close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

"אשריכם ישראל"- על יום הכפורים של הרב הנזיר

מערכת שורש  ז תשרי, תשעח  9/27/2017

סיפר הרב חיים יעקב לוין זצ"ל, רבה של פרדס חנה ובנו של הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין זצ"ל

תגיות:
בימים הנוראים היה הרב הנזיר מתפלל יחד עם בני ישיבת "מרכז הרב" באולם תלמוד-תורה "עץ חיים" בשכונת "מחנה יהודה". בני הישיבה התפללו בקומה העליונה, ולמטה בקומה התחתונה התקיים אז עוד מנין של אנשי ירושלים, שהתפללו כוותיקין. ביום הכפורים הראשון להתפללם שם, העיר אותי אבא [הרב אריה לוין] זצ"ל באשמורת הבוקר, וביקש ממני שאלך לפתוח את דלת הכניסה טרם שמתאספים אנשי המניין הראשון לתפילה.

לקחתי את המפתח ומיהרתי לתלמוד-תורה לפתוח את הדלת. בהיכנסי פנימה שמעתי קול נוהם למעלה בקומה העליונה. מאד נבהלתי בתחילה: הייתכן שמישהו נמצא למעלה? הלא הדלת הייתה נעולה
– ואיך נכנס? – אך עד מהרה התאוששתי, בשמעי את המילים: "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים..." שנאמרו ונשנו בלי הפסק, בקול מלא שמחה והתלהבות.

עליתי למעלה וראיתי את ר' דוד עומד על רגליו, נשען על העמוד, עטוף בטליתו – וכיפתו הלבנה יוצאת מתחת לטלית, ונראית כמו כתר על ראשו הזהוב. הוא פתח את עיניו והביט עלי בעינים בוערות ונוצצות. הסתכלתי בתואר פניו ובמוחי עלו החרוזים של "כגודל גדילים בארבע קצוות – כזר הנתון עד מצח מלך, מראה כהן". אח"כ נודע לי שכך הוא עמד על רגליו כל הלילה, מתחילת תפילת "כל נדרי", וכה המשיך עד לסוף תפילת "נעילה".

פעם שאלתי אותו על המאמר של רבי עקיבא, "אשריכם ישראל", ששמעתי אותו חוזר עליו כמה פעמים ביום הכפורים בהתלהבות ושמחה כה עצומה, והוא אמר לי, שהמאמר הזה הוא סגולה להחדיר אהבת ישראל בלב האדם, ובפרט אם הוא נאמר מתוך שמחה, כי שמחה היא המפתח לאהבה, שכן אנו אומרים: "אשר ברא ששון ושמחה וכו' גילה רינה דיצה וחדווה – אהבה ואחווה שלום ורעות". האחרונות באות בעקבות הראשונות.

ואמר לי בשם מרן הרב קוק זצ"ל, שכל עבודת יום הכפורים היא בכדי להגיע להתרוממות עילאית של אהבת השם המתבטאת בקריאת "שמע ישראל", שהיא חתימת היום הקדוש. כדי להתרומם למדרגה זו מוכרחים אנו להחדיר בלבנו אהבת ישראל, ולכן אנו מתחילים תפילת יום הקדוש בפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", שהוא סופי תיבות "ר' עקיבה", אשר זכה למדרגה העליונה של אהבת השם (ברכות ס"א ע"ב), ובמדרש הספרִי לספר דברים, פרשת ראה (סוף פיסקא עט), אומר ר' עקיבא ש"ישר" נקרא מי שישר בעיני אדם, זאת אומרת אהוב לבריות, בעוד שר' ישמעאל אומר כי "ישר" הוא שישר בעיני ד'. (זו לשון הספרי: " 'כי תעשה הטוב והישר'. הטוב - בעיני שמים, והישר - בעיני אדם, דברי רבי עקיבה. וכן הוא אומר 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם' (משלי ג, ד). רבי ישמעאל אומר: הישר - בעיני שמים).
(נזיר אחיו, ח"א, לג-לד. איש כי יפליא, 211-212)
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה