close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

להרגיש אישה- דבורה ארציאל

והיו לאחדכ כסליו, תשסד15/12/2003

חשוב שהאשה תכיר בכוחות ובגדלות הטמונים בה ובמעשיה כעקרת בית, גדלות זו היא חלק ממהותה של האשה, חלק ממאגר הכוחות הטמונים בה. אבל האם היחס לאישה ביהדות הוא לא כאל מי שלא מסוגלת (לדוגמא: לקיים מצוות?) מחברת הספר "נישואין כמימוש עצמי" במאמר שהבאנו מ"והיו לאחד".

[ציטוט-] "אם נשכח את גדולתנו אנו שוכחים את עצמנו" [-ציטוט]- אורות נה המתנה היקרה ביותר שאת יכולה לתת למשפחתך זאת אשה-רעיה ואמא טובה במיטבה,בריאה ומטופחת המטפלת גם בצרכיה. אמא כזאת תגיב אחרי שיקול דעת ולא מתוך פזיזות. חברה שלי אומרת לילדיה, לפני שהיא הולכת לנוח באמצע היום:"אני מכינה לכם אמא". הרבה נשים בימנו חשות תסכול, הן מגישת החברה המודרנית לתפקידי עקרת הבית, והן כלפי עבודות הבית שחוזרות על עצמן ולא נגמרות. בחברה המודרנית הדגש הוא על כסף, קריירה וכד'. המהות הפנימית של האדם ומעשיו אינה באה לידי ביטוי ואינה מוערכת. חשוב שהאשה תכיר

בכוחות ובגדלות הטמונים בה ובמעשיה כעקרת בית. גדלות זו היא חלק ממהותה של האשה, חלק ממאגר הכוחות הטמונים בה. הכרה זו מאפשרת לה לעשות דברים שבכלל לא העלתה בדעתה שהיא מסוגלת לעשותם. נתבונן נא במספר דוגמאות לגדלות המפיינת את האשה 1. יהדותו של האדם נקבעת לפי אמו. אם האמא יהודיה, הילד יהודי. יהדותו של הבן אינה תלויה ברמתה הרוחנית של האם. אם האמא גויה הילד גוי, ולא משנה מיהו האב, חשוב ככל שיהיה. זאת אומרת האם היהודיה, כמות שהיא, (גם אם איננה יודעת ו/או איננה מקיימת מצוות) מעבירה את מהות העם היהודי לדורי דורות. מהות זו הינה אלוקית, ואנחנו הנשים מעבירות אותה לדור הבא. 2. איננו יודעים את טעמי המצוות בבירור, ומקיימים אותן כיוון שהן מצוות הבורא. חכמי ישראל לדורותם ניסו להבין את טעמי המצוות. אחד ההסברים של חכמינו לקיום מצוות הוא לעזור לאדם להגיע לשלמות. אם נמשיך את כיוון חכמינו, נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן כי האשה זקוקה לפחות מצוות להגיע לשלמותה. להלן דוגמא לדבר: אפילו אדם, שעסוק כל הים בלימוד תורה, לא יגיע לשלמותו בלי הנחת תפילין ובלי מצוות ציצית. האשה, אפילו שעסוקה בענינים החומריים של המשפחה איננה זקוקה למצוות תפילין וציצית כדי להגיע לשלמותה. [ציטוט-] "ברור, שפטור נשים ממצוות שהזמן גרמן איננו נובע מחשיבותן הפחותה, כביכול, או מתוך השתורה לא מצאה אותן ראויות כביכול לקיים מצוות אלה. הטעם לאי חיובן במצוות אלא הוא, כפי שנראה לנו, בכך שאין התורה חושבת שנשים זקוקות למצוות אלה ולקיומן. התורה מניחה אצל נשותינו חיבה יתרה והלתהבות קודש לתפקידן בעבודת הבורא..." [-ציטוט] הרש"ר הירש - בפירושו לתורה 3. רגישות רבה טמונה באשה. טבע זה עוזר לאשה להרגיש עד כמה הכל תלוי ברצון הבורא. היא חשה את יד ההשגחה כשהילד חלה והבריא, כשהבעל מנסה אתגר חדש, כשהכל הולך למישרין, וכשיש תקלות לא צפויות. היא חשה עד כמה צריך להודות כשהכל בסדר. אף על פי שהאשה כל כך עסוקה בחומריות, לכאורה טיפול בביתף בילדים,נקיון, בישול, כלים וכו' היא מסוגלת יחד עם זה בטבעיות לחוש את קרבת ה' קיימת הרגשת קשר ישיר עם הקב"ה שכלכך קרוב וכל כך מבין. הרגישות הרבה של האשה מאפשרת לה להרגיש גם את הסובבים אותה. האשה חשה מאד את מצוקת הזולתף ומתעורר בה רצון טבעי לעזור. שאלה: מדוע חז"ל ביטאו דברים כנגד האשה? תשובה: כוחות אדירים טמונים באשה היהודיה. אם אנו מנצלות ומכוונות כוחות אלו לטובף התוצאות נפלאות. אם אנחנו ח"ו מכוונות כוחות אלו לאפיקים שליליים, התוצאות נוראות. חז"ל מבטאים את שני המצבים הנוגדים הקיימים אצל האשה בתאור מנהג בארץ ישראל: בארץ ישראל היו שואלים את החתן הצעיר הנכנס לחופה "מצא, או מוצא?" האם הצלחת בבחירה והמצב הוא "מצא"-"מצא אשה מצא טוב" או נכשלת בבחירה והמצב הוא "מוצא"-"מוצא אני מר ממות את האשה"
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה