close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

פרשת אחרי מות: "בזאת יבא"

הרב שמעון פרץג אדר, תשפא15/02/2021
פרק ריג מתוך הספר רשפי דת א
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק ריג מתוך הספר רשפי דת א

תגיות:

"בזאת יבא"

"בזאת יבא אהרן אל הקדש…" (טז,ג)[בהמשך הפסוקים מתוארת עבודת יום הכפורים].

וזו לשון רש"י "בזאת - גימטריא שלו ארבע מאות ועשר,


רמז לבית ראשון".

צריך לברר מדוע דוקא ביהמ"ק הראשון רמוז ולא ביהמ"ק השני? הרי גם לביהמ"ק השני נכנס הכהן הגדול ביום הכפורים על ידי קרבנות יום הכפורים והקטרת הקטורת?

נלע"ד בעזה"י שתי תשובות:

הבדלי מעלות

התורה בפרשתנו מדברת על המשכן, שהיתה בו השראת שכינה במדרגה גבוהה כמו בביהמ"ק הראשון, בשונה מביהמ"ק השני שהיתה בו השראת שכינה חסרה, ולכן לגבי המשכן יש רמז לביהמ"ק הראשון. רצתה התורה לרמוז לנו שביהמ"ק השני לא יהיה במדרגת ביהמ"ק הראשון והמשכן.

יציאה בחיים

לא צריך חכמה גדולה להיכנס לבית קודש הקודשים, החכמה הגדולה הנדרשת היא, לצאת משם בעודך בחיים. כאשר התורה בפרשתנו כותבת "בזאת יבא אהרן אל הקדש" כוונתה, שעל ידי מעשים אלו אהרן יוכל להיכנס וגם לצאת חי, מה שאין כן אם לא יכנס על ידי מעשים אלו.

על תקופת ביהמ"ק השני אמרו חז"ל במסכת יומא (ט.) "ושנות רשעים תקצרנה זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלוש מאות כהנים. צא מהם מ' שנה ששמש שמעון הצדיק ושמונים שנה ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי ואמרי לה יא' ששמש ר' אלעזר בן חרסום, מכאן ואילך צא וחשוב כל אחד ואחד לא הוציא שנתו".

התורה בפרשתנו דברה על תקופה שבה הכהן הגדול יכנס ויצא חי מבית קודש הקודשים על ידי שיעשה כמעשים הכתובים בפרשה, ותקופה זו היתה בזמן המשכן ובזמן ביהמ"ק הראשון ולא בתקופת ביהמ"ק השני. 

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה