על בית הדין הרבני

בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של אלו המוכרים כיהודים על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם גיור. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנלוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים דתיים. הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים הוא הנהלת בתי הדין הרבניים.

בתי דין רבניים ברחבי הארץ
בישראל קיימים 12 בתי דין רבניים ברחבי הארץ

– בצפת, טבריה, חיפה, נתניה, פתח תקווה, תל אביב, אריאל, ירושלים, רחובות, אשדוד, אשקלון ובאר שבע (ושלוחה שלו באילת), כאשר בראשם עומד אחד משני הרבנים הראשיים לישראל.

בדומה לבתי המשפט לענייני משפחה, גם בבתי הדין הרבניים ישנו חיסיון על הדיונים (על פי חוק) מכיוון שהם עוסקים בעניינים של צנעת הפרט.

היה ויש מקום לערעור על פסיקת בית הדין הרבני, הוא ידון בבית הדין הרבני הגדול לערעורים, הנמצא בירושלים.

גירושין בבית הדין הרבני
כאשר אישה או בעל מעוניינים להתגרש מבן הזוג לו הם נשואים, הם צריכים להוכיח כי קיימת נגד בן הזוג עילת גירושין מוכרת ע"פ ההלכה היהודית. גם אם קיימת עילת גירושין מוכרת ע"פ ההלכה, לא תמיד בית הדין יכפה על הצדדים להתגרש. במקרה שביה"ד כן קובע כי על בני הזוג להתגרש, ואחד מהצדדים מנסה לטרפד את ההחלטה, בית הדין יכול להפעיל סנקציות (כמו מאסר ושלילת רישיון נהיגה) על בן הזוג "הבעייתי" עד שיסכים להתגרש.

אחרי שבית הדין הרבני נותן פסק דין לגירושין, כלומר: פסק דין שבו נקבע שבני הזוג צריכים להתגרש, עדיין לא מסתיימת דרכם של הצדדים בבית הדין הרבני. ישנם עוד שני שלבים שעליהם לעבור: ראשית, "חקירת שמות"- שלב שבו בני הזוג נשאלים בנוגע לפרטים האישיים שלהם ושל בני משפחתם. שנית, סידור גט- זהו השלב שבו כותבים את הגט ומוסרים אותו לידי האשה.

טקס הגירושין וקבלת פסק הדין
טקס מתן הגט בבית הדין הרבני הוא למעשה טקס הלכתי-דתי בו הבעל מוסר לאישה "גט". בתחילת הטקס שלושה דיינים ישוחחו עם בני הזוג ויבררו שהגירושין אכן נעשים מרצונם החופשי, הם יסבירו לזוג את ההשלכות ההלכתיות שיגיעו עם הגירושין. לאחר מכן נכתב הגט על ידי סופר בדיו שחור על גבי קלף, מתבצעת הקראה של תוכן הגט והעדים חותמים עליו ומוודאים שהצדדים מבינים את תוכן הגט ומעוניינים בו.

לאחר מכן מתבצעת מסירת הגט, הבעל מוסר את הגט ישירות לידי האישה המקבלת אותו. לאחר מסירת הגט הדיינים מבהירים שוב את משמעותו ומתירים לאישה להינשא לכל אדם, פרט לכהן. כאמור, הטקס נעשה במעמד של שלושת דייני בית הדין, שני עדים, בני הזוג ומלוויהם. בסיום הטקס בית הדין מוסר לצדדים פסק דין סופי המעיד על הגירושין וחתום בידי בית הדין ושלושת הדיינים שבהרכב, בכך למעשה מסתכם טקס הגירושין עצמו/

6 כללים לקביעת זמני שהות אפקטיביים >>>

האם אפשר להתגרש לא בבית הדין הרבני?
בשנים האחרונות, נשמעת לא מעט ביקורת על בתי הדין הרבניים ועל אופן התנהלותם במסגרת הליכי גירושין. משכך, עולה השאלה האם יש גירושין ללא רבנות. ובכן, מחד, סידור הגט חייב להתקיים בבית דין רבני, אשר לו סמכות ייחודית בעניין זה. מאידך, את מרביתו של ההליך המשפטי יכולים בני הזוג לנהל בבית המשפט לענייני משפחה או לחילופין, בהסכמה וללא מעורבותן של הערכאות המשפטיות כלל.

מרוץ הסמכויות
החוק במדינת ישראל חילק את הסמכויות לדון בענייני משפחה לשתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מצד אחר. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות ייחודיות (דוגמת גירושין, שהיא סמכות בלעדית של בית הדין הדתי) או סמכויות מקבילות (למשל סוגיות רכוש או מזונות).

אף ששתי הערכאות כפופות למשפט הישראלי, קיימים הבדלים מסוימים בתפיסתן את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית, ובתוך כך הם נוקטים דרך שמרנית יחסית. בתי המשפט לענייני המשפחה לעומתם בוחנים את הסוגייה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית וחילונית.

היות שידוע כי שתי ערכאות אינן יכולות לדון בו בזמן באותו הנושא, הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקנה את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג.

ישנה אמירה ידועה בתחום מרוץ הסמכויות אשר לפיה גברים יעדיפו להגיש את תביעתם לבית הדין הדתי, ואילו הנשים יבחרו לרוב בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, אין מדובר בעניין גורף, ולעתים הגשת תביעה באופן הפוך יכולה לשרת טוב יותר את הצד המגיש אותה.

על חלוקת המשמורות בין בני זוג המתגרשים >>>

ערעור פסק דינו של בית הדין הרבני
על ערעור פסק דינו של בית הדין הרבני כמו על החלטת (במידה ומסיימת את הדיון), ניתן לערער בזכות לבית הדין הגדול בירושלים.

במידה ומבוקש לערער על פסק דין זמני או לחילופין על החלטה זמנית, הערעור לבית הדין הרבני הנו ברשות.

יש לצרף לכתב הערעור את המסמכים הבאים:
העתק פסק הדין / ההחלטה שעליו הנכם מבקשים לערער.

נימוקי הערעור.
במידה והנכם מבקשים לערער על החלטה בטרם ניתן פסק הדין, יש להתייחס בגוף הערעור ולנמק מדוע אינכם ממתינים בהגשת הערעור עד למתן פסק דין סופי של בית הדין הרבני (שכן ההחלטה שניתנה עדיין יכולה להשתנות).

במידה והנסיבות דורשות עיכוב ביצוע ההחלטה או פסק הדין שניתן, יש לציין ולבקש זאת במסגרת הערעור ולפרט את הנימוקים לתמיכת בקשת עיכוב הביצוע.

בית הדין הרבני בדרך כלל מתנה קבלת הערעור בכפוף להפקדת ערבויות, עפ"י שיקול דעתו.

עוד מידע על בית הדין הרבני תוכלו לקרוא באתר שלי!

אמיר בר-לב
עורך דין גירושין בנהריה