close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

תאונת עבודה נפילה מפיגום – את מי תובעים ?

עו"ד רונן פרידמןב אייר, תשפ26/04/2020

מי אחראי על תאונת עבודה עם פיגום ? הקבלן המבצע את העבודה בפועל, המעסיק היזם או בעל המקרקעין?

תגיות:
הקדמה:
מי אחראי על תאונת עבודה עם פיגום ? הקבלן המבצע את העבודה בפועל, המעסיק היזם או בעל המקרקעין ?
בתביעות פיצויים בגין תאונות עבודה עם פיגום, בית המשפט נדרש להכריע בשאלת האחריות לתאונה.
סעיפי החוק הרלוונטיים, אשר עורך דין תאונות עבודה יטען כי הופרו הם: תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997, לפיה יש לדאוג לתקינות הציוד ו/או כלי העבודה ולספק ציוד מגן אישי, שיהא ביכולתם למנוע התרחשות תאונות, או לחלופין למזער את הנזק, בנוסף סעיפים 3-2 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999, והוראות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970, בכל הנוגע לאמצעי המיגון והבטיחות בביצוע עבודות בגובה רב ועל פיגום.

מה אומר החוק ?
על-פי סעיף 2 לתקנות עבודות בניה, על מבצע בניה להיות אחראי לכך שכל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו. סעיף 20(א) של תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, קובע כי תפקידו של מנהל העבודה לבדוק את יציבותו של כל פיגום ואת התאמתו של הפיגום למטרה לשמה הוא נועד.
בנוסף, סעיף 20(ב) של התקנות הנ"ל, קובע כי על מנהל העבודה לבדוק את תקינותו של הפיגום עם התקנתו ולאחר מכן:
(1) אחת לשבעה ימים לפחות;
(2) אחרי כל הפסקת עבודה של שלושה ימים או יותר;
(3) אחרי כל הפסקת עבודה של יום אחד או יותר בשל גשם או רוח. “
עוד קובעת הוראת תקנה 22 כי אם מצא מנהל העבודה בבדיקת הפיגום כי אין הוא מתאים למטרה שלה הוא נועד, או שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה, לא ישתמשו בפיגום כל עוד לא תוקן כראוי, להנחת דעתו של מנהל העבודה.
מכאן נובעת חובת הזהירות החלה על מנהל העבודה לדאוג לתקינות הפיגום ולשלומם של העובדים באתר המבצעים את עבודתם מעל גבי הפיגום.

אחריות מבצע הבניה בפועל לתאונות עבודה עם פיגומים:
לעניין חובת הזהירות אותה חב "מבצע בניה" כלפי העובדים באתר הבניה למניעת תאונת עבודה נפילה מגובה, נקבע כי מבצע בניה אחראי לכך כי כל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו". כמו כן, מפורטות בתקנות הוראות בטיחות נוספות שבאחריותו של מבצע בניה. הוראות פרטניות אלה משליכות על חובת הזהירות החלה על מבצע בניה אך אינן ממצות אותה.

מבצע העבודה חב בחובת זהירות כלפי כלל עובדי האתר השונה באופייה מזו שחבים בה יתר הקבלנים באתר. השוני טמון באחריותו הייחודית לבטיחות האתר בכללותו. לכאורה, כשמדובר בקבוצת גורמים מקצועיים ועצמאיים אין צורך בערבות הדדית ביניהם בענייני בטיחות שכן כל גורם דואג לבטיחות עובדיו. אולם, כאשר מספר גורמים פועלים במקביל נוצרים סיכונים מעצם העבודה המשותפת, החורגים מאלה הכרוכים בעבודתם העצמאית. "מבצע הבניה" הוא הגורם שעליו לפעול כדי למנוע סיכונים אלה באופן סביר. מישור אחריות זה מצריך פיקוח על האינטראקציה בין קבלנים שונים העובדים במקביל ותיאום מאמץ הבטיחות מתוך מבט כולל על אתר העבודה. אחריות זו מושתתת על התפיסה כי במקום שבו מתבצעת עבודה במקביל, אין די במיומנותם המקצועית והבטיחותית של הקבלנים השונים בלבד. חובה זו חלה לצד חובת הזהירות שכל קבלן חב כלפי עובדיו ולמעשה משלימה את חובתם "המקומית" של הקבלנים בהיותה חובה "כללית".

אחריות המעביד על נפילה מפיגום:
החובות המוטלות על מבצע הבניה ועל מנהל העבודה מטעמו, אינן מאיינות את החובות המוטלות על המעביד, שמתפקידו לדאוג לביטחונם של עובדיו, להזהירם מפני סיכונים, ולמנוע סיכונים.

במסגרת חובותיו כלפי עובדו, על מעביד לדאוג לספק לו כלי עבודה ומכשירי עבודה שלא יהיו בהם סיכונים, להדריכו כיצד להשתמש בהם ואף לפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים.

ידוע הוא, ועל מעביד לקחת זאת בחשבון, שעובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך העבודה ובלהט העבודה, אף אם הוזהר מפני סיכונים. לא די, על-כן, באזהרה לעובד מפני סיכונים, שעה שניתן למנוע סיכונים בדרך אחרת, ואפילו זולה יחסית. וגם זאת, בצד אזהרה והדרכה צריך שיהיה פיקוח נאות על כך שהעובד נוהג על-פי כללי הזהירות הנדרשים בעבודה.

העובדה שהפיגום היה באחריותו של גורם אחר אינה שוללת את שליטתו של המעביד, שכן תנאי השליטה עשוי, לכאורה, להתקיים גם כשהנתבע איננו בעל החזקה הבלעדית בנכס. כן עשוי הוא להתקיים גם מקום בו החזיק הנתבע בנכס בעבר (למשל, במועד הרלוואנטי להתרשלות) אך חדל מלהחזיק בו לפני התרחשות המאורע שגרם לנזק. המבחן הראוי לקיומה של שליטה איננו אפוא מבחן טכני-פורמאלי המבוסס על חזקה מלאה, רצופה ובלעדית בנכס המזיק, אלא מבחן ענייני-מעשי, הבוחן אם זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק מעידה לכאורה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה. אם התשובה לשאלה זו - על-פי מאזן ההסתברויות - היא בחיוב, כי אז ייראה הנתבע כבעל שליטה בנכס המזיק.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה