close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

החלפת עורך דין בשל סירוב להצעת פשרה

עו"ד רונן פרידמןכא חשוון, תשפ19/11/2019

האם לקוח יכול להחליף את עורך הדין שלו בשל סירוב להצעת פשרה או אי קבלת הצעה כלשהיא?

תגיות:
התובעת היתה חברת עורכי דין שנתנה שירותים משפטיים לנתבעת בנושא פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים.
הסכם שכר הטרחה כלל סעיף בו

עורך הדין זכאי לאחוז מסוים מהפיצויים.
שכר הטרחה שהתחייבה הנתבעת לשלם בגין השירותים המשפטיים הוא 13% משיעור התמורה שתתקבל.
במהלך ניהול התיק הודיעו התובעת לנתבעת על הפסקת הייצוג. זאת מאחר שבמהלך ישיבה שהתקיימה בבית המשפט במסגרתה נדונה הצעת פשרה התעוררו חילוקי דעות מקצועיים ומהותיים בין התובעת לנתבעת.

נטען כי החלפת עורך דין תאונת דרכים נעשתה בשל חילוקי הדעות וסוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם לתובעת שכר טרחה בהתאם לשעות העבודה שהושקעו עד למועד הפגישה או לחלופין ישולם סכום כולל על פי הסכמה שיגבשו הצדדים.
מאחר שהנתבעת לא הודיעה לתובעת על זהות עו"ד שיחליף את התובעת בייצוג הנתבעת, התייצב משרד התובעת לדיון שהתקיים בבית המשפט ובמהלך הדיון נמסרה לבית המשפט ההודעה על הפסקת הייצוג.

לטענת התובעת לא הגיעה הנתבעת להסכמה עם התובעת בדבר סכום שכר הטרחה שישולם לתובעת בגין הייצוג המשפטי. מסיבה זו נשלחה דרישת תשלום לנתבעת אליה צורף דף חשבון שבו מפורטות כל שעות העבודה של התובעת במסגרת הטיפול המשפטי בתביעה. שכר הטרחה שנדרש מהנתבעת לשלם הוא 20,000 ₪

עוד נטען כי הנתבעת מחויבת לשלם לתובעת את שכר הטרחה הנתבע מכוח ההסכם שהושג בין הצדדים בישיבה שהתקיימה בין הצדדים לפי חישוב של שעות העבודה שהושקעו בטיפול בתביעה בהתאם לתעריף הנהוג במשרד התובעת.
לחילופין נטען כי התובעת זכאית לתשלום שכר ראוי בהתאם לעבודה שביצעה עד למועד הפסקת הייצוג, כאשר לצורך חישוב השכר הראוי ניתן להתבסס לטענתה גם על סכום הפיצוי שהייתה אמורה הנתבעת לקבלת בגין הפציעה בתאונת הדרכים.

הנתבעת טענה כי לא התממשו התנאים הקבועים בהסכם שכר הטרחה ולכן התובעת אינה זכאית לתשלום כלשהו.

לטענת הנתבעת, החלטת התובעת על הפסקת הייצוג פגעה בניהול ההליך המשפטי של הנתבעת ובשל כך אף נגרמו לנתבעות הוצאות כספיות כבדות משום שנדרשה לשכור שירותי עו"ד אחר בסד זמנים קצר. נוסף על כך טענה הנתבעת כי התובעת לא החזירה לנתבעת מסמכים שונים המצויים ברשותה.

לטענת התובעת, בשל חילוקי דעות נאלצה להפסיק את הייצוג בהתאם לקבוע בסעיף 13 לכללי האתיקה כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. חילוקי הדעות נסבו סביב הצעת פשרה שהוצגה לנתבעת.

על פי גרסת התובעת הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם לתובעת תשלום בגין שעות העבודה שהושקעו עד למועד סיום הייצוג המשפטי על פי תעריף שעתי או לחלופין ישולם תשלום כולל שמוסכם על הצדדים.

בית המשפט ציין כי גרסת התובעת לפיה ניתנה הסכמה של הנתבעת לתשלום שכר טרחה מלא בהתאם לתעריף השעתי הנוהג במשרדי התובעת אינה תואמת את הטענות בדבר האווירה המתוחה שהייתה בין הצדדים במהלך הישיבה בה גם הודיעה התובעת לנתבעת על הפסקת הייצוג המשפטי.

כאשר עסקינן בעורכי דין מצד אחד ולקוח מצד שני, יש לצפות כי הסכמות מעין אלו אשר סוטות מההסכמות הקיימות בהסכם שכר הטרחה ולמעשה משנות את הסכם שכר הטרחה החתום בין הצדדים יועלו על הכתב, גם אם לא במסגרת הישיבה אלא בסמוך לה ולא ייעשו כ"הסכמה בעל פה", "כמתווה כללי ובלתי מסוים" במסגרת ישיבה בה התנהל ויכוח בין התובעת לנתבעת במקביל למתן הודעה על הפסקת הייצוג המשפטי.

כמו כן נפסק כי הסכמת הצדדים בישיבה בנוגע לשכר הטרחה שישולם לעורכי הדין בשל הפסקת הייצוג אינה שונה מחתימה על הסכם שכר טרחה.
לכן גם במקרה זה החובה לעריכת ההסכם מוטלת על עורכי הדין והתוצאה היתה שהתביעה התקבלה רק בחלקה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה