הרמת סינוס כחלק משיקום שיניים מתקדם – מה חשוב לדעת לפני התחלת טיפול?

למה בכלל צריך הרמת סינוס?
אובדן שיניים בלסת העליונה – במיוחד באזור האחורי – מוביל לא רק לפגיעה בתפקוד האכילה, אלא גם לתהליך נסיגה של העצם שתומכת בשתלים. בלסת העליונה קיים חלל אוויר הנקרא "סינוס מקסילרי", וכאשר העצם הדנטלית באזור זה מידלדלת, אין מספיק גובה או נפח לשתלים דנטליים.

כדי לאפשר עיגון יציב לשתלים, יש צורך להרים את רצפת הסינוס ולמלא את החלל שנוצר בחומר עצם ייעודי. ההליך הזה נקרא הרמת סינוס – והוא חיוני בכל מקרה שבו אין מספיק עצם לתמיכה בשתלים.

הרמת סינוס נחשבת להליך כירורגי

מתקדם, שמתבצע באחד משני אופנים: פתוחה או נחשבת להליך כירורגי מתקדם, שמתבצע באחד משני אופנים: פתוחה או סגורה – לפי כמות העצם הקיימת וגישה כירורגית. זהו שלב מקדים לשיקום מלא באמצעות שתלים, ולעיתים דורש זמן המתנה עד להמשך.

למי ששוקל טיפול כזה, חשוב לבחור מרפאת שיניים בראשון לציון או באזור מגוריו, שבה ניתנים שירותי שיקום מתקדמים על ידי רופא מיומן בתחום, ובאמצעות מכשור מדויק שמבטיח תוצאות בטוחות.

מהם הסיכונים והאם מדובר בהליך מסובך?
למרות שהרמת סינוס נחשבת להליך כירורגי מתקדם, שמתבצע באחד משני אופנים: פתוחה או נחשבת לפרוצדורה שגרתית בקרב מומחי שיקום הפה, עדיין מדובר בהתערבות כירורגית – ולכן יש להבין את הסיכונים:

• חדירה לסינוס ויצירת דלקת.
• זיהום מקומי באזור ההרמה.
• דימום או חוסר קליטה של חומר העצם.
• תחושת כובד בלחיים או אי נוחות זמנית.

החדשות הטובות הן ששימוש בטכנולוגיה מתקדמת, הדמיה תלת ממדית ובחירה בחומרי עצם איכותיים – מפחיתים את הסיכון ומעלים את אחוזי ההצלחה של ההליך.

בדרך כלל, תהליך הריפוי נמשך מספר חודשים – במהלכם העצם החדשה "מתגבשת" ומתחזקת, עד שניתן לעבור לשלב ההשתלה. לעיתים, במקרים מסוימים, ניתן לבצע את ההרמה וההשתלה באותו שלב – אך זה תלוי בהערכה מקצועית מדויקת.

מי מתאים לטיפול – ומי לא?
הקריטריונים העיקריים לביצוע הרמת סינוס הם מצב עצם קיים, בריאות כללית תקינה, ואזור ספציפי של הלסת העליונה הדורש שתלים. מטופלים שעברו עקירה לפני שנים רבות, ושהסינוס "גלש" למטה – יהיו קהל היעד הנפוץ ביותר להליך.

מאידך, קיימים מקרים שבהם ייתכן וחובה להימנע מהפרוצדורה:

• מטופלים עם בעיות סינוס כרוניות.
• מעשנים כבדים.
• חולים במחלות כרוניות לא מאוזנות (כמו סכרת או מחלות אוטואימוניות).

לכן, תהליך הבירור לפני ההרמה כולל צילום CT, בדיקת רופא אף-אוזן-גרון (אם נדרש), והערכת מצב רפואי כולל. ההכנה חשובה לא פחות מההליך עצמו – ובחירה ברופא מיומן שיידע לשלול בעיות מראש יכולה למנוע סיבוכים.

הכנה להליך ומהלך הטיפול
לפני הטיפול יש לבצע בדיקות כלליות: צילום פנורמי, CT דנטלי, ובדיקות דם לפי הנחיית הרופא. ביום הטיפול, המטופל עובר הרדמה מקומית ולעיתים גם טשטוש – בהתאם לאורך ומשך הפעולה.

במהלך ההרמה, הרופא יוצר גישה לחלל הסינוס, מרים את הרקמה הרכה ומחדיר חומר עצם שמיועד לבניית נפח. לאחר מכן, האזור נסגר ומתחיל שלב ההחלמה.

ההחלמה נמשכת לרוב בין שלושה לשישה חודשים, במהלכם מתבצעת מעקב ובדיקות לוודא שהתהליך מתקדם היטב. עם סיום ההחלמה – ניתן להמשיך להשתלה ולשיקום הסופי.

תחזוקה אחרי ההליך – איך שומרים על התוצאה?
אחרי הרמת סינוס, חשוב במיוחד להקפיד על תחזוקת פה נכונה: היגיינה יומיומית, שטיפות אנטיספטיות, הימנעות מנשיפה חזקה (למשל דרך קש), מנוחה, ועמידה בכל הנחיות הרופא.

ביקורות סדירות נדרשות גם לאחר ההרמה וגם לאחר השתלת השיניים. בשנה הראשונה, מומלץ להגיע לביקורת כל שלושה חודשים, ובהמשך פעמיים בשנה – או לפי הוראות המרפאה.

שמירה על בריאות החניכיים, ניקוי יסודי של השתלים ושמירה על תזונה מתאימה – יבטיחו שההליך הכירורגי יוביל לשיקום יציב, בריא ואסתטי לאורך זמן.