close
ראשי
יומן שורש
שורש טי.וי
שורש ספרים
דואר
שורש לזכות
חנות
שומר מסך
שורש פודקסט, הסכתים
ראשי
מגזין
שאל את הרב
בלוגים
ראשי
//
מגזין
//
דעות
//
חיים מודרנים

אומנות ההדחקה

מן הסתם ישבו על המדוכה אנשים מלומדים וינסו להבין כיצד חברת אנשים גדולה, משכילה ובעלת כוונת טובות בדרך כלל, הצליחה לבנות לעצמה תרבות קריאה הסותרת את כל האידיאולוגיה המכוננת שלה ולא להרגיש עם זה שום בעיה.

הרב חגי לונדין  כ אב, תשסט  10/08/2009
אומנות ההדחקה
ביום מן הימים, יבואו אנתרופולוגים לחקור את אחת התופעות היותר מרתקות של המאה ה21 והיא: עלוני השבת של המגזר הדתי לאומי. מן הסתם ישבו על המדוכה אנשים מלומדים וינסו להבין כיצד חברת אנשים גדולה, משכילה ובעלת כוונת טובות בדרך כלל, הצליחה לבנות לעצמה תרבות קריאה הסותרת את כל האידיאולוגיה המכוננת שלה ולא להרגיש עם זה שום בעיה. מה שנקרא להדחיק. ובגדול.
במה דברים אמורים? הייעוד המקורי של עלוני פרשת שבוע היה לתת בימה תורנית שבועית לציבור המגיע לביכנ"ס: דברי תורה מן הפרשה, אקטואליה תורנית וכו'. הנחת המוצא הייתה כי בית כנסת הוא מקום שבו אדם מגיע להתחבר לאלוהיו (וואלה!) ולכן חומר הקריאה בו אמור להוסיף יראת שמים.



מאז עברו הרבה מים בברזי חברות הפרסום וכיום אתה מגיע בערב שבת לבית כנסת ומרגיש שהגעת לחדר מערכת של 'ידיעות אחרונות'. אתה מוצא עצמך אוסף 'סט מהודר' של חוברות כרומו ומבלה את תפילות השבת בדיון פוליטי שבועי על חדשות הביצה/בסקירה מעמיקה על הדיסק החדש של רועה הצאן התורן/בעיון פורה ומסעיר על הפרק החדש של 'סרוגים' וכמובן גם בהשתתפות בתחרות מציאת שאלת הsms האדיוטית של השבוע.
ההדחקה העצמית מתבלטת במילואה בפרסומי הנסיעות לחו"ל המצויים בחלק מן העלונים. הבעייתיות בפרסומים הללו היא משולשת: א) בעיה הלכתית1 – יציאה לחו"ל לצורך טיול. אין זה המקום לדון בסוגיה זו אבל ברור שהרוח הכללית של ההלכה לא מתלהבת, בלשון המעטה, מיציאה מארץ ישראל לצורך בילוי. ב) בעיה הלכתית2 – העיסוק בנסיעות, מחיר, תכנון מסלול וכו' אסור בשבת ("ודבר דבר"). ג) וזה העיקר – בלי קשר לבעייתיות ההלכתית, כל נושא הנסיעות לחו"ל משדר, ותסלחו לי על המרובעות הדוסית, תרבות נהנתנית ומערבית שכל קשר בינה לבין דברי התורה המפורסמים באותו עמוד הוא מקרי לחלוטין. גם אם האוכל בטיול הוא 'כשר למהדרין' וגם אם הגרפיקאי הוסיף בתמונה של הגולשת בהרי שוויץ רבע כיסוי ראש – אין כאן שום קשר לבילוי המגיע מתוך עולם של קדושה.
רק כדוגמא, אני זוכר שראיתי באחד העלונים דף, שרבע ממנו היה מוקדש למאמר תורני לרגל יום העצמאות (אתחלתא דגאולה וכאלה) ושלשה רבעים (!) ממנו היה מוקדש לטיסה לאיטליה תחת הכותרת: 'בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחו"למים'. לא פחות! (פרסומת זו מתחרה במודעה אחרת שצדה עיני באחד העלונים, ואני מצטט: "באמונה ננצח! מחזקים את תושבי הדרום! – נותרו מספר מקומות פנויים במלון X באשקלון; משקאות על הבר וריקודי ג'אז חופשי כל הלילה"...).
כמה ניתן לחיות בשני עולמות? כמה ניתן לעשות צחוק מהעבודה? כמה ניתן להדחיק? מסתבר שאפשר בלי גבול; ואדרבה, אפילו ניתן להרגיש עם זה מצוין. עובדה. הציבור שלנו מוכיח את זה כל שבת.




גילוי נאות: גם כותב מאמר זה מוצא מידי פעם את מאמריו בעלוני שבת מקשטים פרסומות ל'ליל סדר במצרים' ו'חופשת חנוכה חלומית ביוון'. ועם זה הוא ממשיך לשלוח לשם מאמרים; פשוט כי רק כך יש סיכוי שאולי בזמן הנופש המפנק של תשעה באב באיטליה – אולי גם יקראו את המאמר על שלו חורבן בית המקדש.
המלץ לחבר
הוסף תגובה
הוסף תגובה
עוד מהרב חגי לונדין
עוד בנושא חיים מודרניםהחסידות הצילה אותי!מכתב גלוי ליאיר לפידבעיקר הממשלה אשמה בתאונות הדרכים
כתבות נוספות
ישיבות קטנות, בריחה או שלב חדש בציונות הדתית
קאיה קארנס- היתרון והחסרון
קמיל פוקס מחלק ציונים לדתיים ולחילונים
סבא נח - איש תורה ועבודה
תגובות