close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לעשות סדר

אורה רבקה וינגורטיא אב, תשסה16/08/2005

בניסן כולנו עסוקות ב'לעשות סדר' - בארונות, בחדרים, והפסגה היא "ליל הסדר" - הלילה בו עושים סדר... מצאנו לנכון להאיר מעט את ערכו של ה"סדר", ואולי בכך נתמלא בכוחות בעריכת הסדר החיצוני, מתוך הבנה שזהו כלי בידינו לעשיית סדר פנימי. נבחן ערך זה, בהצצה דרך אשנב למקום וזמן אחר - בית התלמוד בקלם.

בדורנו, מילים כמו "זרימה" ו"ספונטניות" הפכו כמעט לערכים "מקודשים". העידן הפוסט-מודרני מתאפיין, בין השאר, בשבירת ה"חוק" וה"מוסכם". אפשר לראות זאת בתחומים רבים, כולל האומנות, התרבות והאתיקה (המוסרי או הלא-כל-כך מוסרי).
בניסן כולנו עסוקות ב'לעשות סדר' - בארונות, בחדרים, והפסגה היא "ליל הסדר" - הלילה בו עושים סדר...
מצאנו לנכון להאיר מעט את ערכו של ה"סדר", ואולי בכך נתמלא בכוחות בעריכת הסדר החיצוני, מתוך הבנה שזהו כלי בידינו לעשיית סדר פנימי. נבחן ערך זה, בהצצה דרך אשנב למקום וזמן אחר - בית התלמוד בקלם.
הרוח החיה בבית המדרש הזה, שטיפח וחיזק

מאוד את העבודה על ה"סדר" היה ר' שמחה זיסל זיו, תלמידו של ר' ישראל סלנטר, המכונה ה"סבא מקלם". כאחד מתלמידיו המובהקים של מחולל תנועת המוסר, ראה ה"סבא" את מידת הסדר כערך מוסרי מן המדרגה הראשונה. הוא היה אומר, ש"סדר" דומה לקשר שבשרשרת של מרגליות, שעל אף שברור שהעיקר בה הן המרגליות, והקשר הוא טפל, אך אם יתירו את הקשר - יפלו כל המרגליות. יתר על כן, לא רק שה"סדר" הוא הכלי שמארגן ושומר על כל הקניינים הרוחניים של האדם, מידת הדר החיצונית משקפת את מידת הסדר והארגון הפנימי של האדם, אשר זוהי משאת נפשה של כל עבודת המוסר - שליטה מוחלטת של האדם על כל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. הסבא אף שם דגש רב על הסדר והמשמעת החיצונית, באופן של 'אחרי הפעולות ימשכו הלבבות', ומתוך כך יבואו ליציבות ו"ישוב הדעת" פנימי...
נביא לכך מספר דוגמאות:
פעם נסע רש"ז לבקר את בנו, ר' נחום זאב, בעודנו בחור שלמד בעיירה ליד וילנא. ומספרים, שהדבר הראשון שעשה היה לבא לחדש בו הוא התגורר, לבדוק את מזוודתו, ורק לאחר שמצא שהיא מסודרת, הלך לראותו. כדי לבחון את מצבו הרוחני הוא לא התפלפל איתו בלימוד, וגם לא חקר אחר תפילתו, אלא עשה בדיקה פשוטה - בחפציו האישיים...
על העיקרון הזה היה מושתת כל בית התלמוד. הסדר והניקיון היו בו למופת, ואמרו שהסבא יכל לכעוס על כסא שהוזז ממקומו ממש כמו על חילול שבת... ה"מנקים" בבית התלמוד היו כמובן התלמידים עצמם, וקבלת העבודות השונות בתורנות נחשבה כ"זכות" של התלמידים המצויינים...
כך גם בצורת הלבוש הנקיה והקפדנית של הבחורים (אומרים שהסבא היה מניח את כובעו על ראשו פעם אחת ביום, והכובע לא היה זז ממקומו אפילו כחוט השערה...), וכך גם בסדרי הזמנים הדקדקניים, ודוגמא לכך היא הקנס שהוטל על המאחרים לתפילה, ואיחור - כלל גם דקה אחת...
"אולם כבר אמור, שבבית המדרש הקלמאי לא ראו בסדר עניין חיצוני גרידא, כי אם תכונת נפש שורשית, וראי להשקיף בו על המצב הפנימי. אם יש דבר שאיננו כשורה בחיצוניותו של האדם, הרי זה אות שיש ליקוי בפנימיותו. מי שחפציו מבולבלים, גם רעיונותיו מבולבלים, ומי שאינו מקפיד על ניקיון ביתו, איננו מקפיד גם על טהרת רוחו" (המאמר מבוסס על "תנועת המוסר" לר' דוב כ"ץ ח"ב, וספר "דעת תורה" לר' ירוחם ממיר ח"ד, עמ' טז-יח).
כמדומני, שרובנו רחוקות מאוד מהתיאורים לעיל, ואולי לחלקנו הדברים גם זרים קצת בנפש, ובכל זאת - אפשר לראות בימים הללו הזדמנות להגברת המודעות לחשיבותו הרבה של ה"סדר", לא רק לשם חיים נעימים יותר בית, אלא כאבן יסוד בבנייננו הרוחני.
בהצלחה לכולנו!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה