close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- יג באדר... ומהותו

הרב ישי וויצמןי אדר, תשפג03/03/2023
פרק קד מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

היחס ליום יג באדר, מבטא יחס שונה לגאולה בכל אחד מהתלמודים...

תגיות:
נחלקו התלמודים בעניינו של יום שלושה עשר לחודש אדר. 
/>
לפי הבבלי הוא ראוי ביותר לקריאת המגילה. לשון הגמרא: "זמן קהילה לכל הוא ולא צריך לריבויי". רש"י: ברור שהוא ראוי לקריאת המגילה כיון ש"עיקר הנס בו היה". 

אבל לפי הירושלמי הוא לא ראוי מצד עצמו לקריאת המגילה: "יום מלחמה היה, הוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה". כלומר הוא לא ראוי להיות פורים, כי פורים חוגגים ביום שבו נחו מאויביהם. וביום זה היה להיפך, שנלחמו באויבים. 

אז אם לפי הבבלי יום יג הוא הכי מתאים לפורים, ולירושלמי הוא ממש לא מתאים, כנראה שהם חולקים מה זה פורים. 

המחלוקת נעוצה בהבנת המילים הראשונות במגילה - "ויהי בימי אחשורוש, הוא אחשורוש". 

בשני התלמודים מבינים שנכפל שמו כי אינו דומה אחשורוש של תחילת המגילה, לזה שבסופה. 

לכן מבהירים בבבלי, שאעפ"כ "הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו". אל תחשוב שהוא השתנה. הוא היה רשע ונשאר רשע. ואנחנו נשארנו עבדי אחשורוש. אבל מה שבטוח, הוא שניצלנו מגזירת אבדון. יצאנו "ממיתה לחיים" (דף יד). וזה מה שקרה בעיקר ביום יג באדר. אבל מבחינת מצב האומה, לא השתנה דבר. ובאמת אחשורוש לא הפשיר את תכנית ההקפאה של בניין ירושלים.

בירושלמי (ובמדרש אסתר רבה) המבט שונה. אחשורוש שבטל מלאכת בית המקדש, "הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה" (מדרש). אמנם ברור שהוא בעצמו לא גזר שיבנה, אבל בנו הפשיר את ההקפאה, מכח דקדוק בנוסח שניסח אחשורוש. למדרש חשוב לומר שהמהפך שבמגילה הוא לא רק בבית ישראל פנימה, אלא בכל היחס בין ישראל למלכות ששלטה בעולם באותה שעה. המלכות עברה מלהיות "לצרנו", להיות "לנו". ומכח אותו מצב גדול של היהודים בממלכה, גזרה המלכות על בניין בית המקדש. לכן שמחים דווקא ביום שנחו. לא למלחמת הישרדות אנו מייחלים, אלא ל"מנוחה" ומתוך כך "נחלה". יום יג באדר היה מצב של מלחמה והישרדות, וזה לא האידיאל. עיקר העניין הוא המנוחה, שהיא התוצאה של יום יג. נוצר מצב חדש ביחס בין היהודים למלכות, שאיפשר את בניית המקדש. זו המשמעות של פורים, לפי הירושלמי. אמנם הנס היה בפרס, אבל מצודתו פרוסה בא"י. 

בארץ ישראל מבינים את פורים ביחס לגאולת העם והארץ. ומכך לומדים שהגאולה היא משהו עולמי, שהגויים שותפים בו. 

גם היום, חשוב לנו שהגאולה תהיה תהליך עולמי, ובאמת אנחנו זוכים לראות אתחלתא של זה. הצהרת בלפור. הצבעה באום. כבוד ישראל בקרב האומות. וכל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. 

בבבלי פורים מוסבר באוירה של גלות. והתוכן הזה אכן קיים בפורים. לכולי עלמא ניצלנו ממיתה לחיים וצריך להודות על כך. 

אבל גם בבבלי יש רמז לשייכות של א"י לפורים, שהרי מוקפות חומה זה לפי זמן יהושע בן נון, ראשית כניסת ישראל לארץ. 

הרב קוק זצ"ל מיזג בין התלמודים בפתגמו הנפלא: "המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון (ונראה שהרב רומז לביאור בירושלמי, שחלקו כבוד לא"י ולכן תלו אותה בימות יהושע בן נון) - לא יוכלו להישאר לעד עבדי אחשורוש (כדברי הבבלי)". 

(לתוספת הרחבה, עיינו בספר לחזות בנעם.)

ואם נתרגם את דברי הרב לעיקרון כללי - הלומדים תלמוד ירושלמי, לא ישארו לעד בדרכי ההבנה של הבבלי.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה