close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שאלת הטוב בעולם

הרב יוני לביא  יב כסליו, תשעג  11/26/2012

אישה אחת נסגרה בראש בניין גבוה. כל שהיה עמה הוא קופסה ובה טבעות שהורישה לה אמה. האישה צעקה בכל כוחה...

תגיות:

אישה אחת נסגרה בראש בניין גבוה. כל שהיה עמה הוא קופסה ובה טבעות שהורישה לה אמה. האישה צעקה בכל כוחה, אך אף אחד מההולכים על האדמה לא שמע אותה ממרום גובהה. הסתכלה האישה על קופסת התכשיטים ונתמלאה בעצב. היא ידעה כי תיאלץ לוותר עליהם כדי למשוך את תשומת לבם של האנשים, אחרת תישאר תקועה לנצח.

הלך אדם אחד לתומו ברחוב ולפתע פגעה טבעת בראשו. הוא הסתכל עליה וראה שהיא נוצצת ויפה. בלי לחשוב פעמיים הכניס אותה לכיסו. כעבור שניות ספורות פגעה בו טבעת נוספת. גם היא נראתה יקרה והוא לקח אותה אליו. כך טבעת אחר טבעת נפלה על ראשו והוא התלהב והכניס את כולן לכיסו.

בתסכול רב על כך שאיבדה את טבעותיה לשווא השליכה האישה את קופסת הפח אל הרחוב, והיא פגעה בראשו של האיש. או אז נשא עיניו למעלה וצעק בזעם: "מי זרק את זה?"

________________________________________________________

לא, לא התבלבלתי. כותרת המאמר הזה מדויקת לגמרי. נכון, כולם מרבים לעסוק דווקא בשאלת הרע בעולם – 'הרי אלוקים הוא טוב וישר, איך ייתכן שאנו פוגשים בעולם כל כך הרבה רע וייסורים הנראים לא מוצדקים?!', אך השאלה ההפוכה חשובה ומרתקת לא פחות.

למוקד הנוער "חברים מקשיבים" הגיע המכתב הבא: "אני בחור דתי בן 19. לפני שלושה חודשים אמא שלי, שהייתי מאוד קשור אליה, נפטרה מסרטן. המוות שלה פגע לי קשה מאוד באמונה באלוקים. מה עשיתי שמגיע לי דבר כזה? זה לא צודק בכלל! אני מבקש תשובה בהקדם לפני שיהיה מאוחר מדי והאמונה שלי תיעלם לגמרי".

זהו סיפור עצוב וכואב, ושלחנו לבחור תשובה ארוכה שמנסה לתמוך, לחזק ולסייע. אך הצגת הדברים כך מעוררת למחשבה (מבלי לשפוט, חלילה, את השואל):

תינוק נולד. הוא מקבל גוף מתוחכם שפועל מיידית בצורה יעילה ודייקנית כמכונה משומנת. הורים מסורים מתרוצצים סביבו ללא הרף ודואגים לכל מחסורו. מה הוא עשה כדי לזכות בזה? כלום!

חולפות השנים, והטוב שבחייו רק מתרבה. בגדים וצעצועים, גני משחקים, חברים, גננות. מה הוא עשה כדי שכל זה יהיה מגיע לו? עדיין, כלום!

הלאה. הילד גדל, חוגג בר מצווה ומקבל אחריות על מעשיו הטובים והרעים. אך החשבון הסופי לא מתקרב בכלל להיות סיבה לכל הטוב העצום שהוא זוכה לו. רק ניקח לדוגמא את תפקוד הגוף. העיניים הרואות, הרגליים ההולכות, הפה שטועם ואוכל, כדי להבין שמתעוררת כאן שאלה עצומה - 'איפה הצדק של "אל אמונה ואין עוול"?! עובדים כל כך מעט, ומשתכרים כל כך הרבה. למה מגיע לילד הזה כל כך הרבה טוב, הרי הוא לא עשה כמעט כלום בעניין?! '

אך ראו זה פלא - אם רק תילַקח לאותו אדם אחת מאינספור המתנות שקיבל הוא יתקומם מיד – "זה לא צודק? למה זה מגיע לי? איפה הצדק?!", ולפעמים אף מאיים לנתק קשר ולהפנות עורף לאלוקים. 'אבל רגע אחד, ידידי היקר – איפה היית עד עכשיו? וכי עד לרגע הזה הכול היה צודק ולפי שורת הדין? לא ולא! אבל לך זה כלל לא הפריע. קיבלת הכול כמובן מאיליו, כאילו מישהו חייב לך משהו, ולא תמיד זכרת אפילו להגיד תודה אחת קטנה ולהעריך באמת את מה שקיבלת'.

ממש מדהים, לא? כמה מתעסקים בשאלה למה יש רע לא צודק בעולם, ולא שומעים אף מילה על הטוב הלא צודק שקיים בעולם!

איננו מנסים להתחמק מ'שאלת הרע בעולם' השווה דיון נפרד. אך האמת מחייבת שלא ניתן לשריטות שבתמונה למנוע מאיתנו לראות את היופי שבתמונה עצמה.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה