הרב מליובוויטש על ליקוי לבנה
close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הרב מליובוויטש על ליקוי לבנה

אברהם חיים זילבר  יג אב, תשעח  7/25/2018

לקראת ליקוי הלבנה- כמה דברים מהרבי מליובוויטש על ליקוי לבנה...

תגיות:
מסופר, שבעיירה קטנה באירופה, יצאו פעם יהודים לקדש את הלבנה.
גוי שעבר לידם וראה את תפילתם תמה ושאל:
- מה קרה? מדוע אתם מתפללים בחוץ?
- ענו לו היהודים: שיש לבנה והיא התמעטה, ואנו מבקשים שתתמלא פגימת הלבנה.
- גיחך הגוי והפטיר לעברם: לחם כבר יש לכם? חלב כבר יש? לא נשאר לכם שום דאגות חוץ מכבר שלמלא את הפגימות של הירח?
אבל האמת כן היא, שכל החושך והגלות, ובכלל זה המחסור בלחם וחלב – הכל הוא בגלל "פגימת הלבנה", דהיינו שספירת המלכות
אינה מאירה ומשפיעה בעולם כדבעי, ועל כך אנו מבקשים "למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מיעוט ויהיה אור הלבנה כאור החמה"...

(ע"פ "ללמוד איך להתפלל", הרב זלמן גופין, ח"א עמ' קכה)

~~~

על הפסוק (בראשית א, יד) "יהי מארת ברקיע השמים . . והיו לאותות גו'" כותב רש"י :"כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם שנאמר מאותות השמים אל תחתו וגו' (ירמי' י, ב) – בעשותכם רצון הקב"ה אין אתם צריכים לדאג מן הפורענות".
ומקורו בגמרא (סוכה כט, א) "בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בי"ד שמת ואינו נספד כהלכה . . ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין: על כותבי פלסתר...", נמצאנו למדים שליקוי המאורות תלוי במעשי בני אדם.
הגמרא ממשיכה: "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום – אין מתייראין מכל אלו, "כי יחתו הגוים מהמה" – עכו"ם יחתו ואין ישראל יחתו".

וידועה השאלה:
א) מכיוון שלדעת הליקויי החמה והלבנה הרי קבועים בטבע הבריאה, וניתן לחשב מראש מתי יתרחשו, ואם כן איך יתכן לומר ש"בשביל ארבעה דברים חמה לוקה . . מאורות לוקין", בשעה שזו תופעה טבעית הכרחית שאי אפשר למונעה*?
ב) מדוע צריכים הגויים להתיירא יותר מישראל? לכאורה ממה-נפשך: מי שחטא וראוי לעונש – הרי זהו זמן מסוגל לפורענות עבורו, גם אם הוא מישראל. ואילו מי שלא חטא – אין מקום להענישו גם אם הוא גוי!
ויש לומר הביאור בזה:
ההשפעה של 'מזל' בתקופות מסויימות על בני האדם, היא שה'מזל' גורם אצלם נטיה להתנהגות מסויימת, לדוגמא: "אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה" (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג הי"ג) – אין הכוונה שביום אי אפשר להצליח בלימוד התורה אלא ש'לילה' הוא זמן המיועד להצלחה בתורה יותר מאשר ביום, וכן לגבי מארז"ל בשבת (קנו, א) "האי מאן דנולד בחד . . יהי..." [שמי שנולד ביום מסויים יגדל להיות כזה וכזה] הכוונה היא שהמזל גורם שלאדם זה תהיה "נטיה קצת" לדבר מסויים (כלשון הלח"מ ברמב"ם הל' תשובה רפ"ה), אך ע"י יגיעה הוא יכול להתגבר בהתנהגותו על הטבע ואף לשנותו ולהפכו.
[וכפי שמצינו שיש זמנים שחז"ל הגדירו כ"יום חייב" וכדו' (ראה לדוגמא שבת קכט, ב. קנו, א. תענית כט, א) – שהפירוש הוא שזמנים אלו מועדים יותר לעניינים שליליים ולכן צריך להיזהר בהם מדברים מסויימים, אך אין הכרח שביום זה יגיעו דברים של 'חובה'.
לכן נהוג למעשה**, שלמרות שהזהירו בגמרא ובשו"ע "אין מתחילין בב' וד'" [=לא מתחילים דבר חשוב בימי שני ורביעי"] – אין זה דוחה את הכלל "אין מעבירין על המצוות", הרי שב'השתדלות' מתאימה ניתן להצליח אפילו ב"יום חייב"]
לפי זה ניתן לומר, שפירושו של המאמר "כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם" איננו רק שזהו זמן מועד להענשה על התנהגות בלתי רצויה, אלא שבו מתעוררות בטבעו של אדם נטיה להתנהגות לא טובה, אבל אין הכרח שהאדם אכן יושפע מכך שהרי בכוחו להתגבר על נטיות אלו.
ומכאן ההבדל בין ישראל לאומות העולם:
אומות העולם הנתונים תחת הגבלות הטבע הם צריכים לפחד ("יחתו") מהנטיות הטבעיות שלהם, שעלולות להתעורר בזמן ליקוי המאורות, אבל בני ישראל, כאשר הם "עושין רצונו של מקום", היינו שהם מוסיפים בעבודת ה' למעלה מהרגילות של טבעם – הרי הם נעלים מהטבע ומ"אותות השמים" ולפיכך "אין מתיראין מכל אלו". ועד שהם זוכים להנהגה ניסית שלמעלה מן הטבע.

חמשה עשר באב שמח ושבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טו, בראשית שיחה ב (עמ' 7 ואילך. וגם במתורגם ללה"ק עמ' 7 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' כה-ו.

______________
*) ביערות דבש (ח"ב סז, ד בדפוס למברג) כתב, שהכוונה בליקוי המאורות היא לא לליקוי שמוכרח מצד הטבע, כ"א לזה "שיש במאורות . . העדר אור . . וכמו שמצינו לפעמים כתמים שחורות וכדומה בשמש וירח . . וזה אינו תלוי בחשבון וסיבה".
אבל [כותב הרבי] לא זכיתי להבין דבריו: א) מי יודע על דבר זה (הכתמים) – שיהיה סימן בשבילו? ב) י"א (עתה) שגם בזה יש מחזור טבעי מחושב מראש. ג) פירוש זה הוא היפך פשטות הענין, וגם היפך כו"כ מראשוני מפרשי הש"ס והמכילתא שם (כולל – אלה דשתקו ולא העירו כלום). ד) הסימן רע הוא "משל . . למלך בו"ד . . טול פנס מפניהם והושיבם בחושך" (סוכה שם. תוספתא סוכה פ"ב ה"ז) – ומזה מובן שקאי גם על הליקוי שמצד הטבע, שהרי גם באם נטילת הפנס מחושב מראש – ה"ז ישיבה בחושך.

**) ראה שבת קכט, ב. יו"ד סי' קעט ס"ב. ספר חסידים סי' נט. ולהעיר משו"ע אדה"ז או"ח סי' תנ"ה סט"ו-ט"ז.

המעוניין לקבל את "דבר החסידות" מידי שבוע במייל – נא לכתוב לכתובת: chabadmk@bezeqint.net

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה