותם לבחור ביפה ביותר מבין הנשים מתוך תמונות שמוצגות בפניהם. גם ישנה הסכמה כמעט מוחלטת בתרבות האנושית בכל הזמנים על יופיין של יצירות האומנות ויופיו של הטבע.

מסתבר שכבר בשלבים הראשונים ביותר של החיים בוחרים בני אדם להתבונן במה שיפה יותר. אם כך, יש לשאול כיצד התפתחה הנטייה האנושית לאהוב יופי לאורך האבולוציה? לפי השערות מדעיות עדכניות, סדר, סימטריה ויופי מתקשרים עם תוחלת חיים טובה והמשכיות של המין. וגם להיפך: אי סמיטריה, הרס, כאוס וכיעור מתקשרים עם סבל ולבסוף גם עם מוות. אם כך, לפי חוקי הברירה הטבעית שרדה אצלנו נטייה חיובית ליופי, אשר הוטבעה באופן אנטומי במוח ובהיבטים ההורמונאליים והנוירו-פיזיולוגיים בגוף.

במהלך עשרים השנים האחרונות, מראים מחקרים מתקדמים של המוח כי היופי מוטבע בקליפת המוח באזור האורביטו-פרונטאלי ( (orbitofrontal cortexאשר בחלק המצוי התחתון של המוח. כאשר אנחנו קוראים, שומעים או מביטים ביצירה יפה החלק הזה של המוח "נדלק". בהחלט מעניין לגלות שישנו אזור אחד ומסוים במוח שלנו שאחראי לכל הסוגים של יופי – החל ביופי ויזואלי, יופיו של הטבע, יופייה של יצירה אנושית (ספרות, מוזיקה, ציור), ועד ליופי של המראה האנושי.

ישנם ממצאים רבים המעידים בשעת חוויה של יופי בשמיעה, במבט או בכל דרך אחרת, משתחררים בגוף אנדורפינים, שהם מעין סמים פנימיים. הם משפיעים על אזורי ההזנה במוח ואנחנו מרגישים "מסוממים" ונהנים.

שאלות בנושאים אלו ונוספים ניתן להפנות אל ד"ר שמש פורום מתיחת פנים ללא ניתוח בפורטל "שאל את הרופא".

אז מה המוח תופס בתור "יפה"?
אם כן, ראינו שישנו יסוד אנטומי-אובייקטיבי של יופי במוח, ומכאן עולה מהם הקריטריונים האובייקטיביים של "יופי"? כלומר, אם ניתן לאפיין יצירה שמיעתית או ויזואלית על פי קריטריונים של יחסי פרופורציות, לפי מה אנחנו מרגישים יופי דמיוני – למשל כשקוראים ספר?

בשלב זה נעצור לצורך תרגול קטן של המוח. נשתמש בניסוי שערך פעם פסיכולוג בשם תומפסון עם תמונות של מרגרט תאצ'ר, ראש הממשלה של אנגליה בעבר. הניסוי נקראThompson's Margaret Thatcher illusion. כאן למטה מוצגות 4 תמונות של הזמרת הידועה אדל. שימו לב שתמונה מספר 2 היא בעצם היפוכה של תמונה מספר 1, ואילו תמונה מספר 4 היא למעשה היפוכה של תמונה מספר 3. את היופי של אדל אנו בהחלט רואים בתמונות מספר 1 ו- 2 שהינן תמונות רגילות המוצגות לפנינו במצב רגיל ומהופך. לעומת זאת, תמונה מספר 3 נראית לנו בתחילה תקינה לחלוטין אבל לאחר זמן מתחילים לחוש משהו קצת מוזר. התבוננות נוספת בתמונה תבהיר לנו שבראשה של הזמרת סובבו את העיניים והשפתיים, כאשר כל אחת נמצאת על הציר שלה כאילו הראש מצוי במצבו הרגיל. ולבסוף, בתמונה מספר 4 נהיה חייבים לשאול - מי זו האישה המפחידה הזאת?



אז מה קרה כאן? למה בתמונה מספר 2 למרות שהראש הפוך הכל נחווה בסדר מבחינתנו, אבל בתמונה מספר 3 אותו הראש ההפוך שמוצג בשינוי קטן של השפתיים והעיניים יותר הרגשה מוזרה, ותמונה מספר 4 לגמרי מפחידה?

ובכן, המוח מתבונן על העולם בקונטרסטים דרך קווים אלכסוניים, אנכיים ואופקיים, ובעזרתם הוא בונה את הצורות הבסיסיות והגיאומטריות כמו משולש, ריבוע וכדומה. יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי התפיסה של התמונה השלמה לא נערכת דרך הראייה, אלו באמצעות תכונתו של המוח להשלים תמונות. כלומר, העין איננה רואה ואיננה מעבירה אל המוח את פרטי הפרטים של המידע אודות כל שדה הראייה. המידע שמקבל המוח מוגבל מאוד ומורכב רק מפרטים אודות החלק או החלקים שמצויים במוקד הריכוז ותשומת הלב. את שאר התמונה שנמצאת בשדה הראייה שלכם המוח כבר משלים בעצמו. כפי שתראו להלן, במוח טבועות תבניות שלפיהן התמונות מושלמות.




הסוד הזה מאפשר להשלות ולהקסים את המוח, ולהפתיע אותו עם הבלתי צפוי במקום עם המוכר והבנאלי. הבה נשתעשע מעט – האם אתם רואים בתמונות הבאות נסיכה או זקנה?

 

סביר להניח שראיתם את הזקנה מייד בתמונה הראשונה, ורק אחרי זמן מה הבחנתם בנסיכה. לעומת זאת, בתמונה האמצעית כבר קל יותר להבחין בנסיכה, ואילו בתמונה השלישית הסיכויים שווים למדי.

מה ההסבר שלכם לתופעה? ההסבר המשוער שלי הוא שבתמונה הראשונה קיימת דומיננטיות של הצבע השחור, והיא זו שתופסת את תשומת הלב של המוח/עין יותר במרכז, ובמרכז של התמונה מצויים מרבית הפרטים של הזקנה – האף, הפה והעין שלה.

לעומת זאת, את הנסיכה מזהים רק כשמעבירים את תשומת הלב אל אף והריסים או אל הפומפון שעל שיערה. לאחר מכן, בתמונה השלישית המיקוד נע בין שני הצבעים הדומיננטיים, כלומר הירוק של הנסיכה והחום של הזקנה.

רוצים עוד דוגמא לקסמי המוח?



הידעתם שהקווים בתמונה הראשונה מקבילים ואילו בתמונה השנייה מצוירים שני עיגולים מושלמים? תבדקו ותוודאו.
בטוחים שבתמונה הבאה הספיראלה מסתובבת? התשובה היא - לא!!!
מדהים עד כמה ניתן "לעבוד" על העיניים, או בעצם על המוח!
כעת ניפרד מהצגת האשליות האופטיות כעבור מספר תצוגות דומות מתחילים להתעייף. הסיבה היא שהמוח מפעיל יותר אנרגיות בשביל להתמודד עם היוצא מן הכלל, כלומר ממה ששונה מהתבניות שכנראה טבועות בו.

כיצד המוח מזהה פרצופים?
כעת, לאחר שהבנתם קצת יותר כיצד המוח עובד, וגם איך אפשר "לעבוד" עליו, נשוב אל הפנים של הזמרת אדל, וננסה להסביר מה בעצם קרה.

האמת היא שאין הסבר אחד, חד משמעי וטוב לתופעה הזו אבל ישנן מספר השערות. אפרט לפי העובדות המחקריות הידועות לנו:
מחקרים בנוירו-פיזיולוגיה פונקציונלית הראו לאחרונה שיש במוח מרכז מיוחד לזיהוי פרצופים, שנמצא ב- Fusiform gyrus באזור הרקה האחורית.



כפי שראינו למעלה, כנראה שגם לפרצופים יש תבנית מסוימת במוח ובה קיימת חשיבות רבה לשפתיים ולעיניים – למעשה מהן משלים המוח את פרצוף השלם.



עוד מסתבר שמרכז זיהוי הפרצופים מצוי בקורלציה
מוחלטת עם מרכז המיקום,
שגם נמצא בקרבת מרכז
זיהוי הפרצופים במוח.
בנוסף מרכז המיקום פועל רק
כאשר הפרצוף מצוי במצב הפוך (תמונה 2)
השונה מהמצב הרגיל (תמונה 1).
יתכן שכל עוד הכיוון של העיניים והיחס
ביניהן רגיל (תמונה 3), המוח
תופס את המצב כ- "רגיל" ואינו מפעיל
את מרכז המיקום. כך נוצר מעין
"עיוורון" ליחס ההפוך שבין העיניים
והשפתיים, ובמבט ראשון הכל
נראה כשורה. רק אחרי שמתעמקים
ניתן לזהות שהאיברים בעצם
הפוכים ביחס לכיוון הפרצוף.
שימו לב שתמונה מספר 4 הפוכה לתמונה מספר 3, כלומר העיניים נמצאות במנח הפוך, וזה בדיוק המצב המפעיל את המרכז המיקום. כעת נוצר קונפליקט בין כיוון הפרצוף וכיוון מנח העיניים. מייד אנו מזהים שיש כאן משהו מוזר, לא רגיל, עד כדי כך שהוא בעצם נראה מכוער – ככל הנראה הוא לא מסתדר עם התבנית המוכרת למוח.
תמונה מספר 5 מראה שקיימת חשיבות גדולה ליחס שבין העיניים, כי למרות שהן נמצאות במנח הנכון לכאורה, כבר במבט הראשון נחוש משהו לא רגיל.

היופי שבתוך בתבנית
לפני שנעבור לסיכום, בואו ניתן למוח עוד אתגר מעניין – נסו לקרוא את הטקסטים הבאים ובוודאי תשתכנעו שאתם מדלגים על הפרטים ורואים תבניות:



פה מצוי למעשה כוחם של קריקטוריסטים, שמסוגלים במספר קווים בודדים לבטא את הפרצוף והאופי השלם של האדם המצויר. דרך אגב, גם אמני מייק-אפ יודעים להפוך את הפנים למושלמות על ידי הדגשה של התווים הנכונים בהתאם ליחסי הסימטריה. ועל הקרונות העיקריים האלו מבוססת עם הרפואה האסטטית בתחום פיסול הפנים.
אולי ניתן כבר לסכם שיופי הינו דבר מה אובייקטיבי-מוחשי שמתקיים ברמה ההורמונאלית והנוירו-פיזיולוגית. המוח תופס כ- "יפה" את מה שכנראה קרוב לתבניות שטבועות בו. ולהיפך - ככל שישנה סטייה יותר גדולה מהתבנית, כך המוח יצטרך כנראה לגייס יידרש יותר משאבים, וכפועל יוצא מכך ייחווה האובייקט כפחות יפה עד כדי דוחה. הדבר גם מסתדר החוק האוניברסאלי של היקום – "חוק ".

 

אז מה זה פנים מושלמות?
לא פעם אנו רואים פרצופים של כוכבי קולנוע וטלוויזיה וחושבים שהם ממש מושלמים. אבל, האם הפנים שלהם באמת מושלמות?
על סמך שלושה עשורים של מחקר היופי הנשי, ד"ר סטפן מרקווט יצר מודל שמאפשר לנו לבדוק אם כוכבת הקולנוע שאנו אוהבים באמת מתאימה למודל של היופי המושלם.



יש לציין שמודל היופי עובר שינויים בכל התקופות ההיסטוריות, כך שהשינוי הוא תמידי, ואנו באמת רואים הבדלים בין האתנוסים השונים לגבי מודל היופי המושלם. ואולם, יש לזכור כי הפרופורציות של מודל היופי האוניברסאלי נשארות נכונות בכל מקם וזמן, ולמעשה לא השתנו מאז שחר ההיסטוריה. ניתן אפילו לטעון באופן קונספירטיבי, שהיפה בכל הזמנים ובכל המקומות דומה.

בשלב זה עליי לעצור ולהדגיש כי היופי אינו טמון אך ורק בפרופורציות נכונות של תווי הפנים, אלא גם בטקסטורה ובצורה של העור, ושהמכלול של כל האלמנטים מתקשר גם לאופי הפנימי של הגבר או האישה.

האישה היפה בהיסטוריה- שרה אימנו?
בואו נשוב אל השאלה בה פתחנו - האם שרה אימנו הייתה יפה? לפי הסיפור התנכי הגיע אברהם למצרים בחברת שרה אשתו, וכאשר נכנסו למצרים הזהיר אותה שעליה להכחיש את היותה אשתו, ולומר שהיא אחותו. זאת מפני שכאשר פרעה יראה אותה הוא בוודאי ירצה בה לעצמו, ועל כן יהרוג את אברהם.

מהסיפור הראשוני הזה כבר ניתן להסיק כי לשרה היו פנים נאות, בוודאי אם מלך העולם של העת העתיקה, שכבר ראה הכל – ירצה בה לעצמו. ואולם, מובן שאיננו יכולים לסמוך רק על מסקנה זו על מנת לסכם את יופייה של שרה אימנו. בשלב זה אנו רק יודעים על חששות מסוימים ואולי סובייקטיביים של אברהם. ואפילו אם פרעה היא רואה, מתאהב ולוקח את שרה – עדיין מדובר בראייה וחשיבה אובייקטיבית של אדם אחד, כלומר פרעה.

אחרי ששרה ואברהם נכנסים למצרים, רואים המצרים את שרה ומתחילות להסתובב שמועות שנוגע ליופייה, המגיעות עד לאוזניו של המלך. מה המסקנה שנוכל להסיק מכך? סביר להניח ששרה הייתה כה יפה עד שהסיפורים אודותיה נפוצו במהירות והגיעו עד לאוזני פרעה. כלומר, ההערכה ליופייה של שרה לא הסתיימה בדעתו הסובייקטיבית של אדם אחד, אלא ניתנה על ידי המונים, כלומר בצורה אובייקטיבית יותר. יתרה מכך, מישהו אזר אומץ על מנת לדבר בנושא עם פרעה ואף הציעה לו לקחת את שרה לעצמו, מה שמחזק את המחשבה שלשרה היא מראה מיוחד. אם נתחשב באותה תקופה היסטורית, ובעובדה שמדובר בשליט מצרים בכבודו ובעצמו, יש ביטחון אמיתי לגבי יופייה של האישה שהוצעה לפרעה.

רק נזכיר שכל הסיפור הזה קורה במצרים, שהייתה אימפריה עולמית בזמן הקדום, ובארמון של פרעה שכבר טעם וראה מהכל. אם כן, המסקנה היא ששרה אימנו מקבלת את תואר מלכת היופי העולמי, והראייה היא שפרעה אכן לקחה לעצמו אחרי שראה אותה.
כפי שראינו, יופי אמיתי הוא מונח המתעלה מעבר למקומות וזמנים, ואם כן שרה אימנו מחזיקה בכתר הכבוד של האישה היפה בכל הזמנים.

ד"ר משה שמש הינו בעל קליניקה פרטית השוכנת ברמת החייל, תל אביב, בה מבוצעים טיפולים אסתטיים מתקדמים. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר שמש דרך פורום מתיחת פנים ללא ניתוח.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה