הוסף למועדפים|
 
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
 
התחברות-שלום אורח
 
 
  
 
נחמו נחמו עמי
 
עוד מאורה רבקה וינגורט
קומו לרקוד!
התקשרות
ביום חתונתו
יחד שבטי ישראל
"קדימה - לעבודה!"
לצאת מהכלים...
והיה כעץ שתול על פלגי מים - על אילנות ופוריות
עלה, למעלה עלה
עלה, למעלה עלה
חוץ ופנים
 
עוד בנושא נשים
קומו לרקוד!
התקשרות
ביום חתונתו
יחד שבטי ישראל
"קדימה - לעבודה!"
לצאת מהכלים...
והיה כעץ שתול על פלגי מים - על אילנות ופוריות
עלה, למעלה עלה
עלה, למעלה עלה
חוץ ופנים
 
 
נחמו נחמו עמי

אורה רבקה וינגורט  יג אב, תשסו  8/7/2006

בימים הללו, בהם כלל ישראל ופרטים רבים כל כך זקוקים לנחמה, חשוב לשוב ולבחון לאור ההלכה: כיצד מנחמים את האבל. לאור הדברים נראה כי נוכל למצוא אבני דרך בהענקת עידוד ותמיכה לכל אדם הנמצא בכאב ובמצוקה.
.......................

ימים לא קלים עוברים עלינו, עם ישראל. האבלות על החורבן מזה, מלחמה ושכול מזה. זכרונות העבר מתערבים בדאגות העתיד, צרות הפרט נמהלות בצער הכלל. ומתוך כל אלו, שבים ועולים דברי העידוד הנצחיים, קרן האור השבה ומפציעה מבעד לעננים – "נחמו נחמו עמי, יאמר א-להיכם" (ישעיהו מ, א).
כמהים אנו לנחמה. במצב המתואר שוב ושוב במגילת איכה "אין לה מנחם...", ומתוך הקריאה קורעת הלב בתפילת המנחה "נחם את אבלי ציון וירושלים...", אנו נותנים למילותיו של הקב"ה לחלחל לתוך לבנו, שכן "אנכי אנכי הוא מנחמכם" (ישעיהו נא, יב), ובמדרש: "כי אני מנחם אתכם מן הגלות..." (ילקו"ש ישעיהו, מ). ובאמת, מי יוכל לנחם אותנו נחמה אמיתית, אם לא הקב"ה?
יחד עם זאת, פשט הכתוב "נחמו, נחמו עמי" (כפי שמסבירים הפרשנים), הוא ציווי לנביאים: נחמו את עם ישראל, דברו על לב ירושלים וקראו אליה. יחד עם הכמיהה לנחמה מלמעלה, נשקף כאן הרצון הא-להי לנחמה מלמטה. בידוע הוא, שרק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה, ועל כן נראה שיש כאן ציווי לכל אחת ואחת מאתנו ללכת בדרכם של הנביאים, ובדרכו של ה' – לנחם את עם ישראל...

כיצד מנחמים?
לצערנו, לא אחת אנו מוצאות את עצמנו מול השאלה הקשה: כיצד מנחמים? במקרה בו אנו צריכים, ר"ל, ללכת לבית האבל, מלווה אותנו התחושה המעיקה: מה נאמר?
בימים הללו, בהם כלל ישראל ופרטים רבים כל כך זקוקים לנחמה, חשוב לשוב ולבחון לאור ההלכה: כיצד מנחמים את האבל. לאור הדברים נראה כי נוכל למצוא אבני דרך בהענקת עידוד ותמיכה לכל אדם הנמצא בכאב ובמצוקה.
בקצור שלחן ערוך (סימן רז) כתוב: "מצוה גדולה לנחם אבלים, ומצינו בהקדוש ברוך הוא שניחם אבלים, דכתיב 'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו', והוא גמילת חסד עם החיים ועם המתים. אין המנחמים רשאים לפתוח פיהם עד שיפתח האבל תחלה, כדמצינו באיוב שנאמר 'ואין דובר אליו דבר', וכתיב 'אחרי כן פתח איוב את פיהו', והדר 'ויען אליפז התימני'. כשרואים המנחמים שהאבל פוטר אותם, אינן רשאים לישב אצלו".
מה אנו יכולות ללמוד מהלכה זו? נתמקד בשורה המרכזית בהלכה, שהיא גם הנוסח שמופיע בשלחן ערוך (יו"ד סי' שעו סע' א): "אין המנחמים רשאים לפתוח, עד שיפתח האבל תחלה". 'לנחם', מתפרש אצלנו בדרך כלל כאמירת דברי נחמה ועידוד. אך ההלכה מכוונת אותנו לכך, שניחום אבלים מתחיל ב'אי-אמירה'. מה עושים? יושבים ושותקים. מקשיבים. הקשבה זו, אגב, היא גם החותמת את הניחום, כפי שראינו בהלכה, וביתר בהירות בשולחן ערוך (שם): "וכיון שנענע האבל בראשו, בענין שנראה שפוטר את המנחמים, אינם רשאים לישב אצלו". ההקשבה לאבל איננה רק לפתיחת דבריו, אלא אפילו להתנהגותו הלא-מילולית, לנענוע בראשו.
סוד ניחום האבלים מונח ביכלת לשהות ולהיות עם האבל במקום כאבו. מתוך סוג קשב כזה נראה כי יש מקום גם לדיבורים, על מצע של שותפות אמיתית יכולים לצמוח דיבורים המתיישבים על הלב. "וינחם אותם וידבר אל לבם – מלמד שאמר להם דברים שמתקבלים על הלב" (מגילה טז, ב).
אולי בדרך זו יש לדייק גם בדברי הכתוב "נחמו נחמו עמי יאמר א-להיכם, דברו על לב ירושלים וקראו אליה...". הדיבור, הפונה אל הלב ומתיישב בו, הדיבור על לבה של ירושלים, בא רק לאחר ה'נחמה', שתוכנה הפנימי הוא הקשבה, שהייה והזדהות עם אבלו וכאבו של השני.

'לחבוש לנשברי לב'
כפי שנרמז לעיל, נראה כי הדברים הללו אינם נכונים רק למקרים – שלא נדע – של ניחום אבלים ממש, אלא יש בהם אבני דרך ליחס נכון, ומחוייבות שלנו כלפי כל אדם שאנו נתקלים בו בהיותו בצרה.
הדברים מתחילים ביכולת שלנו לזהות כי האדם בו אנו נפגשים מצוי בכאב, או חלילה – במצוקה. גם היכולת הזו טמונה בהקשבה. ההקשבה פותחת את הפתח לראות מבעד למילים אותם אנו שומעות – מה האשה הזו בעצם אומרת לי? לעתים רבות כל כך אמירות נחרצות, ואפילו תוקפניות, מסגירות את הכאב שתחתן. במקרה בו אנו מבינות שלפנינו מצב בו אין לנו את הכלים לעזור, מחובתנו להפנות את הדברים למי שבידו לסייע.
בעת קריאת מגילת איכה שמתי לב כי הביטוי "ראה ה'..." מופיע פעמים רבות (א, ט-יא-כ; ב, כ). ייתכן והדרך לעורר את ה' 'לראות בעניינו ולריב את ריבנו', טמונה ביכולת שלנו לראות בעניים וסבלם של הסובבים אותנו.
נראה, כי עלינו ללכת בדרכו של הנביא ישעיהו, שהוא המנבא "נחמו, נחמו עמי". וכך הוא מעיד על עצמו "יען משח ה' אותי לבשר ענוים שלחני, לחבוש לנשברי לב, לקרוא לשבויים דרור ... לקרוא שנת רצון לה' ... לנחם כל אבלים ... לשום לאבלי ציון, לתת להם פאר תחת אפר" (ישעיהו סא, א-ג). בימים בהם הכמיהה כל כך גדולה להתנחם, חובה עלינו לזכור כי צרת הכלל והפרט מעורים זו בזו, כפי הנוסח המקובל לניחום האבלים "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד". ממילא עולה, כי גאולת הפרט מסבלו היא חלק ממהלך הגאולה הכללי. הדברים אינם רק מחייבים לנחם נכון, אלא באופן רחב יותר – כדברי הנביא ישעיהו – "לחבוש לנשברי לב".
זכורני, כי בהלוויתו של הצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל, בנשאי את עיני סביבי לאלפים שנתקבצו ללוותו, ליוותה אותי התחושה החזקה כי אדם זה כשמו כן היה "רופא לשבורי לב...". מסתבר, כי בכך הלך בדרכו של אביו, הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל. אין ספור סיפורים ישנם על צדיק זה, על יכולתו לנחם, ובאופן כללי – לעודד. נראה, כי בדמות זו יש לציין את מה שנחרט אצל כל מי שבא עמו במגע – מעבר למילים שאמר – היו אלו הארת הפנים, המבט בעיניים, ולחיצת היד ששידרה חום ואהבה. בכל אלו אנו מצווים לדבוק, גם כחלק מהציווי להדבק בדרכיו של הקב"ה – "אנכי אנכי הוא מנחמכם".
מעניין לציין, כי הראשון שנזכר בתנ"ך כי התנחם, הוא יצחק אבינו בשעת נישואי עם רבקה: "ויביאה וגו' האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית כד, סז). ייתכן שניתן לראות בזה רמז לכחן של הנשים בהבאת הנחמה לעולם.
הדברים הללו נכונים לא רק לכאב, אלא גם לשמחה. אולי ניתן לדרוש בדרך זו את דבריו של רבי אלימלך מליז'נסק "אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו, ולא חסרונם". הקב"ה רוצה שנרגיש ונזדהה אחד עם השני. למה לחכות 'לראות', להבחין ולהזדהות עם ה'חסר' של הזולת? אנו יכולות להגיע לזה דרך 'ראיה' והשתתפות עמוקה עם 'מעלתו' של הזולת – שמחתו והצלחתו.
יהי רצון שנזכה באמת לראות האחת את השנייה, ולחזק אשה את רעותה. באהבת חינם זו נזכה להיות בבחינת "מנחם אב", מנחמים את אבינו שבשמים, אשר גם לו צר בגלותינו, ואף הוא ינחמנו בכפלים. תיכף ומיד ממש.
 


הוסף תגובה
הדפס
המלץ לחבר
שמור
+
-
גודל אות
הוסף תגובה-
שם מלא:
כותרת:
תוכן:
סגור


 
תגובות
 
 
 
תכנים
מגזין
כתבות
ערוצים
מאמרים
דעות
שירותים
המרת תאריך עברי ללועזי
מילון עברי/ אנגלי
ייעוץ ובניית אתרים
תיבת דואר שורש
הנצחות וברכות
כיף
סאטירה
משחקי פלאש
כרטיסי ברכה ממוחשבים
עוד בשורש
אמירת קדיש לע"נ
למורים, בעין חינוכית
סדנאות למורים בנושאי אמונה
שותפים לדרך
אמירת משניות לעילוי נשמת
אמירת תהילים לעילוי נשמת
הובלות דירה
מרכז האשראי לעסקים
פסוקים ומשניות לפי השם
חנות ספרי יהדות
קשר
צור קשר
אי מייל ישיר