תקשורת נכונה בין בני זוג/ הרב שלמה אבינר

לפני החתונה, יש להסביר לכל אחד מבני הזוג, שאנשים שונים זה מזה בכל המובנים, קל וחומר איש ואישה השונים גם בגופם. את הדברים האלה אפשר להסביר, ללמד, לעשות קורס בפסיכולוגיה השוואתית של המינים, כדי שאדם ידע שהשני אינו בדיוק כמותו. שנשים, למשל, אוהבות לדבר, וגברים פחות. אם עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם, תשעה לקחו הנשים ואחד הגברים. לא שהגבר איננו מדבר, אלא הוא מדבר מעט ולעניין. אישה מתלוננת: בעלי אינו מדבר איתי! - זוהי האשמה חמורה, מה יש לךָ לומר להגנתךָ? אומר הבעל: לא נכון, אני מדבר, אפילו לפני שעה דיברנו. - על מה דיברתם? - אמרתי לה: קניתי נעליים למוטי… זהו, הוא דיבר. הוא לא בעד סתם "דברת". הוא מדבר ישר ולעניין, כל מילה שקולה, הוא לא יבזבז מילים! הוא גם יודע שכתוב: "אל תרבה שיחה עם האישה"... כלומר, יש לפעמים הבדלי אופי בין בני-אדם. אבל לפני שלומדים על הבדלי האופי, צריך קודם ללמוד ולהכיר היטב את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" על כל המשתמע ממנה. לכתחילה ודיעבד פסיכולוג שעוסק ב"תפירת" זוגות, שלח אלי זוג עם בעיה הלכתית שלא יכול היה לפתור. הגיע הזוג. מה הבעיה? - אשתי אינה שומרת הלכה. אכן, בעיה. אני שואל: את כל ההלכות אינה שומרת? הוא עונה: לא, רק אחת. - איזו? אני שואל. הוא אומר: אישה צריכה לעשות רצון בעלה... אמרתי לבעל: נכון, אישה צריכה לעשות רצון בעלה ואף הראיתי לו "ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו" (רמב"ם, הלכות אישות טו כ), הוא קרן מאושר. אחר-כך הראיתי לו מה כתוב שורה לפני-כן, שעל האיש לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו, הוא כבר לא קרן מאושר ואמר: זה משהו אחר! אמרתי: נכון, בוודאי זה משהו אחר, זאת שורה אחת, זאת שורה אחרת… ההדרכות המתוארות במקורות באו כדי להציל, כדי למנוע התפרקות הנישואים. אך עתה השאלה איננה - כיצד מצילים, אלא - כיצד בונים לכתחילה. קשיים קיימים, זה דבר טבעי. לפעמים אומרים בני הזוג: יש לנו קשיים, כי איננו מתאימים. מצאו תירוץ! - האם אתם מוכנים להסביר לי מה זה "מתאימים"? האם מישהו כבר גילה את סוד ההתאמה? מי שרוצה להתאים הריהו מתאים, מי שאיננו רוצה להתאים, אינו מתאים. אין התאמה אם אין עבודה ורצון. הרי האנשים שונים, פרצופיהם שונים, דעותיהם שונות. יש להם הבדלי שכל, הבדלי רגש, הבדלי רצון וכן הלאה. קשה זיווגו של אדם "כקריעת ים סוף" (סוטה ב א). מדוע דווקא כקריעת ים סוף? אומר המהר"ל: בים סוף הפריד ד' בין הטיפות הדומות, שבאופן טבעי פיזיקלי, נדבק הדומה. הוא חתך בדומה, בעוד שזיווגו של אדם נעשה באופן הפוך, בתפירת השונה. זה קושי הזהה לקריעת ים סוף (חידושי אגדות שם). יש לתפור יחד אנשים שונים שקיימים ביניהם כוחות צנטריפוגליים, כלומר כוחות בריחה זה מזה בגלל היותם שונים. לכן צריך להשקיע עבודה בחיזוק ההתאמה, ולא לתלות את האשם בשינויי האופי.