close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

סקירת מאקרו חודשית- יולי

מערכת שורש  כד תמוז, תשעד  7/22/2014

סקירה פיננסית גלובלית חודשית לחודש יולי. מה קורה בעולם הפיננסים בצל מבצע צוק איתן

תגיות:

· הצמיחה ברביע השלישי תתמתן בהשפעת החרפה הביטחונית, אך בהנחה ולא מדובר באירוע שיימשך למעלה ממספר שבועות צפויה התאוששות ברביע האחרון של השנה.
· הירידה בחוב-תוצר בשנים האחרונות ובגירעון לאורך השנה האחרונה מספקות מרווח ביטחון להרחבה פיסקאלית חד פעמית במידת הצורך.
· האינפלציה הבסיסית גולשת לטריטוריה אפסית- שלילית ובניגוד לעבר כיום נובע הדבר בעיקר מגורמים מבניים ולא ממחזוריים. קצב האינפלציה השנתי צפוי להישאר מתחת ליעד לאורך מרבית השנה הקרובה. אנו מצפים לסביבת אינפלציה של כ-1% בשנה הקרובה.
· עלייה בהסתברות להפחתת הריבית ל-0.5%- הירידה בסביבת האינפלציה (בפועל ובציפיות), חולשה בנתוני הסחר, המשך מגמת הייסוף של השקל וחולשה בפעילות על רקע ההחרפה הביטחונית מעלים את ההסתברות להפחתה של 25 נ"ב בריבית בהחלטה הקרובה.

המידע מוגש בחסות: IBI בית השקעות המספק שירותי: מסחר עצמאי, ניהול תיקי השקעות, קרנות נאמנות ועוד

הצמיחה ברביע השלישי תתמתן אך צפויה להתאושש ברביע האחרון של השנה
נתוני המאקרו בשבע החולף חיזקו את ההערכה להאטה בקצב הפעילות במשק הישראלי. מבחינת הפעילות השוטפת, נרשמה חולשה בנתוני הסחר ואילו מבחינת סקרי הציפיות היה זה מדד מנהלי הרכש שירד בשיעור חד חזרה אל מתחת לרמת 50 הנקודות. מדד זה מאופיין בתנודתיות גבוהה באופן יחסי, ולכן בחודש הקודם לא התרשמנו יתר על המידה מהעלייה לרמה של 55 נקודות. נתוני הסחר לרביע השני של השנה הצביעו על חולשה ניכרת ביצוא וביבוא מוצרי השקעה לעומת דשדוש ביבוא חומרי גלם.

נקודת האור בנתוני הסחר הייתה ביבוא מוצרי הצריכה (עלייה בצריכה השוטפת וביבוא בני קיימא) עם עלייה של כ-1.5% ברביע השני. יתר הרכיבים לעומת זאת היו חלשים במידה ניכרת בפרט היצוא התעשייתי, שירד בכ-8% ביחס לרביע הראשון. יבוא חומרי הגלם המהווה אינדיקטור לפעילות התעשייה נותר ללא שינוי ברביע השני ואילו ביבוא מוצרי השקעה נרשמה ירידה של כ-5%.

אמנם חלק מהירידה מיוחס ליצוא התרופות התנודתי אך גם ללא תרופות נרשמה ירידה של 4% (וחשוב לציין שבניגוד לסך היצוא התעשייתי, הרביע הראשון ביצוא ללא תרופות היה חלש).

התפתחות זו ביצוא מחזקת את ההערכה כי טרם באה לידי ביטוי במלואה השפעת הייסוף בשע"ח הריאלי של השקל. להערכתנו עיקר ההשפעה צפוי במהלך המחצית השנייה של השנה אל תוך המחצית הראשונה של 2015.

באופן כללי ניתן לומר כי שוק ההון המקומי ממשיך להפגין בגרות מתוך הערכה לפגיעה מוגבלת במשק כתוצאה מההחרפה במצב ביטחוני. חלק לא מבוטל מהערכה זו נשען על מצבן של המדינות השכנות ובפרט העמדה המצרית שאינה אוהדת חמאס בלשון המעטה. בסקירה הקודמת הדגשנו את הפגיעה הצפויה בענף התיירות שנמשכת כשני רבעונים. בגרף הבא צירפנו גם את התפתחות התמ"ג משנת 2006, עם דגש על השפעת האירועים הביטחוניים בתקופה זו. כמובן שיש חשיבות גבוהה למצב הגלובלי מבחינת ההשפעה על היצוא, כאשר ב-2009 שרר מיתון בעולם ואילו ב-2012 הצמיחה העולמית הייתה מתונה. עם זאת,  ניתן לומר כי באופן כללי קיימת פגיעה מסוימת ברביע בו מתרחשת ההחרפה הביטחונית וחזרה לתוואי הצמיחה לאחר מכן, בדרך כלל עם פיצוי (כלפי מעלה) ברביע העוקב.

הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה במלחמת לבנון השנייה עם ירידה של כ-2% בתוצר ברביע בו התרחשה המלחמה ולאחר מכן עלה התוצר בקרוב ל-10%. במבצע עופרת יצוקה הפגיעה הייתה מעט מתונה יותר (ירידה של 1.9%) אך בחלקה הגדול נבעה מהמיתון הגלובלי ששרר באותה תקופה. ההשלכות הישירות של מבצע עמוד כענן שארך כשבוע בלבד היו זניחות ברמת המשק שצמח ברביע האחרון של 2012.

מעבר לתוצר יש חשיבות גבוהה להתפתחות הביקוש המצרפי ללא מלאי שמספק תמונה של סך הפעילות המשקית. השינויים במלאי לעיתים משחקים תפקיד כך שבהיבט זה הפגיעה ב-2009 הייתה מן הסתם החריפה ביותר, אך גם במקרה זה נרשמה התאוששות משמעותית של הביקושים ברבעון העוקב. 

הדיווחים במדיה כיום הם לגבי ירידה חדה בצריכה, שהפגינה חולשה מסויימת גם טרום המצב הנוכחי. החולשה בצריכה הפרטית משקפת האטה בקצב הגידול של ההכנסה הריאלית, אך חשוב להדגיש כי לא מדובר בהתכווצות בצריכה אלא בקצבי גידול מתונים יותר של סביב 2%-2.5%. 

הירידה בחוב-תוצר בשנים האחרונות ובגירעון לאורך השנה האחרונה מספקות מרווח ביטחון להרחבה פיסקאלית במידת הצורך.

מבחינת המצב הפיסקאלי, התמונה יחסית נוחה. החשיבות של יחס חוב תוצר שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות מקבלת משנה תוקף בעת זו. בנוסף, סביבת הגירעון השנתי נמצאה במגמת שיפור לאורך השנה וחצי האחרונות מסביבה של 4%-4.5% תוצר בתחילת 2013 ל-2.5% במהלך הרביע השני של השנה. מכאן שיש מרווח ביטחון להגדלה זמנית של הגירעון בין אם בשל ירידה מסוימת הצפויה בהכנסות ממיסים ובין אם בגין הגדלה חד פעמית בתקצבי הביטחון. כפי שהדברים נראים כיום סביר לצפות לעלייה בסביבת הגירעון ב-2014 ל3%-3.5% תוצר ולסביבה דומה גם ב-2015.

קצב האינפלציה השנתית צפוי להישאר מתחת לאורך מרבית השנה הקרובה. האינפלציה הבסיסית גולשת לטריטוריה אפסית- שלילית ובניגוד לפעמים הקודמות כיום נובע הדבר בעיקר מגורמים מבניים ולא ממחזוריים.

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3%, גבוה במעט מהערכת הקונצנזוס לעלייה של 0.2%. קצב האינפלציה השנתי ירד ל-0.5% לעומת 1.0% במאי. המדד ללא דיור והמדד ללא פירות וירקות וללא דיור עלו בשיעור של 0.2% ו-0.4% בהתאמה, אך קצב העלייה השנתי בהם ירד לטריטוריה שלילית (0.2%- ו-0.1%-).

בפעמים הקודמות בהם האינפלציה הבסיסית נעה בטריטוריה שלילית הדבר שיקף בעיקר גורמים מחזוריים. לעומת זאת, האינפלציה הבסיסית הנמוכה בתקופה הנוכחית משקפת גורמים מבניים ובעיקר שחיקה ממושכת של השכר הריאלי, עליית מחירים ממוקדת צריכה הבסיסית, שימוש מוגבר במיסוי עקיף, עלייה משמעותית באי השוויון במשק והתגברות המודעות הצרכנית.

במבט קדימה, אנו מצפים לעלייה מצטברת של כ-0.1% ב-3 המדדים הקרובים: המדדים יולי-אוגוסט צפויים לעלות בכ-0.2% כל אחד, ואילו מדד ספטמבר צפוי לרדת בשיעור של 0.3%. המדדים הקרובים צפויים לשקף בעיקר את ההשפעות העונתיות (בעיקר דיור, הבראה ונופש, הלבשה והנעלה), את התחזקות השקל ואת סביבת האינפלציה הבסיסית הנמוכה המשקפת את הביקושים המתונים במשק. מבחינת מחירי הדלקים, ביולי נרשמה עלייה של 1.3% במחירי הבנזין ובהנחה שלא יחול שינוי במחירים בעולם עד לסוף החודש, באוגוסט צפויה ירידה בשיעור של כ-2%. 

בשנה הקרובה, אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה להסתכם בכ-1.1%. הערכה זו מתבססת על מספר גורמים וביניהם:

סביבת אינפלציה מתונה בעולם- הערכה זו נתמכת גם בירידה במחירי הסחורות שנרשמה לאחרונה;צפי להאטה בקצב הגידול של הצריכה הפרטית, בין היתר בהשפעת ההאטה בקצב הגידול של ההכנסה הריאלית; המשך התחזקות השקל;השפעת הרפורמות בשוק המזון, בשוק התקשורת ובטיסות לחו"ל. כמו כן, לפי התבטאות של יו"ר רשות החשמל צפויה ירידה ניכרת במחירי החשמל במהלך 2015.

עלייה בהסתברות להפחתת הריבית ל-0.5%. הגורמים העיקריים בבסיס הערכה זו הם:
· מאז החלטת הריבית לחודש יוני (בסוף חודש מאי) התחזק שע"ח של השקל (נומינאלי אפקטיבי) בכ-2.5%. אמנם פרוטוקול הריבית האחרון ציין כי התחזקות השקל אינה נובעת מתנועות הון לטווח קצר, אך הייסוף הריאלי הוא בעל השלכות שליליות על היצוא ועל האינפלציה ולכן סביר שהבנק ינסה לבלום את הייסוף גם באמצעות הפחתת ריבית.

· בפרוטוקול האחרון הושם דגש על התפתחות הציפיות לאינפלציה מחשש לאפקט מסדר שני של סביבת האינפלציה הנמוכה על הצריכה הפרטית. הציפיות לטווח הקצר בינוני 2-5 שנים ירדו מסביבה של 2.2% במרץ-אפריל לסביבה של 1.6%-1.9% ביוני-יולי, התפתחות שתומכת בהפחתת הריבית.

· בסך הכל ניתן לומר כי הנתונים שפורסמו מאז החלטת הריבית האחרונה היו חלשים. נתוני הסחר לרביע השני, ובמיוחד היצוא היו חלשים מאשר ברביע הראשון. כמו כן, נרשמה האטה בקצב הגידול של ההכנסות ממיסים. סקרי הציפיות היו מעורבים עם נטייה להיחלשות: עלייה קלה בסקר מגמות בעסקים, ירידה קלה באמון הצרכן וצניחה במדד מנהלי הרכש חזרה מתחת ל-50. 

· נתוני התעסוקה הצביעו על התמתנות בקצב עליית השכר ובמספר המועסקים תוך חזרה לתבנית של עלייה במספר המועסקים בשירותים הציבוריים וקיפאון בסקטור העסקי.

· בנק ישראל אמנם לא הפחית אתה ריבית לאחר המהלך המרחיב בגוש היורו, אך לאחרונה נרשמה הפחתת ריבית במספר מדיונות בעולם וביניהם :שוודיה שבה נרשמה הפחתת ריבית של 50 נ"ב מ-0.75% ל-0.25%, ואילו במקסיקו, צ'ילה ופרו הופחתה הריבית ב- 25 נ"ב. 

· וכמובן שלא ניתן להתעלם לגמרי מהשפעת האירועים הביטחוניים- אמנם הם בעלי השפעה קצרת טווח, אך הם מגיעים על רקע חולשה בצריכה ובאינפלציה ולכן עלולים להוביל לירידת מדרגה נוספת בהם.

לפיכך, מכלול הנתונים האחרון העלה מחדש את ההסתברות להפחתת ריבית נוספת בסוף החודש ב-25 נ"ב ל-0.5%.

אין בפרסום זה ובכל הכלול בו משום דבר פרסומת הפרסום מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי צדדים שלישיים כלשהם בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. פרסום זה הינו חומר מקצועי מסייע בלבד ואין לראות במידע המוצג בו כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך פרסום זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. פרסום זה הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש )או למכור( את ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. IBI בית השקעות, עובדיו וחברי הדירקטוריון שלו לא יהיו אחראים לכל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם, אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על פרסום זה. בית השקעות אי.בי.אי. מחזיק וסוחר עבור לקוחותיו ועבור עצמו בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים העשויים להיות מסוקרים בפרסום זה, כולם או חלקם, והוא עשוי לפעול הן במגמת קנייה והן במגמת מכירה בכל אחד מניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים האמורים. פרסום זה הינו רכושו של IBI בית השקעות ואין להעתיק, לשכפל, לצטט, להפיץ או לפרסם בכל אופן פרסום זה או חלקים ממנו ללא רשות מפורשת, מראש ובכתב, של IBI בית השקעות

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה