close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

משמעות השם ישראל

הרב שמעון פרץג אדר, תשפא15/02/2021
פרק עה מתוך הספר רשפי דת א
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק עה מתוך הספר רשפי דת א

תגיות:

משמעות השם ישראל

"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (לב,כט).

וזו לשון רש"י בבאור השם "ישראל" - "לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה, כי אם בשררה וגלוי פנים, וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן...".

רש"י כותב טעם אחר למשמעות השם "ישראל" מהטעם שכתבה התורה, וצריך להבין מנין למד שיש משמעות נוספת לשם זה!

התורה


כותבת "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" ופרשו חז"ל (בראשית רבה עח,ג) "נתגוששת עם העליונים ויכלת להם, עם התחתונים ויכלת להם", וזו לשון רש"י "ועם אנשים - עשו ולבן". כלומר, יעקב גבר והשׂתרר על המלאך ועל עשו ולבן. לעומת זאת, רש"י כותב, שאמנם פרוש המילה "ישראל" הוא מלשון שררה, אבל כוונתה לכך שיעקב קיבל את ברכת אביו לא ברמיה, שלא כפי האמת, אלא קיבל את הברכה בצדק וביושר והוא לקח אותה כאדם הבא לקחת דבר השייך לו, הראוי ומגיע לו, כמו שׂר ושליט אשר הכל שייך לו.

דברי רש"י הם המשך לבאורו את דרישת יעקב מהמלאך "כי אם ברכתני" וביאר רש"י "הודה לי על הברכות שברכני אבי, שעשו מערער עליהן". כיוון שדרישת יעקב היתה, ששרו של עשו יודה לו על ברכות אביו, ממילא צריך לומר שבדבריו אלו של המלאך הוא נענה לדרישתו של יעקב והודה לו על הברכות, וכפי שפירש רש"י על פסוק זה. אלא שעדיין צריך להבין היכן רמוז בתורה שישנה משמעות נוספת לשם "ישראל"!

נלע"ד בעזה"י שדברי רש"י מבוארים על פי יסוד שכתב הגר"א בבאור משמעות שמו של ראובן. הגר"א ביאר (הובא בספר פנינים משולחן הגר"א) מנין למדו חז"ל שלשם "ראובן" יש משמעות נוספת על המשמעות שנתנה לו לאה "כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי"(כט,לב), והם נתנו משמעות נוספת "ותקרא שמו ראובן - רבותינו פירשו, אמרה ראו מה בין בני לבן חמי..." (רש"י שם). ביאר הגר"א שלמדו זאת מלשון התורה:

בקריאת השמות של ילדי יעקב, התורה מקדימה את הסיבה לקריאת שם הילד לקריאת השם עצמו, לדוגמא: "ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון" (כט,לג). קודם כתובה הסיבה לכך שקראו לו שמעון ורק אחר כך כתוב שקראה לו "שמעון". לעומת זאת, קריאת שמו של ראובן יוצאת דופן, ככתוב "ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי", קודם כתוב שקראו לו ראובן ורק לאחר מכן כתובה הסיבה לקריאת שם זה. הבדל זה מלמדנו, שגם ללא הסיבה שמופיעה בהמשך הפסוק לקריאת השם הוא היה נקרא כך, דהיינו, ישנה סיבה נוספת לקריאת השם ראובן.

על פי היסוד הפרשני שכתב הגר"א ניתן לבאר גם בפסוקנו מדוע רש"י כתב סיבה נוספת לקריאת השם "ישראל". גם בפסוקנו התורה הקדימה את קריאת השם לסיבה שבשלה הוא נקרא כך: קודם כתוב "כי אם ישראל" ורק אחר כך כתוב "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל". למדנו מכך, שישנה סיבה נוספת לקריאת השם "ישראל" והיא ההודאה שיעקב קיבל את ברכות אביו בצדק וביושר.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה