הרב שאר ישוב הכהן על יום ירושלים

דברים אלו נכתבו על ידי הרב להקראה בעצרת השנתית בישיבת מרכז הרב, אשר באותה שנה באופן חד-פעמי לא יכול להשתתף בה.

הנה הדברים המרוממים:

מכתב ברכה לעצרת ליל יום ירושלים תשס"ו בישיבת 'מרכז-הרב':

ברכתי שלוחה לאחי ורעי היושבים בשבת תחכמוני במסיבת "'יום ירושלים" ה'תשס״ו, ברכת "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה. שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" (ישעיהו ס״ו). עז היה רצוני להיות עמכם ביום שמחה זה. אך בליבי ובנפשי אני עמכם ושמחת-ירושלם היא לכולנו יום גדול, שכולנו שמחים בו.

על הפסוק: "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה". דרשו רבותינו: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". רגילים לפרש זאת שהשמחה היא מתן שכר על האבל. לעניות דעתי, הפירוש האמתי הוא: מי שלמרות השנים הרבות שחלפו מאז החורבן עדיין מתאבל על ירושלים, מי שירושלים בבניינה השלם חסרה לו, והוא כואב ומייחל לה ועושה הכול למען בנינה, ובוודאי מי שנלחם עליה ומוסר את נפשו על שחרורה, הוא אשר זוכה לראות בשמחתה.

זאת ועוד, אבי מורי, הרב הנזיר הקדוש זצ"ל, היה מפרש: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" שהתפילה היא על העיניים שלנו, שתראינה כי שב ד' ציון ובחר בירושלים. והוסיף ואמר: מגיעים זמנים שהקב״ה יחזיר שכינתו לציון, אבל עיני הדור תהיינה סמויות. ולא תראינה את החזון הגדול הזה, ואנו מתפללים על עינינו שתראינה ותחזינה.

הדור הזה זכה לראות בתחילת מימושו של החזון הגדול הזה של החזרת השכינה לציון. זכיתי להיות בין המתאבלים על ירושלים באייר תש״ח כשהייתי בין לוחמי הרובע היהודי של העיר העתיקה של ירושלים, כאשר בי"ט אייר נפל הרובע בידי הכובש הירדני והמוני הפורעים פשטו על בתי הכנסת ובתי המגורים, הרסו ושרפו את הכול. כל ימי לא אשכח את המחזה הנורא שנגלה לעינינו ביום שבת קודש כ' אייר, כאשר עם שחר צפינו בתימרות העשן העולות מן הרובע ובהריסת מקדשי המעט המפוארים שבתוכו: חורבת רבי יהודה החסיד ובית הכנסת תפארת-ישראל ע״ש ר' ניסן בק - ויתר בתי-הכנסת.

בעז״ה, זכיתי להיות בין ראשוני הכובשים והמשחררים באייר ה'תשכ״ז כשזכיתי לבוא אל הכותל ולהיות יחד עם אבי-מורי הרב הנזיר הקדוש זצ״ל ומורי ורבי, מרן הרב צבי יהודה זצ״ל וגיסי מרן הרב שלמה גורן זצ״ל, בתפילת ההלל הראשונה ליד הכותל, כשברקע עדיין הדהדו קולות היריות, של שלביו האחרונים של הקרב על ירושלים, ופתאום הרעיד את הלבבות ונשמע מסוף העולם ועד סופו קול תקיעת השופר מפיו של מרן הרב הראשי לצה"ל דאז ואח״כ הרב הראשי לישראל גיסי הגר״ש זצ״ל שתקע תקיעה גדולה וכל הקהל אמר אחריו "לשנה הזאת בירושלים הבנויה מעתה ועד עולם". אמן כן יהי רצון.

יהי רצון שכשם שזכינו לשמוע קול שופר זה. כן יזכנו ד' יתברך, אותנו, אתכם, ואת כל בית ישראל לראות ולשמוע בקיום דברי התפילה שאנו חוזרים עליה שלוש פעמים ביום: "תקע בשופר גדול לחרותנו. ושא נס לקבץ גלויותינו. וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו" - ו״מי שעשה נסים לאבותינו ולנו וגאל אותם ואותנו מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו גאולה שלמה בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ. חברים כל ישראל ונאמר אמן".

בברכת אהבת ירושלים, כנפש המברך בברכת אהבת כהונתנו מקודש.
הרב שאר-ישוב כהן נשיא מוסדות "אריאל" החופעיה״ק חיפה, ת״